כוננות רעידת אדמה הוכרזה בכמה וכמה מדינות בשתי המיספרות העולם. באיטליה זה כבר קרא. אנחנו אחרי. היא נמנעה, משמעה תמכה, בסעיף המכריז כי אין חיבור בין העם היהודי לבין ירושלים ואין זיקת ישראל סבא לכותל כשריד בית מקדשנו, ובתגובה הולמת טולטלה המדינה החטאה טלטה עזה, ולדברי סגן השר הבקי במחשבות אל עליון קונה
שמים וארץ וקונס אומות סוררות - אילולא התערב ממלא מקומו של האל עלי אדמות, האפיפיור פרנציסקוס הזכור לטוב, הייתה איטליה ועמה משלחת ישראל בראשות סגן השר חוזרת לתוהו.
אבל, הנה, בספרד שנמנעה לא הייתה עדיין רעידת אדמה, לא בצרפת, לא בשוודיה, לא ביוון, ולא ביפן- שם צריכים להיזהר זהירות יתרה מפני ההרגל הרע של הארץ ההיא לרעוד גם ללא קשר לאונסקו - ולא במקסיקו, ולא בפרגוואי, ולא בקוריאה הדרומית ועוד ועוד. צריכים לקוות כי התערבות האפיפיור חלה גם על הארצות שמניתי, אבל מי יודע. אשרי אדם מפחד תמיד ולמרות דברי הצער שהשמיע משרד החוץ הישראלי על חשיפת הדאגה של סגן שר הרעש, מוטב להן למדינות ההן לשמור על כוננות, כי בעניינים האלה שבין חטאי ארצות לזעם השמים, אי-אפשר לעולם לדעת.
מי שקורא אותי עד הנה מתרשם אולי כי אינני מועיל יותר מאשר בביטול כל העניין הביזארי הזה בקצת לעג. לא רציני. אבל למרות הטון המשועשע המתלווה לדבריי, אינני בטוח כי יש מקום רק להשתעשע.
אחרי הכל, מה ביקש השר היצירתי הזה לומר? כי אין כל זיקה בפוליטית בין החלטת הבירות להצביע כפי שהצביעו, וכי עמדתן היא מן השטן, לא יותר. המתגרה בישראל מתגרה באלוהים. זה לא בתחום התיאוסופיה או המיתולוגיה, ולא בתחום החידות שהמקשרים בקיאים בפענוחן. זה בתחום המדיני. צרפת ואיטליה ושוודיה לא מעלות על הדעת שההצעה שהועלתה להצבעה באונסקו היא רצינית. הארצות הנוצריות בעליל האלה, הקתולית או הלותרנית, הן משכנן של כנסיות המאמינות כי ישו היהודי מייסד אמונתם היה קשור בחייו ובמותו כיהודי, כיורש אבותיו היהודים מימים ימימה, לירושלים, ולהר, ולמקדש. הן תומכות בהצעה מיסוד המדינות הערביות משיקולים מדיניים, ואומרות כי אלא אם כן ישראל לא תתנתק מהתנחלויות ומכיבוש כולל כיבוש ירושלים, הן לא תהססנה לנתק אותה. זה מטריד מאוד, זה מטריד מפני שהסוגיה הזאת על כל הציניות שלה, היא סוגיה שהדרך היחידה להיאבק בה עוברת פה, לא בוותיקן, במשא-ומתן בין הצדדים, לא בניסיון לתלות את הבעיות בבורא השמים והארץ ולא במדידת המשמעות המדינית בסיסמוגרף.
מה שמדאיג הוא שסגן שר בממשלת ישראל, בראש משלחת רשמית, סבור כי הוא מצא את הדרך המדינית הנכונה להשפעה על הסצנה הבינלאומית.
הכרוניקה העיתונאית אומרת כי הוא התנצל? לפני מי....?
