לעתים פשוט אי-אפשר להבין את התנהגותו, מעשיו או מחדליו של שר האוצר הנוכחי,
משה כחלון. לפני כשבועיים הביא לאישור ועדת הכספים שלה כנסת החלטה, שלפיה תיתן המדינה ערבות בסך 1.5 מיליארד שקל לזכאי משרד השיכון, כדי שיוכלו לרכוש דירות במבצעי מחיר למשתכן. היום התברר, שהוא מסרב להקים קרן, שתיתן ערבות לנכים, כולל נכי צה"ל, כדי שיוכלו לרכוש דירה.
מה ההבדל? מדוע ממהר כחלון להיענות לתביעות של זוגות צעירים, המבקשים לקבל מהבנקים הלוואה לרכישת דירה, אך אינו מוכן לסייע לנכים, המבקשים לקבל הלוואה בנקאית כדי לרכוש דירה? אין הבדל עקרוני, או ממשי. הזוגות הצעירים זקוקים לערבות חוק מכר, והנכים זקוקים לערבות במקום ביטוח חיים ריסק.
נציגת האוצר, מעיין שור, הופיעה היום בוועדת הכספים של הכנסת והודיעה רשמית: "האוצר מתנגד להקים קרן שתסייע לנכים". קרן זו אמורה לתת ערבות, דומה מאוד או זהה לערבות שנותנת המדינה ביד נדיבה לזוגות צעירים. למה לאלו כן ולאלו לא? מדוע מפלה כחלון בין משפחה למשפחה? שור לא הסבירה, אולי משום שאין הסבר.
יתכן מאוד, שיתברר שהערבות לנכים תהיה נמוכה מהערבות של 1.5 מיליארד שקל שהמדינה נותנת לזוגות צעירים. כמה נכים קונים דירות חדשות מדי שנה? איש אינו יודע. יו"ר וועדת הכספים ביקש לקבל את הנתונים. בעצם, הסכום פחות חשוב. יותר חשובה העובדה המדהימה, שכחלון, האיש שמדבר כל הזמן על צדק חברתי, מפלה בין משפחה למשפחה. מה גם, שחלק גדול מהנכים הם נכי צה"ל.
