האם מחמוד עבאס יממש את איומיו?

האיומים מצידם של בכירי הרש"פ אינם דבר חדש, הראשון שהתחיל בהם אחרי הסכם אוסלו היה יו"ר הרש"פ יאסר ערפאת שאיים לפרוש ולעבור ולהתגורר בקהיר ויורשו מחמוד עבאס ממשיך באותה המדיניות של איומים.

בכיר בתנועת פתח אמר לי כי איננו מכיר מנהיג פלשתיני שיהיה מוכן לוותר על כסאו וכי הכלל של היצמדות לכיסא בכל מחיר מאפיין יותר את המנהיגים הערביים מאשר את המנהיגים במערב.
במשך 12 שנות שלטונו ברש"פ איימו מחמוד עבאס ומקורביו עשרות פעמים לפרק את הרש"פ ולמסור את המפתחות לישראל.

לפני יותר משנה העביר מחמוד עבאס החלטות בועד הפועל ובמועצה המרכזית של אש"פ בדבר בחינה מחדש של ההסכמים עם ישראל והפסקת התיאום הביטחוני עמה אך שום דבר מההחלטות האלה לא בוצע, הוא פשוט דחה את יישומן בתירוצים שונים.

שר החוץ הפלשתיני ריאד אלמאלכי סיפר השבוע כי צמרת הרש"פ גיבשה לבקשתו של מחמוד עבאס תוכנית פעולה למקרה שהנשיא האמריקני טראמפ יודיע על העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים.

גם בכירים אחרים ברש"פ כמו ד"ר סאאב עריקאת וד"ר מחמד א-שתייה אישרו את דבר קיומה של התוכנית הכוללת את ביטול ההכרה של אש"פ במדינת ישראל, בחינה מחדש של הסכמי אוסלו, הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, הצטרפות מיידית של "מדינת פלשתין" ל-16 ארגונים בינלאומיים ועוד.

איומי סרק ו"מס שפתיים"

ניסיון העבר מוכיח כי איומי הרש"פ והעומד בראשה הינם איומי סרק ו "מס שפתיים" שהיא משלמת לארגוני האופוזיציה הפלשתינית ולרחוב הפלשתיני.

הרש"פ איננה פועלת בחלל ריק, היא חלק מהעולם הערבי ומחמוד עבאס חייב להתחשב גם בעמדות מדינות ערב המתונות כמו מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ. קיומה של הרש"פ תלוי בסיוע הכספי של המדינות התורמות, של מדינות ערב ושל הממשל האמריקני.

כמו-כן הרש"פ תלוייה בכספי המיסים שישראל גובה עבורה ומעבירה לה מדי חודש לצורך תשלום משכורותיהם של כ-150 אלף פקידים שלא לדבר על הנוכחות הצבאית של צה"ל בגדה המונעת את הפלת הרש"פ על-ידי תנועת חמאס.

ביטול ההכרה של אש"פ בישראל יחזיר אותו להגדרתו טרום הסכמי אוסלו כארגון טרור ופירוש הדבר כי לישראל יינתן "האור הירוק" לגרש מתחומי הגדה את כל בכירי אש"פ ובראשם מחמוד עבאס.

רק באחרונה דיבר מחמוד עבאס בשבח הסכמי אוסלו, הוא הגדיר אותם כ "הישג לאומי" ואמר כי בזכותם חזרו כ-50 אלף פלשתינים לשטחי הרש"פ, האם יסתכן עכשיו בגירושם של אלפי חברים באש"פ וברש"פ?
זאת ועוד, ביטול ההכרה בישראל וביטול הסכמי אוסלו מהווה הודאה של מחמוד עבאס, שהיה מאדריכלי ההסכמים, בכישלון התוכנית המדינית של אש"פ ב-20 השנים האחרונות. והצדקת אסטרטגיית "ההתנגדות" של תנועת חמאס.

