השופט: יוחנן כהן, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע

המועד: יום רביעי, 28.11.2016, שעה 10:30

הנושא: קדם משפט

כאשר מנסה השופט יוחנן לצלול לעומקו של התיק שלפניו, בפותחו את הדיון במילים "בכתב ההגנה הטענה העיקרית של הנתבע מתייחסת", ממהר בא-כוח התובעת להפסיק אותו. לדבריו, כתב ההגנה הוגש באיחור, ויש לו גם הסבר מדוע לא ביקש לקבל פסק דין בהעדר הגנה. כהן מגלה נדיבות:

"אני חושב שההגינות הדיונית מחייבת שקודם כל תצא להפסקה ותעיין היטב בכתב ההגנה, כי גם צורפו לו 13 מוצגים. אני לא חושב שאתה צריך לתת תשובה על רגל אחת. אם אדוני זקוק לזמן נוסף, אני אתן לו. אנחנו נצא להפסקה ותודיעו לרותי [הקלדנית] כשתהיו מוכנים". בינתיים פונה כהן לתובע נוסף: "אנחנו לא שוכחים אותך, אבל בדיונים של ועדות רפואיות מופיעים עורכי דין חיצוניים. עורך הדין מופיע כרגע אצל הרשם, וברגע שהוא יגיע - נודיע לך".

ההמתנה אורכת למעלה משעה ורק ב-11:40 ניתן לחדש את הדיון. הטלפון של הקלדנית מצלצל וכהן ממהר להגיב: "אני מתנצל בשם הקלדנית". באי-כוחם של התובע ושל הביטוח הלאומי מגיעים משום מה לטונים צורמים, וכהן מתערב: "אני לא מבין למה גבירתי כועסת. הוא לא קיבל את כתב ההגנה. אני לא רוצה להיכנס לזה. אפשר בבקשה במטותא מכם לנהל דיון לגופו של עניין? אני אודה לכם אם תעזרו לבית הדין לנהל דיון ענייני".

"אולי אני אנהל"

אחרי עוד כמה חילופי דברים, מחליט כהן לתפוס את המושכות. "אולי אני אנהל", הוא אומר לבא כוח התובעת. "חשוב לי שאדוני יתייחס בעיקר לטענה [של הביטוח הלאומי] לגבי השהות בחו"ל [של התובעת הטוענת שהייתה בשמירת הריון]. חשוב לי מאוד לקבל את התייחסותכם". עורך הדין משיב באריכות רבה ויתרה, וכהן מאפשר לו זאת - למרות שכאמור שעה שלמה כבר הלכה לאיבוד. גם אחרי שהוא סוף-סוף מגיע לנקודה (לטענתו היציאה לחו"ל הייתה לפני שמירת ההריון ויש טעות בתאריכים), ממשיך עורך הדין לטעון בכל מיני נקודות שאינן קשורות - וכהן אינו מתערב.

חשוב לזכור שאנחנו בקדם-משפט, הליך האמור לחדד את המחלוקות ולא להיכנס לנושאים עקרוניים - אבל למרות זאת, כעת נואם עורך הדין על כך שחוק הביטוח הלאומי הוא חוק סוציאלי ועל חשיבותה של הערבות ההדדית בחברה מתוקנת. דומה שכולם, ובראשם כהן, שכחו שזה דיון בתיק ספציפי בבית הדין לעבודה ולא ויכוח עקרוני בבג"ץ. אחרי רבע שעה, במהלכה חזר לפחות שלוש פעמים על אותה טענה, עורך הדין מסיים ועוד אומר שקיצר. רק עכשיו כהן נזכר להגיד לו ש"אנחנו בדיון מוקדם".

נציגת הביטוח הלאומי חוזרת על הטענות שהועלו בכתב ההגנה, מאשימה את התובעת בניסיון להטעות את בית הדין, מבקשת לקבוע את התיק להוכחות ומצטטת פסיקה. כהן: "אודה ולא אבוש, אני לא מכיר את כל הפסיקות. אני שומע את העובדות של התיק הזה". אבל אז הוא נזכר שצוטט תיק בו הוא עצמו דן: "עכשיו נפל לי האסימון. זה היה תיק מאוד סבוך, היו שם נסיבות מיוחדות לתיק ההוא".

