פוליאמוריה: פולי-ריבוי, אמוריה-אהבה. המילה פוליאמוריה היא מילה לטינית שמשמעותה ריבוי אהבות, כלומר, מערכת יחסים רומנטית ואוהבת עם יותר מאדם אחד במקביל.
הם ישבו באפלוליות שהציע הפאב.
הוא טרם נפתח לקהל הרחב, אך דלתותיו הפעורות בשעת ערב מאוחרת זו, הזמינו עוברים ושבים להכנס.
הם חיפשו מקום שיוכלו לשוחח. המרחב והשקט שבו, אפשרו זאת.
היא בחרה מקום צמוד לקיר, תמיד אהבה קיר או חוצץ כלשהו לידה, מעין הגנה מסוימת.
הוא הזמין להם יין, לבן היא העדיפה ואדממה.
ידעה מראש על מה תיסוב השיחה והרעב היה רחוק ממנה.
אדממה, ידעה, ירפד במשהו את קרקעית קרביה ליין שתלגום.
ראי, הלחיש בדרכו הייחודית, איני אדם צעיר.
ואני כן? חתכה אותו במהירות.
ואני, המשיך כאילו לא הפריעה לו, איני מחפש כיום זוגיות רגילה או מחויבות לאשה אחת.
הביטה בו במבט, ומה עוד חדש? ולא פצתה פיה, החליטה שתאזין למה שהיא יודעת שהוא עומד לומר לה.
שבוע לפני, ישבו במסעדה צופה על הים, אחזו ידיים, העבירו זמן בנעימים, בשיחה קולחת, אהבה את שנינותו, זריזות תגובותיו לשלה, ידיהם נפגשות מדי פעם וחשה התרוממות רוח אדירה.
אני מאושרת, הרהרה ברגעים אלו בינה לבינה, אנו זורמים כמי נחל בינות לחלוקיו, ועצמה שמורותיה להאריך תחושת מתיקות זו.
מאותו ערב חזרה כמרחפת, למרות שידעה דעתו על הנושאים עליהם דברו והתכתבו במהלך השנה, לא רצתה להעיב על תחושת האושר שאפפה במחשבות טריויאליות.
שלושה ימים לפני המפגש בפאב, ושלושה לאחר אותם רגעי אושר מופלאים, כבר ידעה.
כרגיל, בטנה לחשה לה, רק לאזניה, שכדאי שתוציא אותו מראשה.
וכך עשתה.
ובכל זאת ישבה באותו פאב אפלולי שמוזיקה רועשת הפריעה לה להקשיב לקולו השקט, וכל אותם שרפרפים גבוהים וכורסאות, בהו בה בעיניהם השחורות.
ידעה בדיוק מה שיאמר אך הרגישה שהיין מחלחל בה ומקהה קצות עצבוניה וחשה קלילה יותר והחליטה אפילו ליהנות מהמפגש שהזדמן לפתחה.
פוליאמוריה, קולו חדר שרעפיה, זה מה שמתאים לי בתקופה זו בחיי, איני רוצה להיות קשור באשה אחת כבן זוג, אני בעצם די מעוניין במין מזדמן.
לא אני האישה, הגיבה במהירות, אני רוצה גבר שיהיה רק שלי ולא מעונינת לחלוק בו עם אחרות.
התעורר בה דחף עז לקום, לומר שלום מהיר וללכת ברגל לביתה, שלא היה מרוחק.
שבי, פקדה על עצמה, שבי והעבירי את הזמן שנותר כמו ילדה גדולה.
הייתה הפסקה קלה בשיחה, לא היה מה לומר.
לפתע החלה מצחקקת. יכולתה המופלאה לראות עצמה מבחוץ לה, צצה לפתע, וצפתה בשניהם. היה משהו שבידח עליה את דעתה.
והוא הפנה ראשה אליה ואמר, אני רוצה בך, והעביר יד קמורה על ברכה הנתונה במכנסיים שחורים צמודים, רגליים טובות היו לה עדיין בגילה הלא צעיר.
היא לטפה את כתבו וגאו בה רגשות מעורבים.
עזבי הכל ולכי ליהנות, דחקה בה מחשבה אחת.
לא, לא אעשה זאת, כי אצטער אחר כך כשלא יהיה לזה המשך, נזפה בה השנייה.
ישבו כך דקות ארוכות בדומיה, אוחזים ידיים.
ידעה כי הגיעה העת. בוא, נלך, הציעה ושניהם קמו במהירות ויצאו מן הפאב.
את ידה אחז כל הדרך הקצרה לביתה.
בהגיעם, נפנתה אליו בחיוך וידעה כי לא תפגש עמו שוב.
לילה טוב יקירי, לחשה.
לילה טוב יקירתי, התלעלע.
צעדה בראש זקוף וצעד קל לעבר מבואת ביתה המוארת באורות המוכרים, ונדמה היה, שקרצו בחיבה מחבקת ומלטפת, כאילו אמרו, טוב עשית.
