גם לאחר שהורשע פה אחד במשפט, מחול השדים סביב
אלאור אזריה לא זו בלבד שטרם נרגע - הוא מתחולל עוד ביתר עוצמה. אף שגזר-דין הסמל עוד לא נחרץ - מצוי כבר מי שהחליט ליטול את החוק לידיו, מחוץ לכתליו של בית הדין הצבאי.
למרבה הפליאה זהו צה"ל עצמו, שהכניס משום מה את אפו לעניין והסיק מסקנות עוד בטרם זמנן. הדברים אמורים במפגש הגישוש של מח"ט חטיבת "כפיר, אל"ם גיא חזות, עם משפחת אזריה, שנועד לאפשר קיומה של עסקת-טיעון בהקדם, מאחורי גבו של בית המשפט, האמור בקרוב לחרוץ את הדין.
מלבד העובדה שיש בגישוש הזה משום פגיעה חמורה בעקרון הסוב-יודיצה והתערבות גסה בעבודתו התקינה של בית הדין הצבאי - יש ביוזמה הצבאית, שאינה במקומה, גם משום ביזויו של הרמטכ"ל
גדי איזנקוט, שאמר במפורש בעניין את דברו, אם לא סטירת-לחי מהדהדת לצה"ל עצמו.
חזות-שווא
אז נכון שסיכויי הצלחת הערעור הם קלושים למדי, אם לא ממש אפסיים, כשההרשעה התקבלה פה אחד כנחרצת, אך ספק די גדול יש בכך שהרמטכ"ל או אלוף הפיקוד יאשרו בקונסטלציה הזו בקשת חנינה, או מחילה, לצורך המתקת עונשו של אלאור.
אין זו אלא אירוניה של הגורל שצה"ל, הנחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון, מצא את עצמו הפעם מובס ומוגף רק בשל התנגשות עם משפחת אזריה. הדברים אמורים בהשתלחות חסרת-רסן, אך עקרה, של מח"ט, שנחשף כחסר בעצם כל טקט. ונותרה בינתיים שאלה מציקה: האם גיא חזות הוא חזות הצבא?
כך או אחרת, יש לתת כמובן לערכאה המשפטית הצבאית לעשות את שלה ולא להתערב מעל לראשה. כי כל התערבות, שאינה במקומה, בסופו של דבר רק תפגע עוד יותר במי שנחשב לנשוא המשפט - הלא הוא סמל אלאור אזריה.
