בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בראשון בינואר מלאו עשרים ושתיים שנים להחלת חוק הבריאות הממלכתי שהביא לידי ביטוי את הערבות ההדדית ועקרונות שאותם אפשר וחשוב להחיל גם בתחומים אחרים של חיינו, במיוחד על-רקע הטיפול בנפגעי השריפות האחרונות
|
מתקפת שריפות [צילום: יונתו זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
טרום החלת חוק הבריאות הממלכתי, בראשון בינואר 1995, פעלו בארץ ארבע קופות חולים עיקריות אשר פעלו כחברות ביטוח והעניקו ביטוח לכמעט כלל תושבי ישראל. שתי קופות חולים קבלו כל מבוטח כיוון שבסיס ההתנהלות שלהן היה אידיאולוגי והשתיים האחרות עשו "גריפת שמנת" (Cream Skimming), היו סלקטיביות בקבלת מבוטחים והעדיפו מבוטחים שלגביהם היה סיכון נמוך למימוש הביטוח. חוק הבריאות הממלכתי טרף את הקלפים, יצר שוויון בין קופות החולים וחייב כל קופה לקבל כל מבוטח העונה על דרישות המוגדרות בחוק. קיימת הסכמה כי לולא חוק הבריאות הממלכתי היה סיכון ממשי לקריסה של שתי קופות חולים גדולות ואולי, גם, של כל מערכת הבריאות. על-פי עיקרון הביטוח אם יש לפרט סיכון של אחוז אחד לתאונה שעלותה 100,000 שקל "הפרמיה האקטוארית" היא 1,000 שקל והיא נובעת ממכפלת הסיכון לתאונה בעלותה. מאחר שלחברת הביטוח הוצאות תפעול וכן רווחים, היא תגבה גם "פקטור העמסה". רובנו שונאי סיכון כך שגם אם הפרמיה אקטוארית ביחד עם פקטור העמסה תעלה על 1,000 שקל נסכים לשלם אותה ולרכוש ביטוח כדי להימנע מההוצאה הלא צפויה. הקבלה מתבקשת לאחרונה סבלה מדינת ישראל "ממתקפת שריפות" ואזרחים שביתם חרב עליהם נפלו בין הכסאות, בתווך שבין מס רכוש לחברות הביטוח הפרטיות. יותר מכך, דווח כי חלק מחברות הביטוח מסרבות לבטח מבוטחים הגרים באזורים מיוערים. ההקבלה בין אירועי השריפות האחרונות ומצב מערכת הבריאות בארץ, טרום החלת חוק הבריאות הממלכתי, מתבקשת. ביטוח דירה בישראל צריך להיות חלק מהערבות ההדדית כמו שזו נקבעה בחוק הבריאות הממלכתי (מתוך החוק-"ביטוח הבריאות הממלכתי יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית"). במובן זה, אין להשאיר את הנושא, אם לבטח בית, לשיקול דעתה של חברה עסקית המנסה לעשות "גריפת שמנת". אזרחי ישראל אינם אשמים בייעור לא נכון של הארץ ולא עליהם לשלם את המחיר. אזרחים שביתם חרב עליהם ונשרף צריכים להיות מחוץ לגבולות הוויכוח בין מס רכוש לחברות הביטוח. הדבר האחרון שמעניין אדם במצבם הוא הסיבה לשריפה, אם נגרמה כתוצאה מהצתה או סיבה אחרת. המדינה מעורבת כמעט בכל תחום של חיינו ואין סיבה שלא תפעל כמבטחת בתיהם של האזרחים. הביטוח צריך להיות חובה וממומן על-ידי האזרחים. כל בית אב ישלם עבור ביטוח בהתאם לערך הבית, ללא ההתניות האבסורדיות הקיימות כיום וללא צורך להיקלע למאבק בין מס רכוש לחברת ביטוח פרטית. בתקופה האחרונה תכיפות אירועי השריפה, אשר מותירים לא מעט בתי אב בישראל חסרי קורת גג, הולכת וגדלה ויש סיכון ששריפות תקרינה בעתיד. לכן, יש להעביר את הטיפול בנושא מחברות הביטוח הפרטיות לידיה של הממשלה, כמו שנעשה במקרה של חוק הבריאות הממלכתי. העובדה שהממשלה תפעל כמבטח אחד גדול, לכלל האזרחים, תקטין את הסיכון כיוון שככל שחברת הביטוח מבטחת יותר מבוטחים היא מקטינה את הסיכון לכך שההוצאה בפועל תחרוג מההוצאה הצפויה, המסתמכת על נתוני העבר. במהלך המעבר של הביטוח מידיים פרטיות לידי הממשלה, עליה לבטל לגמרי את פקטור ההעמסה המשולם כיום על-ידי המבוטחים.
