בסיפור בגדי המלך החדשים, נדמה היה למלך שהחליפה היפה תפורה ומונחת עליו בהידור ובמלכותיות, והנה נודע שהמחט לא תפרה, ואותו מלך עירום נותר בחוסר נחת. בדיוק כפי שייתפרו החליפות עליהם עובדים כבר עשרים שנה - 'בני השחת', המנסים לקצור שחת בעוד השמש זורחת, ולשווא.
ארגון המחבלים הפנאטי בשנאת נתניהו, ניסה את עמדי המוביל בענייני המתנות, והפריח את התלונות, חדשים לבקרים, על אשת ראש הממשלה. פעם מצאו איזו ליליאן ופעם שמיליאן, פעם נפתלי ופעם איזו טלי, ומרק ששפכה, ונעל שזרקה, ועובד שהעירה בחצות הליל, בדיוק בעת שזה התפלל, וביביטורס, היינו נסיעות ללא רגע של פוס, וצוללות, ואכילת מיני גלידות, ובעצם, מה לא?
ילקוט כזבים שלא היה ולא נברא, עובדה ששום דבר לא צלח.
ערוץ 10 מוביל את התעמולה יחד עם ערוץ 2 ו-1 ו
גלי צה"ל ורשת ב' וידיעות ומעריב, על שלל השדרנים והכותבים, המביטים במסך בעיני עגל תמימות, כמו לא הייתה ידם במעל. כעת הלכו לשכנע כל זב חוטם ומצורע שהכיר פעם את ראש הממשלה, שיספר למשטרה כי נתן שלמונים, ועטף בדמים, והעניק מתן ואתנן, הם הרחיקו אפילו עד הילדים איתם היה ראש הממשלה בגן.
אני מניחה שכל אזרח רוצה כי ראש הממשלה שלו יהיה אדם מוסרי והגון, אבל אלה? רק שנאת
בנימין נתניהו בראש מעייניהם. הרי מעולם לא פסקו להפיץ שקרים בעלי אופי פלילי, עוד ועוד ועוד... כעת פנו ליועץ המשפטי, לחוקרי המשטרה ולא הותירו ברירה בידם, אלא לחקור. הם יודעים שבקלפי לעולם לא יצליחו להוריד את נתניהו, על כן שמו להם מטרה ויעד אחד ואין בילתו, איך להתגבר על השלטון דרך מאבק שקרי, שפל, מתועב.
חרבות מנייר
דומה שאין להם דבר בחייהם, והדבר שרק מצליח להחיות אותם, זו הקנאה והשנאה, למי שהם אפילו מתקשים להגות את שמו ובפיהם הוא ה"איש מבלפור"... כאשר נסע נתניהו לצרפת להלוויה, הם לגלגו שנדחף לשם, אבו מאזן היה ראוי להלך בשורה הראשונה, אבל נתניהו? מה פתאום. כאשר נסע על-פי הזמנת הקונגרס לשאת שם דברים, הם הטיחו וזעקו והניפו חרבות מנייר, על שנתניהו העז לנסוע, ללא רצונו של אובמה. כאשר רעד האולם ממחיאות כפיים לנתניהו, כאשר קמו כולם לכבודו, הם דיווחו על חמישה מפגינים בחוץ עם דגל אש"ף, כאשר נבחר טראמפ, הם הודיעו שעוד נתגעגע לאובמה, כי המציאות תטפח על פני נתניהו, למה? כי טראמפ יעמוד מול שותפות רוסית-סינית-אירנית-ערבית,ויתנקם בישראל, אפילו ברוך לא מבין את זה.
