אקסיומה: הכיבוש משחית

האם הכיבוש טוב או רע? כמעט כל אחד יודע מהו כיבוש וגם מה רע או טוב בשבילו. לצערנו, יש ויכוח גם על כך. האם כל אחד יודע מה בשביל טוב לו - וכמה רע בשבילו הטוב של אחר? יש ויכוח גם בין טוב לטוב ובין רע לרע ממנו. יש ויכוח מיהו יהודי, ומי יהודי טוב יותר. בני אדם מוכנים בכל רגע להיות רעים, אפילו מאוד רעים ואכזריים כדי אימה, רק כדי להוכיח זה לזה מי מהם יהודי טוב יותר. באשר לכיבוש - כל אחד בהיסטוריה האנושית יאמר לך שזה רעיון משחית, שהוא רע, ממש ההפך, למשל, מהרעיון הקומוניסטי הנאור שעיוות את האנושות לחלוטין והפך אותנו לכוורת של מטורפים.

ואני אומר לכם דבר שעלול היה להישמע כמו כפירה בעיקר גם בימיו של רבן יוחנן בן זכאי. אני לא חושב שהכיבוש הספציפיסטי (שלנו) רע לפלשתינים. כלומר, לאותם ערבים-מוסלמים המכנים עצמם פלשתינים. הנוצרים בתוכם היו אבודים ממילא גם בלי שום כיבוש. להפך, אני חושב שמנקודת מבט ישראלית ואנושית – הוא אפילו טוב ומטיב. ליהודים הכיבוש רע ולכן הם חייבים לעשותו טוב יותר, הרבה יותר עבורם. הם חייבים לייצר אצל הערבים רצון אמיתי, כלומר קונסטרוקטיבי – לחיות ולהקים לעצמם תודעת מדינה. אבל מה לעשות – אין להם רצון כזה, כפי שזה נראה לנו, היהודים, החיים בתוך וילה שברק הקים לעצמו בתוך הג'ונגל שלנו. אנחנו לא באמת קובעים פה, גם בנושא הכיבוש. תראו מה מתרחש בעזה ותבינו שאין רצון להתפתח בכיוון המדינתי. אין רמז שזה יתפתח אי-פעם בעתיד הנראה לעין. למה שהם לא ייקחו בשתי ידיים את הרעיון להקים נמל בעזה, לפתח תשתיות ותעשיות וגם קצת דמוקרטיה בסיסית תמורת פירוז הרצועה? שילמדו מגרמניה הנאצית שחוללה מלחמת-עולם שנייה אך ורק כדי לזכות בתוכנית מרשל לשיקום כללי. הסיבה ברורה גם לאונסקו. הערבים מוכנים לכאורה להשפיל עצמם ולהתבזות בעיני העולם בקבלת החשמל, המזון והמים מהיהודים רק משום שתפיסת העולם הבסיסית שלהם אומרת שהם מקבלים בעצם את מה ששייך להם, וכי היהודים בסך-הכל משרתים אותם ב'שיירות עבדים' ארוכות למעבר ארז עד שיועברו באותן שיירות למושבות באמריקה.

כיבוש, אומרים אנשי השמאל המוסרי יותר, "כמה שהוא נאור והוגן – הוא משחית כי הוא מייצר שני סוגים של אדם, כובש וכבוש". השמאל אינו מתייחס לעצם המעשה – אלא לרעיון, לאידיאולוגיה - לא למציאות שלו, לא לנסיבותיו ולא לכל הפוליטיקה העולמית המסואבת והמנוונת סביבו. אחרי הכל מדובר בארץ-ישראל שהייתה שנים ארוכות מאוד, גם בשחר ההיסטוריה, ארצו של עם ישראל, במקרה יהודי, שהפריח אותה וזכה להקים בה שני בתי מקדש תוך שהוא מנהיג את העולם ומפרה 2 דתות עולמיות המאכלסות כ-4 מיליארד נשמות, ועתה חזר אליה להחיותה ולהצמיחה. ייתכן שהארץ היא שהקיאה אותנו לאחר שריפת הבית השני בדיוק כפי שהזהירו הנביאים. מדוע אני נוטה להאמין בכך? כי הארץ הייתה שממה וצייה לאורך אלפים שנה. היא התגמדה, הצטמקה וכוסתה במעטה ביצות מרקיבות ומרעילות. ערכה הרוחני עלה עשרות מונים על משקלה בעפר. רק החלו היהודים לחזור ומיד החלה התרחבות פיסית כבירה, החלה צמיחה אדירה שאין לה אח ורע בעולם המודרני ובעקבותיה פריחה מפליאה. כיבוש הארץ לא היה נורא כל-כך אם זהו סיכום הדברים. אבל האנשים הטובים (עוד לא הגדרנו מהו טוב) אומרים שכיבוש הארץ גרם לכך שנעשה עוול לבני המקום. כשקמה המדינה היו בארץ כמיליון ערבים (רובם מהגרים גם הם) לעומת שש מאות אלף יהודים. בסביבה היו גם הבריטים והם אסרו על עלייה של יהודים, הערבים המשיכו לזרום פנימה בתנופה בריטית חסודה.

