הפארסה של בית המשפט העליון

מה שהתחולל בבית המשפט העליון אתמול היה פארסה. שלושה שופטים מכובדים דנים ברצינות בעתירה קנטרנית ובוּרה ביחס לפרשנות שנתן הרב איל קרים לפרשה מקראית לפני עשור וחצי.

יש מספיק מוסדות ענישה ופרקטיקה שמופיעים כלגיטימיים במקרא, אבל בתהליך פרשני והלכתי ארוך שנים, עברו מהפכה עד להסרתם המעשית ממחזור החיים והמשפט של העם.

כך אירע למוסד הסקילה, לטקס "אישה סוטה", ל"בן סורר ומורה" ועוד; כך אירע גם למוסד "אשת יפת תואר", שבמסגרתו התירה התורה לחייל העברי לקחת שבוית מלחמה ולשאתה לאישה.

שני מוסדות טקסטואליים אדירים ושונים פיתח עמנו באלפי שנותיו: פרשנות ופסיקה. הרב איל קרים לא פסק מעולם שמותר לאנוס שבויות במלחמה. עפר לפיהם של רודפיו. בתשובתו הראשונה הוא פירש את פסוקי התורה לאור הקשרם העתיק, הברורה לכל המכיר את מוסד השאלות והתשובות (שו"ת) הוותיק. העובדה שנדרש להסביר ולסייג את דבריו בתשובה מאוחרת יותר מעידה, שכלל לא העלה על דעתו שיש מי שחושב שאכן התורה מתירה לאנוס במלחמה.

"עבור מי שאינו בקיא בעולמה של הלכה", כתב בתשובת ההמשך, "כמובן שמעולם לא התירה התורה אונס אישה", וכבר הארכתי על כך במאמרים קודמים.

רק בורים ועמי ארצות עשויים לחשוב שהרב קרים התיר מעשה נבלה כזה. אם כדברי המקטרגים, אפשר להעלות באש מיליוני דפי פרשנות בספרות היהודית שנכתבו במשך דורות על נושאים מקוממים הרבה יותר.

הוויכוח הערכי - של החברה

ועוד הערה: ממתי בית המשפט עוסק בהלכות דעות? במה סמכותו גדולה מאחרים לקבוע מהי הדעה הנכונה? אם נשפוט בני-אדם על-פי דעותיהם, היכן נעצור? יש חוק. נא לבדוק אם עבר על החוק או לא. השאירו לחברה הישראלית להתווכח ולהתלבט בשאלות ערכיות, וללבן בעצמה את חופש הדעה והדיבור.

והערה אחרונה: אני מציע לקרוא את פרוטוקול הדיון כדי להתפלץ מעמדת המדינה. השופט ג'ובראן שאל כמה פעמים היכן נאמר בתורה "שמותר לאנוס אישה לא יהודייה" ו"מה ההלכה אומרת", ובכל פעם התחמקה הסניגורית הלא מלומדת מתשובה: "בכנות אני לא יכולה לומר לאדוני היכן הדברים מופיעים בהלכה", ו"אני לא רבנית". לא ייאמן. הרי אפשר לפתוח ספר, או לכל הפחות לשבת עם הרב קרים וללמוד את הסוגיה. ושמא כך "מגינה" מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה על נושא שאינה מזדהה איתו?

מכל מקום, המכיר את כלל פסיקותיו (לא גרגיר זעיר שהוצא ברשעות מהקשרו) ופעילותו החינוכית ארוכת השנים של הרב קרים, יודע שהוא ראוי בהחלט לשמש בכהונתו החדשה. צה"ל ירוויח רבצ"ר מצוין, המכיר את חיי החיילים וקשייהם ומתחשב בכך בפסיקותיו.