העיתונאי שלמה נקדימון חושף בעיתון ידיעות אחרונות תמלולי הקלטות משיחות שניהל עם ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, בדירתו שבתל אביב.

בשיחות התייחס רבין למשבר החריף שבו היה ערב מלחמת ששת הימים. באותם ימים כיהן כראש המטה הכללי של צה"ל וכמי שהיה יועצו הצבאי הקרוב ביותר של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול. לדבריו, ביקש למצוא באותה עת עצה אצל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, אך במקום לקבל ממנו עידוד ספג ממנו מטחי ביקורת על התנהלות ממשלת ישראל.

"ציפיתי למצוא בן-גוריון מימיו הגדולים. מי שחרף גילו המתקדם וניתוקו ממוקדי העשייה, עדיין מקרין סמכות. אך לא זה מה שהיה. הוא השביע אותי מרורים. לא היה מצוי במידע. מתח ביקורת איומה על ראש ממשלה באחד הרגעים הקשים של המדינה, ועוד באוזניי, הכפוף לראש הממשלה ושר הביטחון. את גיוס המילואים הגדול והמוצלח הגדיר משגה. הוא הטיח: הביאו את המדינה למצב חמור ביותר. לא צריך לצאת למלחמה בלי פרטנר משמעותי", אמר רבין לנקדימון.

עוד הוסיף כי בניגוד לדבריו הבוטים של בן-גוריון, מצא אצל משה דיין הערכה רבה לצה"ל. עוד ציין כי איש לא טרח לספר לו באותה עת שמזכ"ל רפ"י, שמעון פרס, הציע בשליחותו של בן-גוריון למנהיגי מפלגות שהמוצא היחיד הוא להתחפר עד שתימצא מדינה מסייעת נוספת לצידה של ישראל.

"בעצם, הטילו עליי את האחריות כאשם העיקרי למצב אליו נקלעה ישראל. ידעתי שצה"ל בנוי היטב, ערוך כהלכתו, והנה מטיחים בי, בעיקר בן-גוריון, שהטוב הזה, הערוך על הגבולות, הוא בעצם מכשלה שגררה את ההסלמה. חיפשתי מישהו שאדבר עימו מלב אל לב. עזר ויצמן היה אז מס' 2 בפיקוד צה"ל. היה לי כלפיו יחס מיוחד. הזעקתי אותו הביתה. בחשיבה לאחור נראה לי שמשהו מהדברים הקשים שאמרו לי בן-גוריון ושפירא, נקלט אצלי כאפשרי. אמרתי לוויצמן שאולי אכן אני שותף למצב אליו נקלעה ישראל. ואז, במודע, שאלתי את עזר, אולי עליי לעזוב את התפקיד? אילו התפטרתי, עזר היה בא תחתיי, אבל הוא דווקא הרגיע. אמר לי, אל תחשוב על פרישה, תנוח, תירגע, ועוד תוליך את צה"ל לניצחון גדול.

רבין הוסיף כי עשה כעצתו של ויצמן. "לאה הזעיקה את קצין רפואה ראשי אליהו גילון, שמצא כי אני מצוי באפיסת כוחות. הוא הזריק לי זריקת הרגעה שהרדימה אותי עד למחרת היום לעת ערב. חזרתי לתפקידי במלוא כוחי. סיפרתי לראש הממשלה אשכול את מה שעבר עליי, ואמרתי לו, שאם לדעתו מה שאירע מחייב את פרישתי, אקבל את הכרעתו", סיפר.