ארי שביט סולד מהטרדות מיניות

דווקא שלי יחימוביץ', חברתו למחנה השמאל של ארי שביט, הצליחה להבחין בתכונה המאפיינת אותו יותר מכל - הוא איננו מביע דעה, אלא מצביע בביטחון מוחלט על הדעה הנכונה.

וכך כתבה עליו יחימוביץ': "הוא מרבה להסביר מה צריך לעשות, מה ומי ראוי או לא ראוי, מה נכון לישראל, מה טוב ומה רע".

ומילת המפתח היא "להסביר". כי שביט לא מספר לנו מה הוא(!) חושב על הנושא, אלא מסביר לנו מה אנחנו(!) צריכים לחשוב עליו.

וההתנשאות התהומית והמהותית הזאת שלו גורמת לכך שהתגלות פרצופו האמתי, והצהרתו המתיפיפת לפיה הוא פורש כדי לעשות לעצמו תיקון אישי, מזכירות את הפסוק מספר ישעיהו: "איך נפלת משמים הילל בן שחר".

קבלת האחר

אבל שביט החליט לפרוש רק אחרי שבחורה נוספת חשפה אותו כרודף שמלות עלוב ומעורר תעוב, ואילו אחרי סיפורה של הראשונה הוא הגדיר את עצמו: "כמי שסולד מהטרדות מיניות".

בטח!!!

וזה הסיפור האמיתי, לא רק ההתנשאות השמאלנית, אלא גם הצביעות המאפיינת אותם בכל דרכיהם, ובמיוחד כאשר הם מספרים לנו שהם בעד קבלת האחר והשונה, וכשהם מספרים לנו שהם שומרי החומות של הדמוקרטיה הישראלית.

כי בשעה שהם מדברים על קבלת האחר והשונה, האמת היא שהדבר היחידי שנותר להם, אחרי שחלום השלום שלהם התנפץ לרסיסים, הוא התעוב והשנאה כלפי כל מי שהוא לא הם: חרדים, מתנחלים, דתיים, ספרדים, ימניים, ובעיקר הצרוף הנורא של ספרדים ודתיים: "רק לא ש"ס".

ובשעה שהם מספרים לנו שהם חרדים לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית, אנו מבינים היטב שעל-פי שפתם האורווליאנית הדמוקרטיה איננה שלטון העם, אלא שלטון השמאל באמצעות בית המשפט העליון, שחבריו נבחרים באותה שיטה שבה נבחר השלטון בכל רודנות - השליט הוא שבוחר את יורשו.

שלטון הרוב

אבל עבור אלה שעבורם המלחמה איננה שלום, והחרות איננה עבדות, המשמעות האחת והיחידה של המילה דמוקרטיה, מאז הומצאה ביוון לפני כ-2,500 שנה, היא שלטון העם: העם בוחר את שליטיו. ואין למילה זו כל משמעות אחרת.

שלטון מלוכני יכול להיות שלטון צודק למופת, כמו שלטונו של המלך שלמה עליו נכתב: "ויתן ה' חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד, ורחב לב כחול אשר על שפת הים", ושלטון שנבחר באורח דמוקרטי יכול להיות שלטון פושע כמו שלטונו של שרון בתקופת ההינתקות.

את שפת האורווליאנית של השמאל ביטא מי שהפך להיות אחד משופטי בית המשפט העליון, מני מזוז, שאמר: "דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב, שזו הסיסמה ששמענו גם ממובילי החוקים וגם מחלק מהציבור. שלטון הרוב הוא רק המרכיב המוסדי של הדמוקרטיה, והצד הערכי שלה הוא הגנה על ערכי חברה ליברלית ופתוחה, שבלעדיה אין לדמוקרטיה משמעות".

בעולמו של מזוז, החברה האנגלית שהחליטה באורח דמוקרטי לפרוש מהאיחוד האירופי היא חברה שמרנית ומסתגרת, ועל כן אנגליה כבר איננה דמוקרטיה, ואם האמריקנים יבחרו באורח דמוקרטי בטראמפ הם יהפכו גם את ארה"ב למדינה לא דמוקרטית.

בעולמם של מזוז וחבריו רק מדינה שנותנת להם לשלוט בה היא דמוקרטיה אמיתית.

אבל האמת היא ששלטון העריצות של בג"ץ הוא שלטון דמוקרטי בדיוק כמו שארי שביט סולד מהטרדות מיניות.