השמאל החול(מ)ני

בעולם המוסרי רבים יותר אומרים - ואנשים בצל"ם אלוהים בתוכנו מחרים ומדגישים, שהיהודים לא הגיעו לתוך ואקום. הם באו ונישלו את הילידים הערבים בעלי המקום והקימו לעצמם מדינה... את המדינה הקים, גם למענם, ה'שמאל' שאותו הנהיג בן-גוריון, חצי בולשביק בעצמו שנתמך (למזלנו) בסטלין. אז זה היה בסדר? שרידי השמאל היום לא כל כך מתפעלים מהמעשה הנועז של בן-גוריון (וסטלין) כי היום העולם לא אתנו. זה לא מבהיל את הצד היהודי שבקרבם אלא דווקא את הצד האנושי, הנאור, הקוסמו-פליטי שלהם. העולם היה נגדנו יותר מאלפים שנה, למה שזה ישתנה, בעצם? תבינו, אם העולם היה היום אתנו – לא היו מתעוררות נקיפות מצפון ציבוריות בשמאל. חוששני שגם בצל"ם לא היה קם ועומד על רגליו באו"ם. וגם זהבה מהכנסת הייתה ששה להתחבק עם ראש הממשלה. כזכור, היה קונצנזוס לגבי הכיבוש של 48. שם זו הייתה ארץ ישראל האמתית, היפה והפורחת כי השמאל ניהל אותה בפנקסו של ספיר. קיבוצים של השומר הצעיר עלו והתנחלו על חורבות כפרים ערביים בהתלהבות ציונית ומסירות נפש מגזרית. הקיבוצים זכו בסובסידיות ענק כדי לחיות טוב על אדמתם, כי היו להם המון זכויות בכיבוש הארץ. שם זו הייתה התיישבות ציונית-מהפכנית בלבד. והיום - כמה נורא - יהודים הם ששולטים. אז לא כל-כך חשבו על השחתה וכיבוש. מיטב הנוער הלך להתיישבות, למה בעצם?

מי לדעתכם הקים את מדינת ישראל – הגויים? חבר הלאומים? האימפריה בריטניה שחסמה האת עלייה לארץ ישראל, העבירה מחסני נשק שלה לצבאות ערב שאותם ניהלו קצינים בריטים? אמריקה שחסמה כל אספקת נשק לישראל במסווה של ניטרליות לכאורה ודאגה עמוקה מאוד של מחלקת המדינה לשלום העולמי? טונות של נשק אמריקני ובריטי זרמו לערבים כדי שיוכלו, בבוא הרגע, להתגושש עם האדומים ש'איימו' על המזרח. למרבה ההפתעה אנחנו היינו, כנראה, חלק מהאיום האדום כי משלוחי רובים החלו להגיע אלינו מצ'כיה...

על מה השמאל הנלהב שלנו מסתמך היום כשמנהיגיו מצהירים בשמנו כי רצונם להיות עם ככל העמים? כלומר, האם כל רצונם להיות נאהבים על-ידי אומות העולם? בשביל זה הקמנו פה מדינה – למצוא-חן? מה אנחנו, תיבת נוח של מציאת חן? הכל רק כדי שהאו"ם יאהב אותנו ויוציא אותנו מהחבילה שבה נעטפנו (בטעות?) עם קוריאה הצפונית? בסוריה יהרגו, ישחטו וירצחו מאות אלפים - אבל התלונות באו"ם יומטרו כלפינו בכל רגע שייהרג מחבל מתאבד או יפצע זורק אבנים בן 15. לא מבינים, מה? עדין רוצים - ככל העמים. עם יהודי שבמשך אלפי שנים הגויים שמו בו מבטחם שישים מבטחו בצור ישראל – מחפש עכשיו ביטוח חיים באו"ם.... שכה אחיה!

