חוק או צחוק

לא פעם אני חשה את עצמי תוהה ותועה בנבכי החוקים. לא יודעת להחליט מה באמת מותר לעשות ומה אסור, וכל כך למה? מפני שאתה מבין שלא על כולם חל אותו החוק. לדוגמה אתמול חילקו נערים קטינים בצומת תפוח דפים עליהם כתבו בדם ליבם לא לתת יד להריסת עמונה. המקבלים היו מספר חיילים והנה כהרף עין נלקחו הנערים למחבוש, והוריהם לא הורשו להשתתף בחקירתם. מה כל כך נורא במעשיהם? נערים שארץ ישראל יקרה להם, שמתקשים להבין מדוע לא ניתן להסדיר את עמונה, מדוע לראות שוב יהודים מגורשים מביתם?

לעומת זאת אדון רביב דרוקר איננו חדל בתוכניות ה'מקור' שלו לרדת לעומקם של המקורות כמו של גלידת הפיסטוק של ראש הממשלה, או הבקבוקים של שרה, והכול בניסיונות להכפיש את בנימין נתניהו או כל מי שאיננו חיזוק לשמאל. בימים אלה נודע כי לפני ארבע שנים הוא קשר קשר במטרה ליירט את מינויו של תת-אלוף עופר וינטר למפקד חטיבת גבעתי! הוא שלח תחקירן למשרדו של המח"ט כדי להקליטו ללא ידיעתו ולהוציא ממנו התבטאות כאילו הייתה לו יד בהריגתו של נער פלשתיני, והכול כדי לגרום לכך שיעיפו את האיש שהתפלל עם חייליו לפני צאתם לקרב. וינטר חשד בבחור כי נשלח להקליטו במרמה, ואכן על גופו של השליח נמצאו שני משדרים. התלונה של המח"ט לא עניינה את המשטרה הצבאית, הלוא בדרוקר יקיר התקשורת עסקינן והתיק נסגר מהטעם "שאין עבירה בהקלטת דברים גם עם איש השיח אינו מודע לכך". משלא צלח עניין יירוט המח"ט מתכוון דרוקר להביא תוכנית שלמה על עופר וינטר בניסיון הפעם 'להצליח', הרי התת-אלוף התקדם בינתיים לתפקיד 'ראש מטה פיקוד המרכז', ולא איש כדרוקר יהיה מוכן להסכין לכך.

שקרים והמצאות

מדוע נותנים לדרוקר לעשות כטוב בעיניו, מדוע לא חושפים את מי שעומד מאחוריו, המניעים, הכוחות של שולחיו? על כן אני חושבת שכעת משייטלו טביעות ידיים מאזרחי המדינה, יש במפורש להוסיף ולציין ליד כל אחד על איזה רף הוא עומד! אולי לאחד אסור לנשום, לשני מותר להשתולל ולהזיק, הרי ברור שלא כולם שווים בפני החוק. בגמרא במסכת בבא בתרא יש הלכה שנקראת "גוד או אגוד". גוד בארמית היא חתוך, אז כאשר יש מחלוקת נניח על חצר משותפת לשניים, ואחד השותפים רוצה להפסיק את השותפות ולחלק את החצר לשניים, הוא איננו יכול. עליו לומר: החלט - "גוד, קבע סכום ולפיו אני אמכור לך את חלקי, או אגוד - אני אקבע סכום ולפיו אתה תמכור לי את חלקך.

כך עלינו לפנות אל 'כותב החוקים במדינת ישראל' ולשאול - חוק או צחוק? כל אחד חייב הבהרה אם לא נולד עם השם דרוקר, מה הם החוקים המושטים עליו? האם אפשר לעשות תחקירים נגד פוליטיקאים מהשמאל? או שאחרי הקרנה ילך המפיק לקלבוש?

דרוקר הרי עושה הכול כדי להרוס את הימין, ומהדר כהוגן בשקרים והמצאות! על כן כעת עולה השאלה, כמה כסף משלמים להידור במצווה? במסכת בבא קמא בדף ט' ישנה בדיוק שאלה כזו. וחז"ל קבעו בדיוק שכר לכך. הידור מצוה - עד שליש. כלומר אין צורך לשלם המון כסף כדי להדר במצוה, אלא די בתוספת תשלום של שליש יותר מהמחיר הרגיל. למשל אם אתרוג רגיל עולה מאה שקלים, המהדר ישלם נניח מאה ושלושים. איני בטוחה ששולחיו של דרוקר יודעים בדיוק את התקנות, אז לטובתם, אני מאירה את עיניהם, שלמרות ההידור של 'תחקיריו' ברוע ובשפלות, הוא לא צריך להפקיע מהם מחיר! ראו שולחים רק שליש!

רבים יושבים על המדוכה, האם נגרם נזק ממנו, או שדווקא לצופים נמאס לשמוע עוד ועוד את הקריאה 'נתניהו זאב' וזה הופך את העניין לבומרנג. דווקא בשל כך, דבקים יותר בראש הממשלה? האמת שאינני יודעת. אולי בלי תחקירי ההכפשה היה הליכוד זוכה ב-40 מנדטים, ואולי לא. בכל אופן גם אם נגרם נזק, הדרוקר איננו פטור. מי פטור מלשלם על נזק"? מסכת בבא קמא בפרוש מסבירה כי - קטן, ילד שעוד לא הגיע לגיל מצוות, עדיין אינו בר דעת מספיק כדי להתחייב על נזקים שהוא עושה, ולכן אי-אפשר לחייב אותו בתשלום על הנזק. טוב, דרוקר על-פי גילו כבר לא בקטגוריה הזו. אולי על-פי שכלו?

אשה - כל הנכסים שיש לאשה שייכים לבעלה, ולכן גם אם הזיקה, אין לה כסף לשלם את הנזק. על-פי מראהו הדרוקר אינו נראה כאשה.

עבד כנעני. כל כסף שיש לו שייך לאדונו, ולכן הוא איננו יכול לשלם. אולי הוא עבד של מישהו,ופועל בשליחותו, אבל לא כנעני.

שוטה - אדם שוטה, חסר דעת, אי-אפשר לחייב על נזקים שעשה. דרוקר כנראה שותה לא מעט להצלחת בני חושך.

מי שהזיק ואיננו נכלל בקבוצה הנ"ל, אזי הניזוק יכול בהחלט לתבוע ממנו נזקים. או לחלופין למצוא עליו 'מקורות', ולהשתיקו.