דעתי על פסל בכיכר <br>

ג'יל סטיין הייתה מועמדת הירוקים (המזוהה עם השמאל האמריקני...) לבחירות לנשיאות בארה"ב. הצלחתה הייתה מזערית. למשל, היא קיבלה במדינת מישיגן 1.1% של הקולות, מה שלא מנע ממנה להשקיע 3 וחצי מיליון דולר בדרישה לספירה מחדש של הקולות שמא רומתה... בית המשפט הפדרלי פסל את דרישתה בטיעון שספירה מחודשת כנראה לא תביא לה ישועה... לא נאמר כי היא פשוט ניסתה לרמות... היא עשתה זאת לבטח למען הילרי קלינטון שהפסידה בפחות מאחוז אחד במישיגן לדונלד טראמפ... אלא שהילרי קלינטון היא "מדינאית מכובדת שכביכול יודעת להפסיד" אבל זה כנראה לא מונע ממנה לשלוח בסתר איזה צעקנית שתעשה עבורה את העבודה השחורה. ג'יל סטיין היא הונאה של לוזרית... ובכלל מאיפה לה כל המיליונים המצורפים לבקשותיה לספירה מחודשת של הקולות? וכאמור, זה רק במדינות בהן הפער בין טראמפ לקלינטון היה קטן.

בחיי היומיום אנו נתקלים לא פעם בביטוי "צריך להתייחס לפיל שבחדר". מדובר בנושאים, מוכרים יותר או פחות, הנוגעים ברמה זו או אחרת בחייהם של קבוצות מסוימות באוכלוסייה, ודורשים התייחסות שאינה ניתנת באופן נאות בדרך כלל. יוצא לנו יותר לשמוע על סוגיות הנוגעות למשפחות חד-הוריות, קשישים, בעלי מוגבלויות ותנאי העסקה במוסדות מסוימים.

העוני והקוטביות החברתית-כלכלית בישראל הם תולדה של שכר מינימום עבדותי ומשפיל מחד-גיסא ויוקר המחיה של מוצרים ושירותים מאידך-גיסא. לכן, כדי להילחם ולהקטין מצב מביש זה מוצע לחסל את המושג שכר-מינימום ולהחליפו בשכר-קיומי.

אינני מתנגד לחוק ההסדרה כי משהו היה חייב להעשות לנוכח הבעיות הקרקעיות של מאות תושבי יו"ש. חוק ההסדרה לא מנשל את בעלי הקרקע אלא מפצה אותם. לפלאח הפלשתיני אין כל שימוש בקרקעות הטרשים הללו, אבל גם אין לו ברירה, אין לו בחירה חופשית כי עונשו הוא מוות אם ימכור מרצונו את חלקת האדמה ליהודים (וזאת על-פי המשנה של האיסלאם והרשות הפלשתינית).