קבוצה מאוד מסוימת של אנשי רוח ואנשי אקדמיה קיצונים, המזוהים כפעילי שמאל, שיש להם כניסה קבועה ללא מגבלה לתקשורת, להשמעת ביקורת כלפי כל מי שלא בדעתם, רואים את עצמם כאליטה שיש לה שלמות התבונה והחוכמה בכל נושא ועניין. האומנם? האמת שונה לחלוטין.
זו קבוצה אריסטוקרטית ודוגמטית, בעלת מאפיינים של התנשאות, עליונות, שחצנות, לעג, זלזול ושנאה כלפי כל מי שלא בדעתה ובטעמה.
זו קבוצה שמתנגדת כמעט אוטומטית לכל מינוי, כל שינוי, וכל החלטה ממשלתית ממסדית, שאינה תואמת את עולם המושגים המיושנים שלה.
זו קבוצה שחותמת כמעט על כל העצומות של השמאל, המתפרסמות בעיתון הארץ, ומשתתפת בכל ההפגנות של
שלום עכשיו ושאר ארגוני השמאל.
זו קבוצה שלדעתה כל מה שמוגדר כ"שמאל" הוא חזון, הגיון, ופתרון. ואילו כל מה שמוגדר כ"ימין" הוא אסון, כשלון, אבדון, וריקבון.
זו קבוצה שפועלת בהרגשת "שליחות" כפולה: תמיכה מתמדת בפלשתינים, והתנגדות מתמדת בממשלה.
זו קבוצה המעודדת השתמטות מצה"ל, תומכת בביצוע עבירות על החוק, וחותמת על עצומות תמיכה בחרם על ישראל. קבוצה אנטי ישראלית שתומכת בגלוי באויבי ישראל תחת האליבי ל"מען השלום". קבוצה שפועלת בקמפוסים בארץ ובחו"ל נגד המדינה, נגד צה"ל ונגד הציונות ל"מען השלום". הם בבחינת סכנה אורבת מפנים.
זו קבוצה שיש לה מושגים שליליים על ערכים לאומיים: הם לועגים לפטריוטיזם (מפלטו של הנבל). הם בזים לקונצנזוס לאומי (מזויף). הם מתנגדים ללאומיות (פשיזם). הם מבקרים את הגנרלים (מיליטריזם). הם תוקפים את צה"ל (צבא כיבוש). הם מזלזלים במתריעים על סכנות (יצרני פאניקה).
זו קבוצה שאיבדה איזון ותבונה, תוקפת ומבקרת את כל סביבתה, ומגיבה בעצבנות ובהיסטריה לא רציונאלית, על כל אירוע והחלטה ממשלתית שלא על-פי טעמה, "בסגנון" תעמולתי קומוניסטי ישן: "הדמוקרטיה בסכנה"; "סתימת פיות"; "פשיזם"; "
גזענות"; "אפרטהייד"; "דיקטטורה"; "קץ שלטון החוק"; "מקארטיזם"; הם איבדו לחלוטין תבונה והגיון.
זו קבוצה המאמינה ב"ברית הזוגיות" של מאבק משותף בהפגנות של אנשי שמאל יחד עם פלשתינים, כשמעליהם מתנוססים דגלי פלשתין.
זו קבוצה המאמינה בחזון אוטופי, וירטואלי ונאיבי שלפיו ניתן להפוך את ישראל לגן עדן של ביטחון, שלום ושוויון, אם רק ניסוג לקווי 67', נפנה את ההתנחלויות, נסכים לפתרון הומאני של "זכות השיבה", נמגר את הלאומנות, הקפיטליזם והימין. קבוצה ה"מאשימה" את ה"כיבוש" בכל הצרות. האמנם? האם לפני הכיבוש וההתנחלויות נתנו לנו לחיות בשקט ? האם שכחנו את הטרור הפלשתיני מ-48' ועד 67'.
סכנה אורבת מבפנים
בשם הדמוקרטיה ו
חופש הביטוי, מנהלים חלק מאנשי השמאל "הסברה" אנטי ישראלית ואנטי ממשלתית ברחבי העולם, במגמה לגייס פתרון כפוי בסכסוך הישראלי פלשתיני. שותפים למסע זה אנשי אקדמיה ודיפלומטיה ישראלים, בסיוע קרנות וממשלות זרות, הקרן החדשה ושלום עכשיו.
אנשים אלה זקוקים לזעזוע מבריא לשם ריפוי תודעתי מהחלום האידיאולוגי הנאיבי של מהפך ושינוי המשטר הפרלמנטארי הישראלי. אנשים אלה ראוי שיתפכחו ויתחברו למציאות הריאלית בו אנו חיים. מציאות של איום קיומי מצד החזית האיסלאמית הקיצונית שמסביבנו. מציאות המחייבת את כולנו לאחדות פנימית, עוצמה צבאית, ערבות הדדית ולא מריבה מפלגתית אידיאולוגית הרסנית, בנוסח השמאל הקיצוני, שמנפח את העיקרון התעמולתי הקומוניסטי הישן שאומר: "מה שיותר רע יותר טוב" למימוש המהפכה...
