הון, שלטון ועיתון קשרי קלון

יש לנו ראש ממשלה, העונה לשם בנימין נתניהו, שמתעקש להיות גם שר התקשורת. אין עוד מדינה אחת בעולם המערבי, שראש הממשלה הוא גם שר החוץ והוא יקפיד מכל משמר לשמור קרוב לחזה תפקיד "נחשק ורם המעלה" של שר התקשורת.

מסתבר, שראש הממשלה רוצה לשלוט בתמונת המציאות, שהיא גם תשתית הדמוקרטיה בישראל. ואת השליטה על תמונת המציאות חשוב לו להפקיע מעיתון בעל השפעה כמו ידיעות אחרונות.

יש לנו ראש ממשלה ושר תקשורת, שעוד מעט ימלאו עשר שנים, שיש בידיו כלי תקשורת פרטי, הממומן על-ידי איל קזינו שמעבר לים, שבעטיו נאלץ להצהיר תצהירים שקריים בפני רשויות משפטיות.

בחודש ינואר 2015, ערב הבחירות לכנסת ה-20, עתר עורך הדין מאיר בן שחר לוועדת הבחירות המרכזית, כדי שזו תורה להפסיק מיד את הפצת החינמון ישראל היום בשל היותו כלי תעמולת בחירות גלויה של תנועת הליכוד ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתגובה הוגשו באותו יום לוועדת הבחירות המרכזית ולבית המשפט שני תצהירים שקריים, בהם "הוזם" כבר בשורות הראשונות כל קשר בין ראש הממשלה ובין היומון ישראל היום: "לתנועת הליכוד וליו"ר הליכוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אין ולא היה כל נגיעה, לא קשר ישיר ולא קשר עקיף לעיתון ישראל היום.....".

מדאיגה הצהרת השקר הגס ב-2015 בפני רשויות החוק, שאין לראש הממשלה נגיעה או קשר ליומון ישראל היום. מה אפשר כבר לצפות ממי שזוכר את "הכלניות הבריטיות", שהיו בירושלים לפני שהוא נולד.

מהפרסומים על השיחות בין מוזס ונתניהו עולה, שיש לראש הממשלה יותר מנגיעה ויותר מקשר עם היומון ישראל היום. גם אם המימון בא מעבר לים, המוציא והמביא את הקו של העיתון הוא בנימין נתניהו.

מהפרסומים של השיחות עולה, ששני הצדדים המשוחחים - איל ההון של העיתון ידיעות אחרונות וראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגועים בקשר המצחין של הון-שלטון-עיתון. שניהם ניסו לכאורה לרקוח עסקה מעל לראשו של הציבור, שניהם ניסו לכאורה לקעקע את יסודותיה של הדמוקרטיה.

פוטנציאל פלילי יש בתיק של קשרי הון-שלטון-עיתון, (נתניהו-מוזס), אך הוא בוודאי יתמסמס בידי אביחי מנדלביט, היועץ המשפטי לממשלה. מהמידע שנחשף גם תיק המתנות חובק בחובו פוטנציאל פלילי. גם כאן צפוי מסמוס בידיו המיומנות והמאומנות של אביחי מנדלביט.

בינתיים מקבל ראש הממשלה שהוא גם שר התקשורת מלוא החופן מחמאות מישראל היום ומאתר האינטרנט "וואלה", כשבעל האתר הוא ידידו של נתניהו ובמקרה הוא גם בעליו של "בזק".

הקשר הנגוע הביא לחקירתו באזהרה של ראש הממשלה, שנפתחה לאחר שיהוי ממושך מאוד מצד היועץ המשפטי לממשלה. חקירה המציגה את קלונם ומערומיהם המכוערים של בנימין נתניהו, שטוען שאין כלום ולא היה כלום, ואתו גם את איל העיתונות המדדה מר מוזס שאינו מדבר.

אם הפרסומים נכונים איל ההון של העיתון ידיעות אחרונות מוכן תמורת תשלומים להיות עבד נרצע של אדון לאדון יש שם - והשם הוא בנימין נתניהו.

אם הידיעות על השיחות ביו נתניהו ומוזס נכונות, הן מוכיחות לכאורה עבירות כבדות של שוחד. יש כאן משחד ויש מי שמביע נכונות לקבל את השוחד. אך באיחור רב, באיחור רב מאוד, מחליט אחד המעורבים להעלות את הטענה של נסחט מול סוחט.

קשרי הון-שלטון-הון מעלים צחנה, שכבר קשה מאוד להסירה מחיינו. בממשלה הקודמת שרי מפלגת "יש עתיד" חתמו עם ידיעות אחרונות על עסקות תוכן שיווקי. לעסקות תוכן יש עלות כספית גבוהה מאד. יש תשובה ברורה לשאלה, האם כותרת חיובית שניתנה בעיתון ידיעות אחרונות לשרי "יש עתיד" ולעומד בראשה קשורה קשר הדוק עם המימון הנדיב של התוכן השיווקי, שנודב לעיתון אך ורק מכספי הציבור.

בשנות התשעים היינו עדים לקרב יצרי בתקשורת בין קבוצת נמרודי מעריב ובין מוזס ידיעות אחרונות. קרב שהסתיים בכך שנמרודי מצא עצמו בכלא עקב האזנות סתר. גם בכירים בידיעות אחרונות הורשעו.

כיום הקרבות בעיתונות עלו מדרגה, כשאנחנו נחשפים למידת המסוכנות שבה. הקרבות הביאו את הנצים אל סף התהום, בו עוות ייצוג המציאות על-ידי העיתונות. ישראל היום תופר את המציאות רק על-פי מידות החליפה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וידיעות אחרונות רק התחזה סתם לעיתון. למעשה הוא משהו אחר - הוא אקדח היורה מלים, שמשרתות רק אינטרסים של מעצמת הון, שבראשה עומד ארנון מוזס. זה מה שאנחנו למדים מחשיפה חלקית ממה שנאמר בין נתניהו ומוזס. אני חושש מהתוצאות של החשיפה המלאה.