העולם התרבותי, הנאור והמתקדם, כולל אונסקו, כבר מחק את הזיקה בין יהדות, ישראלים והר-הבית בירושלים. ביקשתם להיות ככל העמים, לא? בבקשה – קבלתם. באווירה של יונסקו זה מזכיר את הבדיחה על הדייר בקומה השלישית שיש לו ויכוח נורא, לחיים ולמוות, עם הדייר בקומה השנייה והוא מתפלל לאלוהיו שייענה לתפילותיו. מגיע מלאך ואומר לו, אדוני, עם כל הכבוד, תפילותיך עשו רושם כביר ועכשיו ניתנה לך בחסדי שמים יכולת לבטא שלוש משאלות שיתקיימו מיד כהרף עין. הדייר כבר חושב על סכום כסף גדול שיעתיק אותו במהירות מהבית הזה ישר לקריית הוותיקן. אבל, אומר המלאך, דע לך שהשכן שלך מקבל כפלים. כי זה חוק החסד השמימי. איזה שכן? תוהה הדייר מקומה שלישית, ולמה כפליים? השכן מקומה שנייה, מסביר המלאך וקד קידה. באמת, מלקק הדייר את שפתיו, אמרת כהרף עין, מה? אז בבקשה תוריד אותי שתי קומות... וזה בדיוק מה שכל האומות הנוצריות, כולל הוותיקן של האפיפיור, מבקשות באופן כל כך ספונטני וכנה כשמדובר ביהודי. כי איפה נצלב ישו, במכה, ליד האבן השחורה? שנים שהם הסתירו את העובדה שהוא יהודי...

הכיבוש עדין משחית, אולי – אבל העולם האנושי משחית יותר. כבר היה מושחת על כל אוצר מוסדותיו המפוארים כשהקימונו את המדינה. אז למה אנחנו בכלל מתרגשים? התשובה פשוטה למדי, כי אנחנו חסרי ביטחון, סבורים שמעשינו אינם ראויים. אין לנו אמת מידה מוסרית כדי לשפוט את מעשינו לנוכח הזעקה המתחסדת, הצינית וההזויה העולה מבארות הנפט הערבי. באו"ם יש 'דמוקרטיה' נפלאה ומשתלמת ולכן העולם המוסלמי שולט בכיפה והעולם הנוצרי מצטנף ומתכווץ כי טרם הכריע אם ישו היה לבן או שחור, גבר או אישה ואולי הומו - בירושלים או במכה. ולכן ניאלץ להסתדר בכוחות עצמנו ולהתקיים, עד לאותו יום נמהר שבו האנשים הטובים של בצל"ם ירתמו אותנו לעגלתם כדי לפלס את דרכינו עם הצלב על הגב – וכך נהפוך שוב את היהודי לסמל. כי יהודי 'טוב' ראוי שידע את יעודו – למות כנוצרי הפעם למען האיסלאם ונציגיו הערביים. זהו ריטואל שמתרחש אחת לאלפים שנה בדולורוזה - והזמן הנה מגיע.

דרך ארץ קדמה לתורה

אחד הכללים החשובים בחיים, אם לא החשוב ביותר, הינו – לעולם אל תעשה דבר המזיק לעצמך. כי זה לא מוסרי... ביטול חד-צדדי של 'כיבוש', כביכול, אינו מוסרי כי הוא מזיק ומסכן את קיומנו. אקסיומות ניתן להפשיר ולהמיס אך ורק באמצעות חוק מוסרי מזוקק. מוסר הינו מקום המפגש שבין הרוח לחומר, והמבין יבין.

כדי לסיים באווירה של יונסקו, שהשתררה פה לרגע, אומר ואדגיש – איני גאה כל ועיקר על היותי אדם. כל ארגוני הזכויות למיניהם נראים ונשמעים לי פאתטיים וקרקסיים (ליצן מבהיל) לכל היותר, במקרה הטוב. עדין אני רואה בעיני רוחי את ארובות התנורים מעלות עשן המכסה את השמים ברחבי אירופה. שם עדין שורפים 'בני-אדם' ואחרים. מעולם לא הייתי שם, נולדתי פה. אני גאה אך ורק על היותי יהודי. בבית אומרים לי שגם יהודים הם בני אדם - אז שיהיה.

רוב האתאיסטים בקרבנו, בתוכם גם חוגי השמאל הנאור, חלקו לאומי וחלקו אוניברסלי קוסמו-פליטי, מרבים לצטט את הסיסמה המפוארת מהתנ"ך שלהם: "דרך ארץ קדמה לתורה". בטוח שקדמה. האם אינם חשים במהות אמירתם? כלומר, רוב רובה של האנושות, למרות ואולי בשל כל גבב ארגוני זכויות האזרח, האדם, חופש הפרט והדיבור, אונסקו ויונסקו - טרם הגיע לדרגה זו של דרך-ארץ, של אדם הצועד עליה זקוף קומה ונקי כפים – ולכן מרחקם מהיהודי שבתוכם, איש שקיבל תורה, עצום ורב. מתי יהיו אדם?

מורתנו נעמי שמר אמרה בעוז, "עולם שהוא ריק מהיהודים – הוא כוכב ריק". כלומר, עולם ללא יהודים אין לו ערך, אין לו קיום. אז למה מדברים אצלנו בלי סוף על זכויות אדם – למה לא על זכויות יהודים?