|
|
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
כל מי שראה את האירוע בו ירה החייל אלאור, מבין כי לא היה מדובר בירי חיוני, וזה בלשון המעטה. עד כאן העובדות היבשות כפי שגם סוכמו בפס"ד בית המשפט.
הבעיה החמורה באמת, שצה"ל בטעות חמורה, הפך את האירוע ל"נקודת ציון" מתחסדת בנושא מוסר וערכים של לוחמים, שאין בין האירוע הזה לבין העניין ולא כלום.
אם לא היה מצולם האירוע, אין ספק שהוא היה ניסגר במקרה הגרוע מבחינת החייל, בריתוק ממושך, או אולי בעונש אחר לא חמור במיוחד.
אין מחלוקת שהחייל היה צריך לעמוד לדין על התנהגותו, ולא בגלל שירה בחלאת אדם, מחבל ארור, שאגב רוב לדעתי בעם בעד חיסול מחבלים כמוהו בזמן האירוע. כן חיסול לא "ניטרול" ושאר קשקושים. אבל, אם האירוע מסתיים, די טיפשי לעשות מה שעשה אזריה, ובשביל זה לא צריך להיות שופט בכיר או מבין גדול במשפט צבאי.
אינני יודע מי החלמאי בצבא שהחליט להפוך את המשפט של החייל, למשפט ראווה מובהק, הוא גרם נזק תקשורתי גדול לצבא, ועורר מחלוקת מיותרת בזמן לא פשוט של פיגועים מצד חלאות אדם מחבלים ארורים, שדינם אחד בזמן אירוע, חיסול מיידי. שוב, הדגש "בזמן אירוע".
מבחינה תקשורתית, החיזיון המביש והבומבסטי של החייל אלאור מובל באזיקים בידי 5 אנשי משטרה צבאית המקיפים אותו, מצוחצחים ולבושים כאילו למצעד צבאי, היה ביזיון אמיתי משפיל ומיותר.
לו אנשים שהיו מעורבים בהחלטות לגבי ניהול המשפט היו מבינים קצת בתקשורת ודעת קהל, היה אולי נימנע המחזה המביש של חייל מובל פעם אחר פעם לאולם בית המשפט, כאחרון העבריינים. כשבחוץ הפגנות סוערות, וברשת גולשים בוטים ומתלהמים.
גם תופעת וחגיגת "הטרמפיסטים" מפוליטיקאים ועד סתם רודפי פרסום ידועים יותר וידועים פחות, שתפסו טרמפ על החייל ומשפחתו, כדי להאדיר את שמם, באופן ציני ומביש, הייתה נמנעת. כך גם ההפגנות הסוערות מחוץ לבית המשפט, כשחלק מהמפגינים מזוהים עם הימין הקיצוני, וארגונים מיליטנטים ולאומניים.
לגבי השאלה האם האירוע וההשלכות מהמשפט ותוצאותיו, ישפיעו על חיילי צה"ל ברגע האמת? מהיכרותי כחייל וכקצין את הצבא, אני משוכנע שהנהלים והתדרוכים שהצבא מקפיד עליהם, במיוחד בקרב לוחמים ומחזיקי נשק, לא יותירו שום ספק, מהו מצב מסכן חיים מול מחבלים, המחייב ירי וחתירה למגע לחיסולם, לבין ירי שאינו הכרחי, המנוגד להוראות הפתיחה באש.
נקווה לפחות שהסאגה המיותרת הזאת תסתיים בחנינה לחייל וסיום הסבל למשפחתו.
