פרשת
אלאור אזריה הסעירה ומסעירה את המדינה, המונים הביעו דעתם בכל צורה אפשרית, ומטעם צה"ל התבטא הרמטכל כנגד החייל היורה ואמר כי אין זה תואם את ערכי צה"ל עליהם התחנכו דורות שלמים. מהם הערכים? לרמטכ"ל פתרונים.
נער הייתי וגם זקנתי, חייל הייתי, סיימתי פנימיה צבאית, פקדתי על אנשים בחו"ל וגם במלחמה, שכבתי במארבים קיבלתי ונתתי עשרות תדריכים, אלא שמעולם בתדריך או בכנס מפקדים לא אמר לנו המג"ד או המח"ט ואחר כך הרמטכ"ל מה הם ערכי צה"ל, אותנו לימדו כי צריך להסתער קדימה, לחסל את האויב ולנצל הצלחה, איש לא אמר לנו כי אסור לירות בשבוי פצוע.
ברבות השנים כנראה שהלקונה הזו באה לידי ביטוי ופרופ אסא כשר נדרש לכתוב את כללי האתיקה של הצבא. עד אז כל אחד עם החלב שינק משדי אימו, ובמסגרת לימודיו בבית הספר ובתנועות הנוער הטמיע אותם ערכים שאמרו לו ועליהם התחנך.
מחבל אינו חייל
אולם עם ישראל אינו מקשה אחת. יש עיירות פיתוח, יש שכבות מצוקה, יש עשירים, יש עניים, יש קיבוצים ויש מושבים, וכל אחד בא מתרבות אחרת. כל אחד שמע זמירות אחרות בבית, אחד בא מבית של ניצולי שואה, השני ברח מפרעות בעירק והשלישי עלה בחשאי מאתיופיה.
כל אחד ותיקו האישי, כל אחד וניסיון חייו, וכאשר הוא בא לצבא הוא נוהג על פיהם. מובן שיש השפעות מהצבא מהחברים שמסביב, מהסביבה הביתית ומכל שאר הגורמים המשפיעים על גבר בן 18.
אלא שיש אספקט נוסף. אנחנו התחנכנו שיש חיילים מולנו ולמדנו להלחם בהם. מחבל אינו חייל. זה רוצח בזוי שכל מאוייו הם לרצוח יהודים. מדוע עלינו להתחשב בו? האם מפקדיו החילו על
גלעד שליט את אמנת זנבה? האם החמאס מוכן לשחרר את גוויות אורון וגולדין? ברור שלא. אז אומרים לנו כן אנחנו לא כמוהם, אולם מסתבר שכאשר אנחנו נוהגים כמוהם, דהיינו בעל הבית השתגע, הם מבינים את השפה ושקט שורר בצפון מאז מלחמת לבנון השנייה.
אינני חושב כי צריך להעביר כל חייל ומפקד בצה"ל קורס מיוחד על ערכי צה"ל וללמוד את תריג המצוות בדיני המלחמה. די אם נגדיר עשר דברות איתן יקלט החייל, ועליהן ישבע ותו לא. האם העקרון של הרבצ"ר הנכנס כי מותר לאנוס נשים במלחמה הוא עקרון צה"לי? בודאי שלא ולכן מסתבר כי גם בדרגים הגבוהים עוד לא הפנימו את ערכי צה"ל.
