מזל שנשאר עוד מוסד בג"ץ איזה מזל יש לנו שבגל ההתלהמות היומיומי והבלתי פוסק -
ולא משנה מה הוא הנושא העומד על הפרק - נותר לנו, לפליטה המוסד המושמץ הזה, הקרוי בהית-המשפט העליון, היושב לדין כבית משפט גבוה ולצדק - ובקצרה מוסד הבג"ץ. איזה מזל שאחרי גל של שיסוי והתלהמות, מצד משטרת ישראל דווקא, מתבררות עובדות חדשות ושונות, לחלוטין, מזו שפרסמה המשטרה, עובר וסמוך לאירוע הדריסה, באום אל חיראן.
ויושם אל לב. כותבים אנו "אירוע הדריסה" ולא נוקטים בלשון של "פיגוע הדריסה", כניסוחה של משטרת-ישראל, מיד לאחר קרות האירוע. מיד לאחר שדרס תושב בידואי, במסגרת מבצע להריסת מבנים בלתי חוקיים ביישוב אום אל חיראן, דרס תושב בדואי ברכבו את השוטר, רס"מ
ארז לוי ז"ל. קודם שנתבררו עובדות לאשורן, הרי נמסר לתקשורת הנמשטרה, כי: "לקראת הגעתם של כוחות הביטחון הגיח רכב של תושב האזור". עוד הוסיפו במשטרה כי מדובר בפעיל של התנועה איסלאמית, ששעט לעבר הלוחמים מתוך כוונה לבצע פיגוע דריסה. "המחבל הוא פעיל התנועה האיסלאמית הפלג הדרומי ונבחן קשר שלו גם ל
דאעש", הוסיפו במשטרה.
לאט-לאט התבררו עובדות נוספות. התברר, כי "המפגע" - שיש לו, אגב, שם ושמו יעקוב אבו אלקיעאן והוא אב לילדים ומורה למתמטיקה, נורה בברכו ויתכן, כי עובדה זו, גרמה לנעילת ברכו ולכן לא יכול היה הוא לעצורה רכבו והוא דרס שוטר, שלא מרצון חופשי ובוודאי שלא מרצון לפגוע בשוטרי משטרת-ישראל. משטרת-ישראל סירבה להחזיר לבני משפחת "המפגע" גופתו, עד שלא יתחייבו לקיים הפגנה מצומצמת ובשעות לילה דווקא. בנסיבות אלה הוגשה עתירה לבג"ץ להחזרת הגופה ולאפשר קיום הלווי, בכל שעה וללא כל תנאים.
שופט בג"ץ,
יצחק עמית הוסיף וכתב בפסק-דינו, לשחרור הגופה לקבורה, כי: "אזכיר את המובן מאליו. ההלוויה נערכת בנגב, בשטח ישראל. משפחתו של המנוח משתייכת לעדה הבדואית שבניה הם אזרחי ישראל שומרי חוק וחלקם אף משרתים בכוחות הביטחון. לא נשמע ולו קול אחד בקרב העדה המשבח או מהלל חלילה פיגוע דריסה, והמשפחה והעדה הבדואית מגנים תופעה מעין זו פה אחד ובכל תוקף".
תנו לאלאור אזריה לערער על פסק-הדין בית הדין הצבאי, שישב בעניינו של אלאור אזריה, בהרכב של שלושה שלושה, בראשות השופטת הצבאית, אל"ם מאיה הלר, הרשיע את החייל, אלאור אזריה, בהכרעת-הדין שלו, בהריגה. גזר-הדין צפוי להינתן בקרוב. התביעה הצבאית מבקשת להטיל עליו מאסר, הנע בין תקופה של שלוש לחמש שנות מאסר.
מתברר, כי הפרקליטות הצבאית הציעה לאליאור אזריה עסקת טיעון, לפיה יודה הוא בהריגה, שבה הורשע בידי בית-הדין הצבא, כמו-גם יביע צער וחרטה על מעשיו. כמו-כן דרשו בפרקליטות הצבאית - במסגרת הצעת עסקת טיעון זו - כי אלאור אזריה יתחייב שלא לערער על העונש, כאשר עשרת החודשים שהוא נמצא במעצר פתוח לא ייחשבו ויימנו בחישוב העונש. אליאור אזריה דחה הצעתה זו של הפרקליטות הצבאית, על הסף.
בדרך כלל מגיעות הצעות לעסקת טיעון מצד הסנגוריה ולא מצד התביעה. עם זאת, אין כל מניעה שהתביעה תיזום עסקת טיעון. לו הייתה הצעת עסקת הטיעון מגיעה מטעם הפרקליטות הצבאית,
קודם הרשעתו בפלילים של אלאור אזריה, היה בה הגיון משפטי וציבורי, כאחת. עכשיו - משהורשע אלאור אזריה, אין כל סיבה למנוע ולשלול ממנו זכות הערעור לבית-הדין הצבאי לערעורים. הציבור - כולו - ממתין להכרעת הדין של ערכאת הערעור.
לו היו הרמטכ"ל או אלוף הפיקוד עושים שימוש בסמכותם, ממתיקים פסק-הדין לאחר שיינתן, אם בקציבת עשרת החודשים שעשה אליאור עזריה במעצר, כעונש סופי או בחנינה גורפת, היה הכל בא על מקומו בשלום והציבור היה מקבל גישה זו בהבנה. הניסיון לשלול זכות הערעור מאלאור אזריה, נראה כמעשה נמהר, טיפשי ומנוגד לרחשי לב הציבור, שאהדתו נתונה לאלאור אזריה. חייל זה חייב להיענש, אבל לא בכל חומרת הדין, אלא בשום שכל וברגישות. זאת לא השכילו להבין ולהפנים בפרקליטות הצבאית.
ביטול הסכם הסחר הטרנס-פסיפי נשיא ארה"ב
דונלד טראמפ חתם על צו מנהלי המבטל חברותה של ארה"ב בהסכם הסחר הגדול וההיסטורי "שותפות הטרנס-פסיפית". ביטול ההסכם נחשב לאחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של טראמפ, שבמעמד החתימה בבית הלבן אמר כי הצו הוא: "דבר נהדר לעובד האמריקני".
במהלך מסע הבחירות וגם בנאום ההשבעה הבטיח טראמפ לבטל הסכמי סחר שהובילו לנטישת חברות אמריקניות למדיניות שונות, בראשן מקסיקו, ולירידה במספר העבודות במפעלים אמריקניים. טראמפ איים להטיל מכסים של יותר מ-30% על מוצרים של חברות אמריקניות שעברו לייצר במדינות זרות. בכך ובשורת מעשים נוספים ונילווים, מוחק טראמפ השפעתו של אובמה בפוליטיקה העכשווית והוא זורק אותו - בגלוי ובמופגן - עמוק עמוק לתוככי פח הזבל של ההיסטוריה.
