אני לא יודע לכמה מכם יצא 'לבלות' שבת שלמה בבית חולים ולאלה מכם שבילו זה ככל הנראה לא היה במחלקת המיון,אז כפי שאתם הבנתם, אני מאמין, אני הייתי במיון בשבת, אך למזלי לא בתור חולה. ביום שישי שבוע שעבר סבא שלי (בן למעלה מ-90) הובהל לבית החולים שערי צדק שבירושלים, לאחר בדיקה הוגדר מצבו "קל" אך הוחלט להשאירו בבית החולים למשך השבת ולכן התנדבתי להעביר איתו את השבת (אציין שמשפחתי ואני דתיים). בתחילה, מיטתו של סבי הוצבה במסדרון המיון היכן שנמצאת כל ההמולה אך שפר עלינו המזל ומאוחר יותר (לקראת הלילה) ניגשה אלינו אחת מאחיות המחלקה ואמרה שהיא רוצה להעביר אותנו למקום שקט יותר. בעוד האחות מגלגלת את המיטה במסדרון, דמיוני הרשה לי לפנטז על חדר נחמד לסבא שלי ולי אבל כמה שניות אחר כך גיליתי ש"המקום השקט יותר" נמצא בקצה המסדרון ומכונה "מיון-פנימי",חדר לא קיבלנו אבל לפחות היה וילון סביב המיטה.