הציוץ של
דונלד טראמפ נגד רכישת מטוס נשיאותי חדש, בנימוק שהוא יקר מדי (4 מיליארד דולר), היה רק האחרון בשורת מהלכים של הנשיא הנבחר הגורמים לעצבנות במה שמכונה "America Corporate" - העסקים הגדולים בארה"ב, כותב (7.12.16) וושינגטון פוסט.
הציוץ הזה לא נולד בחלל ריק; הוא בא אחרי שמנכ"ל בואינג, דניס מולנברג, הטיל ספק פומבי במדיניות הסחר של טראמפ. האם כך תתנהל מעתה המדיניות הכלכלית של ארה"ב - בשליפות מן המותן ובציוצי טוויטר, שיבואו כתגובה על הצהרות שלא ימצאו חן בעיני היושב בבית הלבן?
עברו כמה שעות, וטראמפ נטל לעצמו את הקרדיט על הודעתו של התאגיד היפני SoftBank בדבר השקעה של 50 מיליארד דולר בחברות הזנק בארה"ב - אלא שההתחייבות ניתנה כבר בחודש אוקטובר. חוץ מזה, SoftBank כבר השקיע סכומי עתק בארה"ב, ובין היתר רכש לפני שלוש שנים 80% ממניות חברת התקשורת ספרינט תמורת 22 מיליארד דולר.
בין לבין הודיע אחד מעוזריו, כבדרך אגב, כי טראמפ מכר בחודש מאי את כל תיק המניות שלו, בשווי 40 מיליון דולר, כדי למנוע ניגודי עניינים. אלא שההודעה ניתנה כאמור בשיהוי של יותר מחצי שנה, ויש לזכור שטראמפ סירב לפרסם את דוחות המס שלו. ובעיקר, אומר וושינגטון פוסט, היום התזזיתי הזה הותיר רבים עם החשש שכך ייראה גם ממשל טראמפ.
המגזר העסקי בארה"ב - כמו בכל מקום - מעדיף יציבות. וראשי העסקים הגדולים בארה"ב גם רגילים להגיד מה שהם חושבים על הממשל, בלי לחשוש מפעולות תגמול. "לסובב לאנשים את הזרוע - זוהי בעייתיות מובנית בשביל נשיא", אומר פרופ' גרגורי מנקיב מאוניברסיטת הרווארד, ששירת כיו"ר מועצת הייעוץ הכלכלי בממשלתו של הנשיא
ג'ורג' בוש הבן.
לעומת זאת, יש הרואים בחיוב את הדרך בה מנהל טראמפ את תקופת המעבר. "אין זה יוצא דופן שהנשיא פונה לחברות שונות", אומר לנהי צ'ין, שהיה מבכירי הקמפיין של
מיט רומני לפני ארבע שנים. "מה שמיוחד הפעם הוא שהפניות הללו נעשות בפומבי, אבל הפעילות עצמה איננה חריגה".
טראמפ שם על הכוונת במשך חודשים חברות שהוציאו עבודות לחו"ל - כמו שהוא עצמו עשה, עוקץ אותו וושינגטון פוסט. בתחילת השבוע הוא צייץ, שחברות כאלו מסתכנות בצעדי גמול, ואמר שייתכן שישוב ויטיל מכס של 35% על המוצרים שהן מייצרות בחו"ל ומוכרות בארה"ב. שאלה נפרדת היא, האם טראמפ יוכל לעשות זאת תחת מגבלות הסכמי הסחר העולמיים; הוא אומנם נוטה לזלזל בהסכמים בינלאומיים, אבל החוק הבינלאומי קובע שהללו נחתמים בידי מדינות ולא בידי ממשלים מתחלפים.
הגישה של טראמפ לעסקים ולסחר עלולה לגרום לארה"ב לנזק כלכלי ארוך טווח - מזהיר קיית' הנסי, שעמד בראש המועצה הכלכלית הלאומית בממשל בוש-הבן. "כאשר פוליטיקאי מתגמל את חבריו לעסקים ומעניש את יריביו העסקיים, זה נקרא 'קפיטליזם לחברים'", כתב הנסי באתר שלו. "זה גורם לאנשי עסקים אחרים לבזבז זמן וכסף בניסיון להשיג גישה דומה לדרג הנבחר". במקביל, העיר הנסי, כל עסק יודע כעת שהוא יכול להתחיל מו"מ עם ממשל טראמפ בכך שיאיים להוציא משרות לחו"ל - ומישהו כבר ירוץ אליו כדי לשכנע אותו להימנע מכך.
מנקיב מצביע על היבט אחר: ההתמקדות בחברות ספציפיות מנוגדת לעיקרון של הגנה שווה מצד החוק, העומד בבסיס עקרון ההגינות. מעבר לכך שמדובר בניצול חסר תקדים של הכוח הנשיאותי כדי להלך אימים, איש אינו יכול לנהל את הכלכלה הלאומית על-ידי התעסקות בחברה אחרי חברה, הוסיף מנקיב. זה נראה כמו תכנון מרכזי, זה מה שנעשה בקומוניזם - וכידוע זה נכשל.
