|   15:07:40
דלג
  מיכל חטואל-רדושיצקי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

בחירת מזכ"ל האו"ם החדש: תהליך והשלכות

המניפסט האישי של גוטרס מזכיר אתגרים כגון אי-שוויון קיצוני, אופיַם המשתנה של העימותים והטרור. הוא מדגיש כי "לא ייתכן שלום ופיתוח בר קיימא ללא כבוד לזכויות אדם", וכי הפתרון לבעיות הומניטריות הוא "לעולם לא הומניטרי" אלא "תמיד פוליטי"
07/11/2016  |   מיכל חטואל-רדושיצקי   |   מאמרים   |   INSS   |   תגובות
גוטרס. אקטיביסט [צילום: AP/Bebeto Matthews]

תומך נאמן
הוא קורא לרפורמות במערכת הפיתוח של האו"ם, מכוון כולו לעבר "יישום, יישום, יישום", ותומך נאמן של המשך התהליך שאולי סלל את דרכו שלו לניצחון, קרי ניצול פלטפורמות דיגיטליות מודרניות מצד האו"ם כדי להגיע לאזרח הפשוט.

אנטישמיות עולמית
ם מינויו של גוטרס, הביע שגריר ישראל לאו"ם דני דנון את תקוותו כי תחת מנהיגותו של גוטרס תיפסק העוינות כלפי ישראל באו"ם, תקודם היוזמה למנות שליח או"ם מיוחד למאבק באנטישמיות העולמית, והאו"ם יתערב בהחזרת גופות שני החיילים הישראלים שמוחזקות בידי חמאס מאז מבצע 'צוק איתן' ביולי 2014.

ב-13 באוקטובר 2016, אושר מינויו של מזכ"ל האו"ם החדש אנטוניו גוטרס על-ידי 193 חברות הארגון בעצרת הכללית. כהונתו בת חמש השנים של גוטרס תחל בינואר 2017, ובסופן ניתן יהיה לחדש אותה לחמש שנים נוספות. אומנם מזכ"ל האו"ם משרת כדיפלומט הבכיר של הארגון וכמי שעומד בראשו ומנהל אותו, אך מגילת האו"ם כמעט שאינה מפרטת את אופי התפקיד ואת הדרישות שיגדירו כהונה מצליחה. לפיכך, לאור מגבלות הכוח של התפקיד והדומיננטיות שמבנה הארגון מקנה למועצת הביטחון של האו"ם, תפקידו של הדיפלומט הבכיר מתעצב בסופו של דבר על-פי האדם שנבחר למלא אותו.

אנטוניו גוטרס, 67, היה ראש ממשלת פורטוגל (2002-1995) ועד לאחרונה הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים (2015-2005). במסגרת תפקידו זה, צוין לשבח על היעילות שבה חתר לשכנע ממשלות של מדינות המערב לקלוט פליטים בתקופה שמתגלה כמשבר הפליטים הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. פעילותו סומנה כהישג נכבד, במיוחד על-רקע עליית הנטייה הלאומנית באירופה ובארצות הברית. בבחירות הנוכחיות היה גוטרס המועמד היחיד שהגיע למספר מספיק של קולות, כאשר במפגן נדיר של אחדות, כל 15 השגרירים במועצת הביטחון הסכימו לגביו. לשם השוואה, למועמדותו של השני אחריו, מירוסלב לז'אק (סלובקיה), התנגדו שש חברות במועצת הביטחון - שתיים מהם חברות קבועות.

ההכרזה על המינוי של גוטרס על-ידי מועצת הביטחון הפתיעה רבים, הן משום שציפו לראות את המעצמות הגדולות נאבקות כדי לקדם את המועמדים המועדפים עליהן, והן בשל העובדה שמאז שהוקם האו"ם, אף אישה ואף מועמד ממזרח אירופה עדיין לא איישו את תפקיד המזכ"ל. ראוי לציין שתהליך הבחירות הנוכחי היה עד לעלייה הן במספר הנשים והן במספר המזרח אירופים שהגישו מועמדות לתפקיד. כך, שבע מתוך שלושה עשר המועמדים לתפקיד היו נשים, ושבעה מועמדים מתוך השלושה עשר הגיעו ממדינות מזרח אירופה. למרות שאין באף אחד משני המאפיינים הללו כדי להעיד אוטומטית על כישורים טובים יותר לביצוע התפקיד הבכיר, הוויכוח הגלובלי הנרחב שהתעורר סביב שתי הסוגיות הללו מעניין משלושה היבטים. ראשית, הוא מעיד על בסיס חזק של קול ציבורי הקורא לגיוון. שנית, הוא מצביע על היכולת של ציבור האזרחים הגלובלי לעצב את תהליך הבחירות - כפי שניתן היה לראות מהעלייה במספר המועמדים בעלי התכונות שהציבור רצה בסופו של דבר לראות בקצה הפירמידה של האו"ם, ושלישית, ואולי החשוב מכל, הוא ממחיש את המגבלות הברורות של אותו ציבור אזרחים גלובלי לעצב בפועל את תוצאות התהליך.

