בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדוע המורים נוהגים כך? האם הם רואים בבית הספר מקום עבודה גרידא, או כך הכשירו אותם בסימנרים למורים, בבחינת המורה אינו אלא תבנית נוף הסימינר
|
דבר בדיוני [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מזה זמן שאני עוקב אחרי מערכת החינוך, לפנים תקצבתי אותה בהיותי עובד באגף התקציבים באוצר, הזכרונות שלי מהמורים לא היו משהו, לעיתים הבליח מורה כזה או אחר שהיה עוף אחר לעומת המורים הנורמטיביים. וחשבתי לעצמי מדוע המורים נוהגים כך. האם הם רואים בבית הספר מקום עבודה גרידא, או כך הכשירו אותם בסימנרים למורים, בבחינת המורה אינו אלא תבנית נוף הסימינר. אלא שהייתה לי ידידה שעבדה כמורה והיה לה סגנון אחר, היא הכירה כל תלמיד ותלמיד על בוריו ועל בית הוריו והיא לימדה לפני עשרות שנים בבית שמש. גיבוי מלא והנה הזדמן לי לקרוא את ספרו המרתק של עובד צור, על-פי הכתוב הוא פועל עשרות שנים במסגרות חינוכיות, ופעילות ציבורית עניפה. זהו ספרו הראשון בו הוא מביא דוגמאות למורים מזן אחר, האחד מורה ביסודי בקיבוץ, שמנהיג שם שיטות חדשות שאינן מוצאות חן בעיני הוותיקים, והוא בעין הסערה. השני עושה את צעדיו הראשונים בתיכון בעיר הגדולה וגם כן נתקל בדברים שאינו יכול להשלים איתם, לדוגמה הוא משאיר את תלמידיו בעת מבחן ללא השגחה למספר דקות והכל שואלים הכיצד, וזה הזכיר לי את בית הספר החקלאי כדורי שזו הייתה שיטתו. התלמידים זוכים לגיבוי מלא כל זמן שאינם מעתיקים, המורים אינם משגיחים. מי שמשגיח הם החברים שמוקיעים כל תלמיד כזה שסורח. ואם חשבתי לרגע שזה דבר בדיוני הרי שבאה סדרת הטלוויזיה בית ספר לתקווה, ומראה כיצד בבית הספר נוה יהונתן שברמלה מתמודדים עם תלמידים בעלי בעיות והופכים אותם לתלמידים מצטינים או לספורטאי מצטיין שמתקבל לקולג בארה"ב כשחקן ותלמיד מוביל. ואכן אם ההורים הם אחראים על נפש ילדיהם ובידם האחריות והכח לנווט את ילדיהם, הרי שהמורה כהגדרת עובד צור הוא ההורה השלישי, שבכוחו להוסיף את אותו הדבר שההורים אינם יכולים לעשות ולהשלים את הפזל של הילד/התלמיד. זה נותן תקווה רבה שאם בתי הספר והמורים יאמצו את הדרכים והשיטות להכנס ללבבות של התלמידים נקבל אנשים טובים יותר, ורמת לימוד גבוהה יותר.
|
תאריך:
|
27/10/2016
|
|
|
עודכן:
|
27/10/2016
|
|
שמעון זיו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
למר זיו
|
29/10/16 09:04
|
|
בתקופת החגים, רוויית הראיונות, התפרסם ראיון עם אלוף בדימוס, רב זכויות. בין השאר הוא המליץ ליזום בסוריה, "להיכנס פנימה וליצור מערכת יחסים חדשה עם העם הסורי". הוא פרט, ואני מצטט:
|
|
|
מבין שלושה העימותים הטלוויזיוניים שהתקיימו בין הילרי קלינטון לדונלד טרמפ, העימות השני (ב-9 באוקטובר 2016) התמקד, מעבר להטחת האשמות הדדית בנושאים אישים, במספר סוגיות ענייניות במדיניות החוץ של ארצות הברית, ובראשן סוריה. הוויכוח בין שני המועמדים לנשיאות חשף בעצמה את הדילמות הניצבות בפני ארצות הברית מאז הפעם האחרונה שבה הופעל הצבא האמריקני בהיקפים גדולים וממושכים, קרי מאז המלחמות באפגניסטן ובעירק. הנשיא אובמה, מאז תחילת כהונתו ב-2009, הפך על פיה את מדיניותו של קודמו, הנשיא ג'ורג' בוש הבן, אשר הגביר את המעורבות באפגניסטן ויזם את הפלישה לעירק. בהדרגה צמצם אובמה את הנוכחות הצבאית האמריקנית בארצות אלו ומאז תחילת "האביב הערבי" בסוף 2010 שידר לעולם מסר חד-משמעי - ארצות הברית מבקשת להימנע מהפעלת כוחות צבאיים גדולים, ובוודאי מהפעלת כוחות גדולים על הקרקע מעבר למשימות הדרכה ויעוץ. תחת לחץ אירופי הופעל חיל-האוויר האמריקני בתקיפות בלוב. התוצאות לטווח הזמן הבינוני, אם לא הארוך, היו דומות לאלו שנרשמו בעירק אחרי הפלישה האמריקנית ב-2003: המשטר וראשיו חוסלו, הצבא הלאומי של שתי המדינות פורק, הן עצמן התפרקו כיחידות מדיניות אחודות, דאעש השתלט על חלקים משטחן והפלגים השונים שהוחזקו ביד ברזל עריצה עד לסילוק השליטים הקודמים לא מצליחים להחזיר על-כנם חוק, שלטון וסדר מרכזיים.
|
|
|
חשיפת הטיל הגרעיני הגדול ביותר של רוסיה, ימים אחדים אחרי שקלינטון האשימה את פוטין בריגול, איננה צירוף מקרים. המלחמה הקרה כאן ואינה הולכת לשום מקום
|
|
|
קרב הירושה ברש"פ מפצל את העולם הערבי והאיסלאמי שמתחלק לשני מחנות, מחנה אחד התומך בהחלפתו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בדמות פלשתינית בכירה אחרת שתשרת את האינטרסים של מדינות ערב המתונות והמחנה השני התומך בחמאס ומעוניין להריץ את ח'אלד משעל, שעומד לסיים את תפקידו כראש הלשכה המדינית של חמאס, לתפקיד יו"ר הרש"פ.
|
|
|
אגד היא אומנם לא חברת מחשבים, אבל ברור לי שהדור הבא של התחבורה הציבורית יהיה מבוסס טכנולוגיה. גלגלי האוטובוסים לא יוכלו לנוע מבלי שיהיה להם קשר למערכות המחשוב והמידע", כך אמר אבי פרידמן, יו"ר מזכירות אגד.
|
|
|
|