על ההצבעה בשבוע שעבר הם הגיבו במחיאות כפיים ובצהלות שמחה. הם טענו שזו נקמה על חוק ההסדרה. איזה שטויות. אובמה נקם על כישלונו החרוץ בהקמת מדינה פלשתינית. בניגוד לכל תקוותיו עם תחילת כהונתו, הוא לא הצליח לפרק את מפעל ההתנחלויות ולחלק מחדש את ירושלים. הנשיא אכן התעלל בנתניהו. שנים לפני נאום ראש הממשלה בקונגרס ושמונה שנים לפני חוק ההסדרה, הוא כבר התנהג באלימות מילולית כלפי ראש הממשלה. ועל כן נשא נתניהו את נאום בר-אילן, אחר כך הקפיא את הבנייה היהודית ביו"ש. לא נבנו בתים אפילו בירושלים ובמעלה אדומים, כי נתניהו חשש מנקמת אובמה, וזה באיום שחרר את התצלום המפורסם עם הנעליים על השולחן כרמז לדריסת נתניהו אם לא יסכים לחזור לקווי 67. אפילו בעת השתתפותו בהלווית
שמעון פרס הוא קינח בבדיחה תפלה על ההלוויה העתידית של נתניהו, לקול מצהלות מחבלי התקשורת כאן.
נתניהו עמד באופן מעורר כבוד מול הצורר מהבית הלבן. הוא חזה כי בתקופת בין הזמנים, קרי, אחרי הבחירות ולפני השבעת הנשיא החדש, הוא ינסה להרחיב נזקים. הידיעות שפורסמו בארה"ב על מהלכיו הן סנסציוניות. כמובן שהן לא הובלטו כאן, ואם סופרו, הרי זה להשמיע ש"להד"ם",הכול מנבכי דמיונו של ראש ממשלתנו. אבל ה'וושינגטון פרי-ביקון' טען ש"ממשל אובמה יזם את ההחלטה במועצת הביטחון, עמד מאחוריה, תיאם אותה והשתתף בניסוחה, וגם דרש שהיא תעבור בהצבעה".
העולם הישן
לנתניהו מעמד אדיר באמריקה. בזכות השפעתו באמריקה ובשל קשריו האישיים עם חברי קונגרס רבים,הוא הצליח במשך שמונה שנים לבלום את כוונות הזדון של אובמה, את התכחשותו כבר ביוני 2009, בנאומו בקהיר לפני חברי ארגון האחים המוסלמים, להיסטוריה של ישראל בארץ ישראל, את המהלכים שנקט מאז ימיו הראשונים בבית הלבן. זה עבד כל עוד נזקק הנשיא לקונגרס, אבל כאשר נכנס אובמה לזמן פציעות של תקופת המעבר, נותר נתניהו ללא כלים על הלוח, אבל הצליח להעביר לחברות הנוכחיות של מועצת הביטחון את המסר שיש מחיר להצבעה נגד ישראל.
הצהלות של 'אנשי השחת' להצבעה במועצת הביטחון, ומאידך היללות לכאורה שהכול בגלל נתניהו, וכעת ישראל תהיה מבודדת ולא 'חברה' בעולם הגלובלי, אפילו לא שחקנית משנה, בשקר יסודם. להפך. המגמה היא התחזקות עקבית ורצינית במעמד ישראל בעולם, והמכה של אובמה היא שירת הברבור של העולם הישן.
השמאל הישראלי אינו מבין עדיין שהוא הקורבן המיידי של החלטת האו"ם. בעידן שלאחר 242 פתרון שתי המדינות מת, כשהחלטת מועצת הביטחון שוללת נוכחות ישראלית בירושלים המאוחדת וביו"ש, הוא אינו רואה הבדל בין התוכנית של הרצוג להחיל את החוק הישראלי על אחוזים בודדים מהשטח, ובין עמדת
הבית היהודי שיש להחיל את החוק הישראלי על שטחי C . בעיניהם הכול אותו דבר.
כפי שכל תוכניות השלום ומפות הדרכים מבית הגות השמאל גזו ונעלמו, כך גם החקירות שהם תולים בהן תקוות, לא יביאו להם את השלטון. החליפות שנתפרו לכבוד אוסלו, מוטב להם להישאר עדיין בארון.
