פסקת פתיחה ברשימה של
קלמן ליבסקינד לכדה את תשומת ליבי: "כבן הציונות הדתית נחמץ לבי ששמעתי את פרופ'
אריה אלדד מספר במוצאי השבת בערוץ 10 על תחושת ההתנשאות שהוא חש כל השנים מצדם של "המפד"לניקים" שכיהנו לצדו בכנסת. "אני מקווה שמה שקרה השבוע ילמד קצת צניעות את האנשים האלה עם הכיפות הסרוגות, שאני מעריץ שלהם", אמר, "אבל תמיד הם נתנו לי תחושה שהם מסתכלים עלי קצת מגבוה, בעליונות מוסרית מסוימת".
האמירה התייחסה לגילויי עבירות המין שעברו לכאורה דמויות בולטות בציונות הדתית. ליבסקינד מצדו מסנגר וטוען שחלה התקדמות רבה בעדה ביחס לטיפול בתלונות. לא ארחיב בנושא שכן איני מאמין שהתגלות מקרי עבריינות במגזר זה או אחר מחייבת בהכרח התייחסות למגזר. כשאחד חוטא אין לקצוף על כל העדה.
תחושת ההתנשאות שחש פרופ' אריה אלדד שאזכר ליבסקינד היא שעניינה אותי. כבר שנים אני חש שהמתנחלים האידיאולוגים, בדגש על בני הציונות הדתית, ירשו את ההתנשאות שפעם אפיינה את בני הקיבוצים והם מתהלכים בארץ כטווסים שכל האמת בכיסם ומסירותם הבלתי מתפשרת לישוב וקידוש ארץ ישראל מציבה אותם על כן גבוה ממנו הם יכולים להשקיף מלמעלה על העם. תחושה זו נולדה בפגישות שהזדמן לי לפגוש עוד באמצע שנות השבעים כשפגשתי כמה מפעילי גוש אמונים שנלחמו אז לפתיחת יהודה ושומרון להתיישבות.
מתברר שתחושה ההתנשאות אינה רק נחלת "שמאלן" מצוי כמוני, אלא חש בה גם פרופ' אלדד, שמחויבותו האידיאולוגית לארץ ישראל השלמה היא מעבר לכל פקפוק ויש לו ייחוס משפחתי מכובד בצד הישגים אישיים מרשימים בצבא וברפואה. במקום אנשי המפד"ל, סליחה "
הבית היהודי" הייתי מתחיל בחשבון נפש.
תחושת ההתנשאות שחש בה אלדד דומה לתחושת ההתנשאות בה חש הציבור המזרחי -מסורתי מצד הציבור האשכנזי שפעם הצביע למפד"ל ונטש אותה בהמוניו. בתחילה היה זה כזכור אהרון אבוחצירא שהעביר אליו מצביעי מפד"ל בני עדות המזרח ובהמשך עשתה זאת
ש"ס ביתר יעילות.
כיום יש יותר פעילי ימין שומרי דת ומסורת מחוץ למחנה הפוליטי של הציונות הדתית מאשר בתוכו. מעניין לדעת כמה מאנשי הציונות הדתית מצביעים לליכוד למשל? ברור שמדובר לפחות בארבע מנדטים שכן זהו המספר שנדד, לפי הנטען, בבחירות האחרונות מהבית היהודי לליכוד.
איני יכול לא להיזכר בתשדיר הפרסום של חברת הבנייה "באמונה", אותו תשדיר שהסביר כי החברה בונה דירות בשכונות ראויות לשומרי מסורת תרבותיים, קרי אשכנזים ולא לבני תשחורת הסבורים שנרות חנוכה הן "מנגל". כמובן היה רעש והיו התנצלויות, אבל תשדיר כזה לא היה בא בכלל לעולם אלמלא יוצריו היו משוכנעים של "סחורה" הזאת יש קונים.
הציונות הדתית מתאפיינת מזה שנים בתחושת "אתה בחרתנו" וזו קיימת ביתר עצמה בצד הטהרני יותר שלה דהיינו, הצד שמיוצג בעיקר על-ידי רשימת "תקומה" וגם ברשימת "הבית היהודי" . התבדלותה של הציונות הדתית [זוכרים את
אלי אוחנה?] היאשהביאה לירידת השפעתה והיא המבטיחה שמפלגה שתייצג אותה תישאר בגבולות המפד"ל של פעם וזה אומר גם אפשרות לרדת ל3-4 מנדטים בכנסת. בנט יכול להיות שר מצוין במשרד לענייני גמלאים.
הסקר האחרון שפורסם הראה שבניגוד לציפיות מפלגת הבית היהודי נחלשה וכעת היא יכולה לצפות ל11 מנדטים וזאת כאשר יש נוכחות בולטת מאוד של הנהגת המפלגה בתקשורת. ירידה בסקר זו מתרחשת דווקא כשהמפלגה נאבקת בעוז להותיר את המאחזים שהוקמו על אדמות פרטיות של פלשתינים ומבהירה כי היא המפלגה הימנית האמתית שומרת החתם של ארץ ישראל השלמה . אין ספק הבית היהודי לא נועדה לציבור ימני חילוני או כזה הסבור, כמו
בני בגין, שמאלן ידוע, שבצד יישוב הארץ יש לכבד עוד כמה ערכים כמו שלטון החוק ואי מתן תוקף לגזלת רכוש פרטי.
בכנות-איני מתייחס יותר מדי לסקרים כי במחטף זריז אפשר גם להוריד את המפלגה הזאת לפחות מנדטים ולעומת זאת בנסיבות אחרות "הבית היהודי" יכולה לגדול ל 14 מנדטים, על חשבון הליכוד, אלו להערכתי גבולות הגזרה. העובדה שניתן להוסיף או לגרוע בנקל ממספר המנדטים של "הבית היהודי" מלמד שהיא אינה מפלגה בעלת אחיזה איתנה בציבור בוחרים-בניגוד למפלגות החרדיות.
בסופו של יום התוכן העיקרי "הייחודי" של מפלגת הבית היהודי היא שמירת ארץ ישראל מכוח האמונה הדתית שהארץ כולה שייכת לעם ישראל המחויב מבחינה דתית לשמרה וליישבה. בכך שונה מפלגת הבית היהודי מהימין החילוני נוסח אלדד. כאשר הבסיס לתפיסה פוליטית הוא לאומי חילוני מי שמחזיק בתפיסה זו חשוד באי נאמנות מספקת ומוחזק כמי שהבסיס לאמונתו הפוליטית הוא דל ורעוע לעומת המסד האיתן שמספקת דת ישראל. מכאן להתנשאות הדרך קצרה מאד.
יהודים ציונים-דתיים שחשובים להם גם תכנים נוספים מחפשים בית פוליטי אחר וכפי שציינתי רבים מהם פעילים בליכוד. לא פחות חשוב לציין כי מעבר לגינוני החביבות של השר בנט מסתתר פוליטיקאי הנחוש להשיג קידום ומוכן לרכב על כל גל לשם השגת המטרה. אין פלא שבנימין נתניהו כל כך לא סובל אותו-בנט בוודאי מזכיר לו את עצמו.
