ברקזיט קשה ומבולבל

מי שחשב שהיציאה הבריטית מהאיחוד האירופי - הברקזיט - תהיה עסק קל ומהיר, הולך ומתבדה. שמונה חודשים לאחר משאל העם הדרמטי, בו החליטו הבריטים ברוב זעום לפרוש מהאיחוד, השיחות המעשיות טרם החלו והמכשולים הולכים ומתרבים.

לפני עשרה ימים מינתה ראש הממשלה, תרזה מיי, את הדיפלומט הוותיק טים בארו לנציג הבריטי באיחוד האירופי ולמי שינהל את המו"מ על הפרישה. הוא יצטרך - כותב ביזנסוויק - לבנות גשרים עם נציגי 27 המדינות האחרות, שעדיין נושאים את הצלקות והזעם על ההחלטה הבריטית. המו"מ אמור להתחיל בסוף מארס, כך שיש לבארו רק 11 שבועות להכין את הקרקע. קודמו, איוון רוג'רס, התפטר במפתיע בתחילת החודש מתוך תסכול על הגישות הבלתי-מציאותיות של הדרג המדיני בלונדון, בו חשבו שניתן יהיה לבצע את הבקרזיט ללא בעיות של ממש.

בהודעת הפרידה שלו מאנשיו בבריסל, הצביע רוג'רס על הבעיה הקשה ביותר: "אני מקווה שתמשיכו לאתגר טיעונים שגויים וחשיבה לקויה, ושלעולם לא תפחדו לומר את האמת לבעלי השררה". הוא גם טען, שאין כיוון ברור למו"מ מהצד הבריטי ושאין מספיק אנשי מקצוע לנהל אותו.

כדי שבארו יצליח, סבור ביזנסוויק, יהיה עליו לשכנע את בני שיחו האירופים לתת לו רמזים בנוגע לעמדותיהם. הוא יצטרך גם להשתלט על 40 שנה של חוק אירופי, הבא לידי ביטוי באלפי הנחיות ונהלים, כדי לדעת ממה בדיוק בריטניה מתנתקת ומה יהיו ההשלכות המעשיות עליה. במקביל, יצטרך בארו לנווט בשדה מוקשים פוליטי בלונדון. רוג'רס טען, שאיש אינו יודע איזו עסקה מיי רוצה - בין היתר משום שהמפלגה השמרנית עדיין חלוקה בתוכה. שר האוצר, פיליפ המונד, רוצה עזיבה "רכה"; שר החוץ, בוריס ג'ונסון - שהוביל את המערכה בעד הברקזיט - רוצה עזיבה חדה ומהירה. וכך צריך בארו לנהל מו"מ - תוך שאינו יודע מה בדיוק ההנחיות של הממונים עליו.