מדהים עד כמה מעט האמריקנים והעולם יודעים על כוונותיו של
דונלד טראמפ - כותב השבועון אקונומיסט. תומכיו מצפים לניעור הגדול ביותר של וושינגטון מזה 50 שנה. מתנגדיו חוששים שיביא עימו תוהו ובוהו. אלו ואלו מסכימים שהוא מבטיח להיות נשיא חדש לגמרי - אבל באיזה כיוון?
נכון, הוא עוד לא הנשיא - אבל קורות חייו, הקמפיין שלו, דבריו והצוות שבחר, כל אלו מספקים רמזים משמעותיים. דבר אחד בטוח, ממשיך אקונומיסט: הוא הפכפך שיכול לומר א' ולמחרת לעשות ב'. אבל אין זה אומר שצריך לבטל את כל דבריו ולהמתין למעשיו; לדבריו של נשיא יש משמעות לא פחות גדולה מאשר למעשיו. לטראמפ יש עבר ארוך של אמונות וגישות, שיעצבו את נשיאותו. הללו מוליכים למסקנה, שהאופטימיות הרבה במגזר העסקי בארה"ב צריכה להיות מלווה בחששות מפני פרוטקציוניזם בסחר ובגיאו-פוליטיקה, כמו גם לשאלות על האופן בו ינהל את ממשלו.
העובדות הן שהבורסה בניו-יורק מזנקת מאז הבחירות ואמון המגזר העסקי גואה אף הוא. התקווה היא להקלות מס, להפחתת הרגולציה ולגאות בהשקעות הממשלתיות - כל זה בתנאי שהם ייעשו כהלכה. סכנה נוספת: אם האינפלציה תעלה כתוצאה מהגידול בהוצאות, תעלה גם הריבית והדולר יזנק - מה שיפגע במדינות מתפתחות שיש להן הלוואות דולריות ניכרות. בכל אופן, מזהיר השבועון, כל חוסר יציבות יפגע בארה"ב. ואם טראמפ יפתח במלחמות סחר עם סין, גרמניה או מקסיקו - הוא יגרום נזק ניכר לסדר העולמי שארה"ב עצמה יצרה לאחר מלחמת העולם השנייה.
כשם שטראמפ ממעיט בשבריריות של המערכת הכלכלית העולמית, הוא גם אינו מתייחס ברצינות הראויה לגיאו-פוליטיקה - סבור אקונומיסט. עוד לפני שנכנס לתפקידו הוא ביצע שורה של מהלכים יוצאי דופן: דיבר נגד
האיחוד האירופי, השווה את אנגלה מרקל לוולדימיר פוטין, פגע במקסיקו שרווחתה חיונית לארה"ב וזעזע את היחסים עם סין.
הדיפלומטיה של טראמפ מתבססת על ההנחה, שיחסים בין מדינות דומים ליחסים עסקיים: הוא יכול להיכנס למאבק כדי להתפשר בסופו. אבל זו טעות, מדגיש אקונומיסט: מדינות אינן עסקים. ארה"ב אינה יכולה לחפש מעצמה חילופית לסין. דאגות שצצות אינן נעלמות בן-לילה, כאילו היה מדובר במשחק בלתי מזיק של חיפוש המחיר המתאים. בריתות הנבנות במשך שנים יכולות להיחלש בתוך חודשים. ככל שטראמפ ירחיק את ארצו מהסדר שהיא עמלה כה קשה לבנות, הוא יגרום לה נזק עצום.
התחזית כה מטרידה, ממשיך השבועון, עד שהיא מעלה שאלה נוספת: כיצד יתפקד הבית הלבן של טראמפ? מצד אחד נמצאים הפוליטיקאים הוותיקים -
מייק פנס, פול ריאן, ריינס פריבוס ומיץ' מקונל. מצד שני ניצבים התועמלנים: סטיב בנון, פיאר נבארו ומייקל פלין. זה יהיה מאבק אדירים בין הפוליטיקה הנורמלית לבין מי שמתקוממים נגדה, בו ינסו לתווך
איוונקה טראמפ וג'ארד קושניר. ההכרעה בו תקבע עד כמה נשיאותו של טראמפ תהיה מהפכנית. "נשיאים יכולים לעשות כמות צנועה של טוב. למרבה הצער, הם יכולים לעשות הרבה מאוד רע", מסיים אקונומיסט.