1. זוכרים את הבדיחה המפורסמת על הפולניה שהתיישבה בעת ביקור ב'לובר' על כסאו של לוּאי ה-14, וכשנתבקשה לקום, הודיעה: "כשלוּאי יבוא, אני אקום"? צחוק צחוק, אבל יש בה גרעין אמת: יכול היה הבג"ץ לעשות צדק עם כולם, בטרגדיית עמונה, אילו היה מחליט בשם היושר, שקרקע השנויה במחלוקת, תימסר לתובעים הווירטואלים, רק כאשר הם יופיעו ברגליהם בפני מערכת המשפט, ויוכיחו את בעלותם. באמת, למה לא להיות פולנים שמחכים "עד שלוּאי יבוא"?