פירוק הרש"פ משמעו הפסקת תשלום משכורותיהם של פקידי הרש"פ ופגיעה בפרנסה של עשרות אלפי משפחות פלשתיניות בגדה וברצועה.
הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל פירושה פגיעה משמעותית מיידית במחמוד עבאס ובכירי הרש"פ הנעים בחופשיות בשטחים ומחוצה להם תודות לתעודות אח"מ (VIP) המונפקות על-ידי המנהל האזרחי של ישראל.

אלו רק כמה דוגמאות להשלכות המעשיות של התוכנית שגיבשה הרש"פ בתגובה לתרחיש העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. מחמוד עבאס מנסה לשחק משחק פוקר מדיני עם הנשיא טראמפ, הוא בונה על חוסר ניסיונו המדיני והפוליטי של הנשיא החדש בתקווה שהוא ימצמץ ראשון.

הסכנה האמיתית-טרור ואלימות

למרות שמדובר באיומי סרק אי-אפשר להתעלם מקמפיין ההסתה שבו פצחה הרש"פ בימים האחרונים נגד העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, הסכנה הטמונה בו היא שהוא עלול להביא לפרוץ מעשי אלימות בשטחים וגם בכמה מדינות ערביות ומוסלמיות. זהו בעצם הנשק היחיד שיש למחמוד עבאס מול ישראל ומול הממשל האמריקני החדש.

הדבר העיקרי שעלול להשפיע על ממשל טראמפ הינו פריצת אינתיפאדה אלימה חדשה בשטחים וגל של מהומות בעולם הערבי שיסכן את השגרירויות של ארה"ב במדינות ערב. לכן, יש לנטרל את האיום באופן מיידי, מה שנדרש עכשיו הוא שהדרג המדיני בישראל וגם הממשל האמריקני החדש יזהירו את מחמוד עבאס וידרשו ממנו באופן חד-משמעי להפסיק את קמפיין ההסתה לאלתר.

בעבר שיגרו ראשי ממשלה בישראל את ראשי השב"כ לפגישות עם יאסר ערפאת או מחמוד עבאס כדי להבהיר להם כי ישראל לא תשלים עם הסתה וגלישה לאלימות, הדברים אינם חייבים להיעשות בפומבי. אפשר להשתמש גם בשירותיהם של מנהיגי ערב כמו הנשיא המצרי א-סיסי ועבדאללה מלך ירדן, שיש להם הסכמי שלום עם ישראל ואין להם שום עניין בערעור היציבות בשטחי הרש"פ ובמדינותיהם, כדי להעביר את המסר למחמוד עבאס.

הנשיא האמריקני החדש דונלד טראמפ צריך לדעת בבואו לקבל את ההחלטה הסופית על העברת השגרירות לירושלים כי בסופו של דבר מה שמניע את מחמוד עבאס הינו האינטרסים האישיים שלו והישרדותו על כס השלטון כמו מנהיגים רבים אחרים בעולם.

מחמוד עבאס נמצא בסוף הקריירה הפוליטית שלו, הוא רוצה להבטיח את האינטרסים הכלכליים שלו ושל שני בניו יאסר וטארק שיש להם עסקים ענפים בשטחים ואת שלום בני משפחתו שאיתם הוא מתכוון לעבר ולהתגורר בקטר לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים.

לכן, הוא באמת איננו מעוניין בשום התפתחות שעלולה לסכן את האינטרסים שלו ושל בני משפחתו, הוא רוצה למנות בבוא הזמן את היורש שיבטיח את השמירה על האינטרסים האלה ולסדר לעצמו "מעבר בטוח" לקטר.

הדבר העיקרי שנדרש מישראל ומהממשל החדש הוא לעצור את ההסתה הפלשתינית באיבה כדי למנוע מעשי אלימות, אחר כך ניתן יהיה להעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, מחמוד עבאס ייאלץ לבלוע את הצפרדע.