|
|
הכותב הוא מרצה בחוג לכלכלה במכללה האקדמית גליל מערבי.
|
|
תאריך:
|
10/01/2017
|
|
|
עודכן:
|
15/01/2017
|
|
ד"ר צביקה ויינר
|
|
מירב בת ה-12 היא יפהפייה אמיתית. תלתלים שחורים ועיניים ירוקות ענקיות, כאלה שאי-אפשר להתעלם מהן. זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו, גם האימא הצטרפה לשיחה. השיחה הראשונה מבחינתי, היא תמיד מעין שיחת גישוש. אני משווה אותה למעין ריקוד, מתקרבים ומתרחקים. כל אחד מנסה ללמוד משהו על השני. מירב הייתה די לחוצה, זו פעם ראשונה שהיא פוגשת מישהי כמוני. בעבר, כל הניסיונות לרדת במשקל נעשו בבית לבד.
|
|
|
שראל היא מדינה עתירת עמותות, שעוסקות כמעט בכל תחום. על-פי האתר גיידסטאר, יש במדינה לא פחות מ-42 אלף עמותות, שפעילות ומשויכות לתחומי עשייה שונים במסגרות שונות. כולן מוגדרות כעמותות לתועלת הציבור. הן מגלגלות כספים בהיקפים ניכרים, לעיתים ברמה של חברה עסקית בסדר גודל בינוני ויותר. אלא שרמת הניהול של חלקן והשימוש בתקציבים הרבים שיש להן לא דומה, בלשון המעטה, למגזר העסקי, ולפעמים הרבה יותר גרוע.
|
|
|
השופט: יואב עטר, בית משפט השלום בבאר שבע
|
|
|
התקופה הרומית (70 לס' - 324) - עין זיתים לא הוזכרה בתקופת המשנה והתלמוד, וגם אין מידע על קיומו של ישוב יהודי בעין זיתים בתקופה הרומית. אבל, רבי יחיאל מפריס ביקר בעין זיתים ב-1235 (על-פי מקור אחר- 1260)ודיווח על ביקור בקברו של רבי יהודה ב"ר אילעאי. (יש גירסה אחרת שהוא טבע בדרך לא"י). אם רבי יהודה ב"ר אילעאי בן דורו של רבי עקיבא, בן המאה ה-2 לס', נקבר בעין זיתים, סביר להניח שבתקופה זו היה שם ישוב יהודי. רבי יחיאל הזכיר גם את קבריהם של רבי חנינא ורבי חנינא בן דוסא. מאחר שיש מספר תנאים בשם חנינא לא ברור למי מהם הכוונה. אבל, לגבי חנינא בן דוסא, ידוע שהוא נקבר בערב, היא עראבה, ולא בעין זיתים ( ראה, אברהם יערי, "מסעות ארץ ישראל").
|
|
|
עבור אנשי מקצוע רבים, מסגרת עבודה עם שעות קבועות במשרד, הפכה מזמן לנחלת העבר, ואילו ביצוע משימות ושיחות טלפון בזמן נסיעה לפגישות עסקים, בדרך למשרד או בזמן חזרה הביתה, הינו חלק אינטגרלי משגרת העבודה של ימינו.
|
|
|
|