ב-1966 זכה שמואל יוסף עגנון ( שמואל יוסף צ'צ'קס) בפרס נובל לספרות . ראויה להערכה רבה יוזמה לציין בכנסת ישראל חמישים שנה לקבלת פרס נובל. יפה שוועדת החינוך של הכנסת היא זו, שנטלה על עצמה לציין את המעמד המכובד לו זכה ש"י עגנון. אך מסתבר, במקום שהכנסת תכבד את המעמד היא למעשה ביישה את עצמה וביישה את הסופר ש"י עגנון.
רוב חברי ועדת החינוך לא מצאו לנכון להיות שותפים למעמד. מכל חברי ועדת החינוך של הכנסת נכח במשך כל הישיבה לציון יובל שנים לקבלת פרס נובל רק חבר הכנסת
יהודה גליק מסיעת הליכוד. חברי ועדה רבים לא מצאו לנכון לבוא בכלל לישיבה. בין הנעדרים היו חברי הוועדה: איצי שמואלי,
נורית קורן, עודד פורד, יעקב מרג'י שהוא יושב-ראש וועדת החינוך, מנחם
אליעזר מוזס,
סופה לנדבר,
יעל כהן פארן, חיים לווין, מוטי יוגב.
מנואל טרכטנברג,
ענת ברקו,
איתן ברושי,
יוסף ג'בארין ומחמוד ג'נאיים.
מלבד יהודה גליק, שניהל את הישיבה במקום יושב-ראש וועדת החינוך שנעדר, הופיעו חבר הוועדה,
יוסי יונה - הופעה למספר דקות באמצע הישיבה כדי לומר את דבריו למצלמה ומיד נעלם. למספר דקות הופיעה גם חברת הכנסת וחברת הוועדה מירב בן ארי.
לשם מה נערכה ישיבה לציון חמישים שנה לקבלת פרס נובל לספרות לש"י עגנון בין כתלי הכנסת, כשרק חבר כנסת אחד, יהודה גליק, נכח בכל הדיון ושני חברי כנסת באו, הגיחו ונעלמו? המורים ואנשי אקדמיה באו לדיון בכנסת, אך הכנסת לא הייתה שם.
