לימדו להפסיד בכבוד - יא בכיינים

התנהלותם הבוטה, האנטי-דמוקרטית והמכחישה והמתכחשת לתוצאות הסופיות והמחייבות של הבחירות לנשיאות ארה"ב, שנערכו והסתיימו, בשבוע החולף של תומכי המפלגה הדמוקרטית והילרי קלינטון - שעה שאין מסכימים הם לבחירתו הדמוקרטית, החד-משמעית, שאינה ניתנת לכל ערעור והרהור שהוא, של דולנד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב, כמו-גם רצונם לכפות, באופן המנוגד לכללי הדמוקטיה הנהוגים בעולם המערבי, בכלל ובארה"ב, בפרט, "בחירתה" של הילרי קלינטון לתפקיד נשיאת ארה"ב, הגם שהיא הפסידה בבחירות לנשיאות ארה"ב - מזכירה לי אמירתו הצינית והשנונה של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון דאז (המשנה לנשיא, כהגדרת תפקיד זה, כיום), השופט, משה זילברג, לפיה כל דעה שלו מהווה שתי דעות - שכן, מדובר בדעתו שלו והוא אף תומך בה. כך שברור לכל, כי עניין לנו באדם אחד, בעל שתי דעות!

מעבר ובנפרד להתייחסות אירונית ושנונה זו של השופט המנוח, משה זילברג ז"ל, ל"כפל המשקל", שהעניק - בהבל פיו שלו - ושלו בלבד! - לדעתו והכפיל כוחה, הרי במרבית שיטות הממשל הנהוגות בעולם המערבי, בכלל ובארה"ב, בפרט, מסורה זכות הצבעה אחת לכל בוחר שהינו אזרח ארה"ב, יהא מעמדו האישי ומשקלו הציבורי, אשר יהא.

הגישה, שהייתה קיימת, בעבר, במדינות מסוימות, לפיה מי שהינו בעל השכלה, קולו "שווה יותר", מקולו של חסר ההשכלה, אינה מקובלת עוד, בעולם המערבי. הגישה השולטת - כיום - בעולם המערבי - ובכלל זה, בארצות הברית של אמריקה - הינה גישה של "קול אחד ולכל אחד". לפי גישה זו, הרי אין כל עדיפות בקלפי, לקולו של המשכיל על קולו של חסר ההשכלה; אין עדיפות, בקלפי, לקולו של העשיר על קולו של העני ואין כל עדיפות, בקלפי, לקולו של אזרח וותיק על קולו של אזרח שזכה לאזרחות, זה לא מכבר. העיקרון הינו, עיקרון של: "הכל שווים בפני החוק כמו-גם קולם של כלל הבוחרים, אזרחי ארה"ב, הרשאים להצביע ולבחור, ביום הבחירות, הינו שווה וזהה, קול למשנהו ואין כל עדיפות שהיא, לכל גורם שהוא, בעניין זה.

בבחירות לנשיאות ארה"ב, שנערכו בתאריך 7 לחודש נובמבר, שנת 2000, התמודד סגן נשיא ארה"ב (שהיה משך שמונה שנים סגן-הנשיא של נשיא ארה"ב, ביל קלינטון), אלברט ארנולד "אל" גור, הבן, מטעם המפלגה הדמוקרטית, בבחירות לתפקיד נשיא ארה"ב, אל מול מושל טקסס, ג'ורג' ווקר בוש, האב, מושל טקסס, שהתמודד מולו, מטעם המפלגה הרפובליקאית וזכה לרוב מעל חצי מיליון בקולות הבוחרים. בעקבות החלטת בית המשפט העליון בארה"ב, בחודש דצמבר, שנת 2000, להפסיק ספירת הקולות החוזרת, בבחירות לנשיאות ארה"ב, הפסיד גור, הבן, קולות האלקטורים של מדינת פלורידה לג'ורג' ווקר בוש, מועמד המפלגה הרפובליקאית לתפקיד נשיא ארה"ב. בעקבות זאת זכה ג'ור' ווקר בוש, האב, ב-271 קולות אלקטורים ואלברט ארנולד "אל" גור, הבן, זכה ל-266 קולות אלקטורים, בלבד. במצב דברים זה, הוכרז, ג'ורג' ווקר בוש, בתפקיד נשיא ארה"ב. בעקבות הפסדו זה, בבחירות לנשיאות ארה"ב, פרש אלברט ארנולד "אל" גור, הבן, מהחיים הציבוריים והפוליטיים בארה"ב.

מסתבר ומתברר, כי הדרך הראויה והאצילה - ברוח ערכי הדמוקרטיה האמריקנית בה קיבל אלברט ארנולד "אל" גור, הבן, הפסדו בבחירות מספר האלקטורים הנדרש, כדי להיבחר לתפקיד נשיא ארה"ב, בהתאם לחוקת ארה"ב, הגם שהוא זכה לרוב של מעל חצי מיליון מקולות הבוחרים, על-פי יריבו להתמודדות לתפקיד זה, ג'ורג' ווקר בוש, האב, תוך שהוא פרש - בעקבות הפסדו בבחירות - מהחיים הפוליטיים, כאחת, אינה מנת חלקם של תומכי המאוכזבים של מועמדת המפלגה הדמוקטית, לנשיאות ארה"ב, הילרי קלינטון, שלא זכתה במניין קולות האלקטורים, הדרושים כדי להיבחר לתפקיד נשיאת ארה"ב, הראשונה בהיסוריית הבחירות לנשיאות ארה"ב.

אלפים יצאו, אחר הבחירות, להפגנות נגד זכיית טראמפ. ההפגנות נערכו בשבעה ערים, ביניהן: לוס אנג'לס, פילדלפיה, בוסטון, שיקגו ואוקלנד. ההפגנה הגדולה ביותר הייתה, בניו-יורק, ליד מגדלי טראמפ. המפגינים חסמו השדרה החמישית וצעקו שטראמפ אינו "הבחירה הפופולרית", שכן קלינטון ניצחה בכמות המצביעים הכללית.

קריאות נוספות נשמעו גם בגנות רודי ג'וליאני, מקורבו של הנשיא הנבחר וראש עיריית ניו-יורק לשעבר, כאשר המפגינים הניפו שלטים גדולים, בהם נכתבו דברים אלה: "טראמפ הוא לא הנשיא שלי"; "אנטי פאשיסטים", וכתובות נוספות. בהפגנה בגנות בחירתו של דונלד טראמפ, לנשיא ארה"ב, שהתקיימה בסיאטל, נורו חמישה מפגינים ונפצעו בדרגות פציעה שונות. משטרת סיאטל טענה, כי הירי בוצע על-רקע ריב ואינו קשור לבחירות.

הגיע הזמן שגם המצביעים "הנאורים" של המפלגה הדמוקרטית, המגיעים ממרומי השכבות הכלכליות-אקדמיות, המבוססות ומדושנות העונג, יבינו ויפנימו, כי נשיא ארה"ב, נבחר בקלפי ולא בהפגנות מתלהמות ואלימות, ברחובות הערים הראשיות של ארה"ב. מי שנכשל בקלפי - ואפילו הינו נאור (לפחות, בעיני עצמו), חייב לכבד כללי המשחק הדמוקרטי ולקבל עליו, דין הבוחר, שניתן ביום הבוחר, גם אם אינו נוח לו ומנוגד לתפיסתו הפוליטית. גם להתנהגות והתנהלות של תומכיה של מי המועמדת לתפקיד נשיאת ארה"ב, ישנם כמה וכמה מכללי יסוד מחייבים.