|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גם חילופי הבעלים במסעדת "דרבי בר" הוותיקה של הרצליה, לא פגמו במאום ביד הנדיבה שממשיכים לתת בה לאורחיהם הסועדים, הנהנים משלל של סלטים טריים, ללא הזמנה וללא הגבלה, לצידה של הארוחה המוזמנת
|
עוולות-צרכנות הפכו זה מכבר למכת-מדינה מבישה וכואבת. אזרחים נדפקים על ימין ועל שמאל, ונופלים מדי יום כקורבן למירמה. דווקא בשל כך יש לנו הפעם עניין לספר על מי שבכל זאת עדיין שומר על כללי השרות הנאות, ואפילו הרבה עוד מעבר לכך.
הדברים אמורים באחד ששמו רמי וב-12 מבני-משפחתו, שהזמינו יום אחד מקום במסעדת "דרבי בר", הממוקמת בטיילת שבמרינה של הרצליה. כשהגיעו בני המשפחה למסעדה, הם הופתעו לגלות שהשולחן הספציפי, שהזמינו בתוך המסעדה, עדיין תפוס.
בעל המסעדה נקלע בשל כך לדילמה קשה, כיצד יש לנהוג במקרה שכזה, ובסופו של דבר התקשה להחליט. בני המשפחה, שתפסו עצבים, גמרו אומר לנטוש למסעדה שממול, בה הם השיגו מקום ללא מאמץ.
לקראת סיום ארוחתם, בעוד בני המשפחה הגדולה מתלבטים אם להזמין מנות אחרונות - הם הופתעו לקבלן על חשבון הבית. "חשבתי שצ'יפרו אותנו בגלל שעשינו הזמנה גדולה, ועדיין לא ידענו איזו הפתעה נוספת מצפה לנו" - התוודה רמי.
בסופו של דבר, כאשר בני המשפחה הזמינו את החשבון, הם הופתעו לגלות מפי המלצרית התורנית שהחשבון כבר שולם במלואו. מהר מאוד הסתבר להם שהבעלים של "דרבי בר" הסמוכה הוא זה שדאג לפרוע את החשבון, ללא שום אומר ודברים..
ריצוי סועדים
האמת ניתנת להיאמר שלסיפור הזה יש כבר בעצם זקן די ארוך, אבל הוא עדיין נותר אקטואלי. בעל "דרבי בר" ומייסדה, חזי מגן, ששילם את החשבון, כבר איננו בין החיים, אלא שגם הבעלים החדשים, שאין להם כל קשר אליו, משתדלים גם כיום לרצות סועדים בצ'ופר שניתן "על חשבון הברון".
נוכחנו בכך לעת צהריים, בארוחה מפתה שהוצעה בתפריט. על השולחן הועמסו כפתיח, בלא שביקשנו, 30(!) צלוחיות של סלטים טריים עם פוקצ'ת הבית וסודה צוננת. "אם תרצו עוד, אנא אל תתביישו, כי תוכלו לקבל ללא שום הגבלה" - מיהרה להכריז מלצרית אדיבה.
לזכות הסלטים ייאמר בהחלט שהכילו את כל ירקות העונה, ואלה השביעו אותנו ממש, עוד בטרם הזמנו את מה שרצינו. על בטן שהייתה כבר כמעט מלאה, הזמנו מרק-בויאבז מהביל ושיפודי-פרגית עם תפוחי-אדמה. המרק, על מצע של חיטה, היה עשיר בתוכנו, והכיל שרימפס, קלמרי ומולים, כמיטב מרקי הדגים במרסיי. גם השיפודים, י/ש לומר, לא הכזיבו.
קינחנו בעוגת-תפוחים פריכה, עשויה כראוי, עם קפה מהביל. החשבון הסתכם ב-229 שקל והוספנו עליו תשר של 15% לשרות שהיה יוצא מן הכלל. את דרבי בר" זיכנו ב-+8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.
|
| תאריך:
|
31/01/2017
|
|
|
עודכן:
|
31/01/2017
|
|
ראובן לייב
|
|
העיתונאי יגאל לב היה מג"ד במילואים בתותחנים. הוא סיפר לנו, חייליו, שבעת מלחמת סיני, אמרו חיילי החי"ר: "אם יש תותחנים, טוב. אם אין תותחנים - נסתער בלי תותחנים". כך הם זלזלו בחיל. במלחמת יום הכיפורים, כבר היינו במילואים ויגאל לב חזר וסיפר, שדעתם של חיילי החי"ר השתנתה: "אם יש תותחנים, נסתער. אם אין תותחנים - נחכה שיבואו. לא מסתערים בלי סיוע".
|
|
|
|
|
ב-16 באוגוסט 1956 הותקף בירי ממארב על-ידי חולית פדאיון שחדרה לתחומי ישראל, אוטובוס אגד ("אשד") שהיה בדרכו לאילת באזור באר מנוחה, בקטע הכביש בין באר מנוחה לעין רדיאן. בהתקפה זו נהרגו ארבעה אנשים, נוסעת האוטובוס תרצה זרחי מחיפה ושלושה חיילים שאבטחו את האוטובוס וחמישה אנשים נפצעו. אירוע זה כמעט ואינו ידוע לציבור הרחב. ורק מעטים יודעים כי התרחש.
|
|
|
|
|
בתקופה הנוצרית-ביזאנטית עולה חשיבותו של הגליל בשל הפיכת הנצרות לדת המדינה. המקומות הקדושים לנצרות מושכים לא רק עולי רגל אלא גם מתיישבים נוצרים מאירופה וביצנץ
|
|
|
|
|
התרבות המערבית נוצקה על יסוד הקלאסיקה היוונית בתיאטרון, בפילוסופיה ובאמנות, לצד חלקו של התנ"ך כבסיס לכל התרבויות. אייסכלוס, סופוקלס ואוריפידס הם העוגנים הראשיים בתולדות התיאטרון בכל הזמנים. מחזותיהם הועלו בתיאטרון (שאנו מכנים אמפיתיאטרון) בפני העם, כשכל מעשי הרצח האיומים מעולם לא נראו על הבמה. את תיאור החלקים המזוויעים שגרמו לטרגדיות תיארה המקהלה, שהייתה לקולו של המספר.
|
|
|
|
|
אין זה עוד סוד קולינרי שיותר ויותר מסעדות נקלעות למצב העגום של מלחמת-קיום, שבו עליהן לנעול את דלתן, בזו אחר זו, כמפלט אחרון. לעומתן, מצויות מסעדות אחרות, המבקשות חרף כך בכל זאת לשרוד. כמוצא מהסבך הן מצאו פתרון, שיש בו ניצוץ כלשהו של תקווה: הן הסתפחו לרשתות קולינריות, האמורות מן הסתם לסוכך עליהן.
|
|
|
|
|