נקודת מבט שונה

העובדה שלאורך התהליך גוטרס העיד על עצמו בפומבי שהוא אקטיביסט בסוגיות הומניטריות הפכה את ניצחונו למפתיע עוד יותר, שכן הן רוסיה והן סין ידועות בהתנגדותן למנות אקטיביסטים למשרות בכירות באו"ם. דבר זה הוביל ציניקנים להעלות השערות בנוגע לוויתורים שהיה על גוטרס להציע לרוסיה וסין (בצורה של משרות פוליטיות רמות דרג במטות האו"ם) על-מנת לאפשר לו לזכות. אם להמשיך בקו זה, הצבעות הווטו בתהליך הבחירה המותרות לחמש החברות הקבועות נתפסות כקלפי מיקוח בעסקות שנרקמות בחדרים אחוריים במטרה להרחיק יריבים, במיוחד בכל הקשור לסכסוכים הניטשים בסוריה ובאוקראינה. בהמשך להגיון זה, גורם שייתכן שתרם לכך שרוסיה אישרה את בחירת גוטרס הוא עובדת היותה נשיאת מועצת הביטחון במהלך אוקטובר, ורצונה ליהנות מהרושם החיובי שהישג כזה יכול לתרום לתדמיתה, כמי שעודדה קבלת החלטה חשובה כזו "במשמרת" שלה. אפשרות נוספת היא שחמש החברות הקבועות פעלו ביוזמתן לגשר על הפערים ביניהן כדי להגן על זכותן המשותפת למנות את המזכ"ל, מתוך ראייה שמבוי סתום במועצת הביטחון עלול לפתוח את הדלת למעורבות גוברת מצד מספר גדול יותר של חברות באו"ם בעצרת הכללית.

נקודת מבט שונה לניתוח ההתפתחויות בבחירות, היא להתמקד בתועלת שגוטרס הפיק מתהליך בחירה פתוח באופן חסר תקדים מבחינת הסטנדרטים של האו"ם. בניגוד לתהליך חשאי ביותר בעבר, כאשר אפילו ידיעת זהות המועמדים הנשקלים הייתה מוגבלת, בתהליך הנוכחי המתחרים על התפקיד הגישו הצהרות חזון שהועלו לאתר אינטרנט מיוחד שיצר משרד נשיא העצרת הכללית לצורך התהליך. יתרה מכך, בדיון ראשון מסוגו שנערך בסגנון כנס עירוני בבניין האו"ם ושודר לכל העולם בטלוויזיה ובאינטרנט, השיבו המועמדים לשאלות שהפנו אליהם דיפלומטים והציבור הרחב. הוגשו מעל 1500 שאלות מקוונות שהגיעו מיותר משבעים מדינות, והמועמדים קיבלו הזדמנות לענות על עשר שאלות מובילות מתוכן, להתראיין לתקשורת לאחר המושבים, ולקחת חלק בדיונים שארגנו ארגוני חברה אזרחית. תהליך הבחירה הנוכחי היה גם הראשון שזכה למעקב צמוד ברשתות החברתיות.

המינוי של גוטרס זכה לשבחים באופן כללי, כפי שניתן היה לראות במאמר המערכת של הניו-יורק טיימס, שהצהיר כי גוטרס "הוא בחירה מצוינת להחלפת באן קי מון". בין המברכים היו כאלה שמתחו בעבר ביקורת על באן קי מון, על כך שעיצב את התפקיד בדמותו של משרת ציבור כנוע, בניגוד לגישה פרואקטיבית ועצמאית יותר שהפגין קודמו בתפקיד, קופי ענאן. קבוצה נוספת שתמכה במינוי היא תומכי התהליך הפתוח, שייחסו את בחירתו של גוטרס לרפורמות בתהליך הבחירה הנוכחי, שלדבריהם אפשרו לו לזכות בנקודות נוספות בזכות ההומור, הכריזמה וההצהרה המצוינת שהגיש.

ניהול משברים

בהקשר זה, יצוין שהמניפסט האישי של גוטרס מזכיר אתגרים כגון אי-שוויון קיצוני, אופיַם המשתנה של העימותים והטרור. הוא מדגיש כי "לא ייתכן שלום ופיתוח בר קיימא ללא כבוד לזכויות אדם", וכי הפתרון לבעיות הומניטריות הוא "לעולם לא הומניטרי" אלא "תמיד פוליטי". הוא קורא לרפורמות במערכת הפיתוח של האו"ם, מכוון כולו לעבר "יישום, יישום, יישום", ותומך נאמן של המשך התהליך שאולי סלל את דרכו שלו לניצחון, קרי ניצול פלטפורמות דיגיטליות מודרניות מצד האו"ם כדי להגיע לאזרח הפשוט. כמו-כן הוא מגבש תוכנית בת חמישה סעיפים למעורבות האו"ם ב"תרבות מניעה" של משברים על פני התרבות הנוכחית של ניהול משברים. מעניין לציין את הסעיף החמישי בתוכניתו, שמתייחס ל"חיזוק של הכללה, סולידריות, רב-אתניות, רב-תרבותיות ורב-דתיות בחברות" כתרופה הטובה ביותר נגד גזענות ואנטישמיות.

