איני יודע מתי הספר נכתב, אחרי מלחמת העולם השנייה בה אינו עוסק או אולי אחרי מבצע
עופרת יצוקה ואולי אחרי מלחמת לבנון השנייה.
פעם קראתי בראיון עם אפלפלד כי הוא נוהג לכתוב את ספריו ולאחר סיום לתת להם "להתיישן" מספר שנים ואז לחזור אליהם, לשפצם ולפרסמם.
בין אם נכתב לפני עשרות שנים או רק לפני שנה, הספר הזה מבין את נפש האדם ויודע את אימת המלחמה. "כתר הברזל" הוא אחד מספריו הטובים של אפלפלד.
הוא עוסק בצעיר יהודי שמחליט להתגייס לצבא האוסטרי ולהיות קצין. הרקע היהודי של משפחתו שם אותו בצד החריג של המתגייסים לצבא האוסטרי אבל פקודותיו הנוקשות של הצבא מעניקים לו הגנה פורמלית מפני האנטישמיות הרווחת בין שאר המתגייסים.
הספר מזקק את האנטישמיות של ראשית המאה הקודמת כפי שניתן לראות בדברים שהוא שם בפיו של אחד הצוערים לקורס, אשר עונה לשאלתו "מדוע אתה שונא יהודים" ותשובתו "כי הם קיימים".
בספר פניני מחשבה רבים כמו זה שאומר פרח הכהונה כאשר אינו מצליח להרחיק את הטיפה המרה משיכור בכפר "כבר עמדתי לפנות אל האלוהים שיתיר אותי מן השבועה שנשבעתי לו. אך משום מה התחרטתי והחלטתי: אעשה את המעט שיש בידי לעשות, את הדברים שאין בידי לשנות - אמסור לידיו" (עמוד 234).
ספר זה, בניגוד למרבית ספריו של אפלפלד, לא עוסק בשואה של מלחמת העולם השנייה אלא בתקופת מלחמת העולם הראשונה ומיד לאחריה אבל בני האדם, מחשבותיהם, ההתמודדות עם האובדן זהים.
אפלפלד הוא לדעתי מגדולי הסופרים שיש לנו בעת הזו.