"אני נזכר בתיק אחר"

כהן נכנס כעת לעומקה של הבעיה המרכזית: "רציתי להבין למה שלושה ימים שהגברת יוצאת לחו"ל, לאור ההיסטוריה הרפואית שלה [שמירת הריון בעבר], הם הבסיס לשלילה [של גמלת שמירת הריון]. אני מנסה להתחקות אחרי הלך המחשבה שלכם. אישה שבעבר נקבעה לה גימלה לשמירת הריון, ולא הביאה הסבר מהרופא - האם ליציאתה לחו"ל יש השלכה על שמירת ההריון. למה זה עומד בעוכריה?".

נציגת הביטוח הלאומי משיבה, אך כהן לא משתכנע: "אני נזכר בתיק אחר, בחורה שהיו לה בעיות רפואיות לא פשוטות, ואתם שללתם לה גימלה - אני לא זוכר אם זה היה שמירת הריון - והיא הוכיחה שאין לזה [פעולותיה] השלכה [על שמירת ההריון]. השאלה היא למה אתם אוחזים בכזו גישה דווקנית". נציגת הביטוח הלאומי: "משום שההנחה היא שזקוקה למנוחה [ויציאתה לחו"ל סותרת הנחה זו]. כהן: "אז בואו נמנה מומחה". היא מסרבת, וכהן תוהה: "למה לא? בסופו של יום יבוא המומחה, שהוא אוביקטיבי". נציגת הביטוח הלאומי: "זו שאלה משפטית ולא רפואית. זו פסיקת בית הדין הארצי". כהן: "אם כך, למה שלחתם אותה לרופא?". נציגת הביטוח הלאומי: "זה היה בשלב אישור התביעה, לפני שיצאה לחו"ל".

כהן מתקדם: "אנחנו נקבע את התיק להוכחות. אני אישית הייתי סבור שראוי היה למנות פה מומחה, שיקבע האם לאור יציאתה לחו"ל היא הייתה זכאית לשמירת הריון, גם על-רקע העבר שלה. נוכח העמדה הנחרצת של הנתבע, שאינו מקבל את עמדת בית הדין, נקבע את התיק להוכחות. טוענת בא-כוח הנתבע, שיש פה שאלות של עובדה שצריך להכריע בהן. בסופו של דבר בית הדין יכריע האם צריך למנות מומחה, כמו שאני חושב".

בא כוח התובעת עדיין מנסה להביא למינוי מומחה, אבל כהן קוטע אותו: "לא צריך לחזור. נשמע את התיק ויכול להיות שאדוני צודק. ננהל את התיק ונראה אם בא-כוח התובעת צודק או בא-כוח הנתבע. אני אשתדל להיות מתון בדין כדי לראות איפה הצדק נמצא".

לבא כוח התובעת יש עוד בקשה: לקבוע שבשלב זה מרשתו לא תידרש להחזיר את הגימלה, שלטענת הביטוח הלאומי לא הייתה זכאית לקבל. כהן לא מוכן לקיצורי דרך: "אני חושב שצריך לעשות את זה בצורה מסודרת, אני לא שולל את זה. תפרט, זה הכי טוב. תגיש בקשה מפורטת ומנומקת; אני לא אומר כן, אני לא אומר לא".

השורה התחתונה: מזג שיפוטי הוא גם היכולת לקטוע דיבורים מיותרים ולהקפיד על ניצול נבון של הזמן השיפוטי. כהן אינו עומד במשימה זו. הוא עובר לסדר היום על העובדה שהביטוח הלאומי הגיש את כתב ההגנה באיחור וגרם לבזבוז של שעה, ומאפשר לבא כוח התובעת לטעון באריכות שאינה עומדת בשום יחס לשלב בו מצוי התיק. לעומת זאת, טוב עשה שחתך במהירות את הוויכוח על מינוי המומחה ועבר לשלב ההוכחות.

מזג שיפוטי: 7.

יעילות: 7.