עם מינויו של גוטרס, הביע שגריר ישראל לאודני דנון את תקוותו כי תחת מנהיגותו של גוטרס תיפסק העוינות כלפי ישראל באו"ם, תקודם היוזמה למנות שליח או"ם מיוחד למאבק באנטישמיות העולמית, והאו"ם יתערב בהחזרת גופות שני החיילים הישראלים שמוחזקות בידי חמאס מאז מבצע 'צוק איתן' ביולי 2014. אומנם הסיכויים שהשאיפה הראשונה שהביע השגריר דנון תתמלא - פחותים, אך יהיה מעניין לעקוב אחר השינויים והגישות שיאומצו כלפי שתי השאיפות הנוספות שהובעו, שבהחלט נראה כנופלות בקנה אחד עם התפיסות והשאיפות האישיות של גוטרס כדיפלומט המוביל החדש של העולם.

תאריך:  07/11/2016   |   עודכן:  07/11/2016
מיכל חטואל-רדושיצקי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בחירת מזכ"ל האו"ם החדש: תהליך והשלכות
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
התנגדתי להקמת התאגיד החדש, וגם רשות השידור אינה כוס התה שלי המדינה לא צריכה לספק טלוויזיה או רדיו להמונים אבל בוויכוח בין הגל"צניק שחתם ב"כאן" לבין עובד הרשות ממוסררה, אני עם האחרון
06/11/2016  |  דרור אידר  |   מאמרים
מינוי שופטי בית המשפט העליון הוא מלאכה סבוכה מאוד, ולא רק בגלל הוויכוחים הרגילים - והחשובים מאוד - על אופיו של בית המשפט ועל מידת התערבותו בעבודת הממשלה והכנסת. כאשר יש צורך למלא בתוך חצי שנה לא פחות מארבעה מקומות בו, העסק קשה עוד יותר ויוצר שורה של השלכות רוחב בהן יש להתחשב. מצב זה רק מחזק את הצורך בהסכמות, שיאפשרו לבחור קבוצה מאוזנת של שופטים. הנה כמה מן השיקולים הנוספים שצריכה/עשויה הוועדה לבחירת שופטים להביא בחשבון, ולצידם - כמה אפיונים של המועמדים.
06/11/2016  |  איתמר לוין  |   מאמרים
מחנה השמאל המובס, שעדיין לא התאושש מהלם הבחירות האחרונות לכנסת, היה זקוק למנה הזאת של שנאה מזוקקת. זוהי תרופה בדוקה. היא הרי מלווה אותו ברגעיו הפוליטיים הכי קשים. מונעת ממנו לצלול לתהומות היאוש.
06/11/2016  |  ישראל רוזנבלט  |   מאמרים
לקראת מועד קיום עצרת ההמונים לציון יום השנה ה-21 להירצחו של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז"ל התברר כי משנה לשנה מתגבר הקושי להשיג את המימון הנדרש למימונה. אני מבקש לזהות בקושי הזה את היטשטשות אותו חלק בזיכרון הקולקטיבי של האומה, "שטופת דמע", המתמצה המלים - לעולם לא נשכח, לעולם לא נסלח. ובשבועת אי-שחרורו של הרוצח, יגאל עמיר, ממאסר העולם שבו הוא נתון. לעולם. לעולם לא.
06/11/2016  |  אברהם שרון  |   מאמרים
על-מנת לשדר חדשות בכבלים ו/או לווין בישראל חובה לקבל רישיון מהמועצה לשידורי בכלים ולווין. המועצה לשידורי בכבלים ולווין פועלת מכוח חוק הבזק, ולצורך מתן האישור לערוץ 20 לשדר חדשות התכנסה הוועדה המקצועית של המועצה והחליטה לנפק את האישור בכפוף למספר תנאים, כמו-כן החליטה הוועדה המקצועית לשמוע את דעת הציבור בנוגע להחלטתה.
06/11/2016  |  אפרים הלפרין  |   מאמרים
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
התרסה מקומית או ביטוי לשינוי מגמה  /  דורון מצא,אפרים לביא, מוחמד אבו נסרה, מאיר אלרן
הלבטים האמריקנים באשר לסוריה ולמזרח התיכון   /  ערן עודד
יציבותה של הרתעה בצפון ובדרום  /  עמוס ידלין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
מרדכי ליפמן
מרדכי ליפמן
סיפור הרחפנים הוא סיפור חדש, גם השאלה במה היו מצויידים אותם הרחפנים, האם היו מצויידים בנפצים או בדומיהם, מטרידה מאד
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
ממשלת נתניהו מובילה אותנו למציאות מכאיבה, כששורה ארוכה של מדינות באירופה ובאמריקה מגנות בחריפות רבה את מדיניותה של ישראל ואף נוקטות בימים אלו בשלל צעדים מעשיים הפוגעים בכלכלה של מד...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il