נושא המסחר בשבת שב ועלה על הפרק, אם כי אני מעריך שלא 'יתפוס' כותרות של ממש. לצערי הציבור די אדיש לנושא, כולל הדתי-לאומי. ועדת מנכ"לים שמונתה על-ידי רה"מ ממליצה
להתיר מרכולים בשבת בקנה מידה רחב. אומנם הנדון הוא חוק עזר עירוני בתל אביב, אבל כל ילד יודע ש"כולנו תל אביב". במפלגות החרדיות מאיימים במשבר קואליציוני אך
ה'בית היהודי' שוקט. אני יכול להבין את הטקטיקה ("תיעשה המלאכה על-ידי אחרים"; "דגל העל שלנו הוא ארץ ישראל"; "ה'בית' מכיל חילוניים לא מעטים אשר חבל לדחקם החוצה, ובפרט באלו הימים...").
להבין, אך לא להכיל!
השורות הבאות נכתבות
בחיל ורעדה. מזה 40 שנה אני עודר בערוגות השבת הביתית והציבורית במסגרת מכון 'צומת'. באפיק הציבורי האמנתי שאפשר להגיע להסדר עם הציבור החילוני המוקיר את ערך השבת מעבר למרוץ החיים החומריים. האמנתי שמנוחת השבת תזכה להכרה
לטובת ערכי חברה ומשפחה. האמנתי שה'לאומיים' יתגאו שעם ישראל העניק לעולם את יום המנוחה השבועי, ויירתמו לחזק יעוד זה.
הייתי גם קשור בניסוח
הצעות חוק שהוגשו בנדון (על-ידי
זבולון אורלב ואחרים) הכוללים בהכרח מרכיבים של
ויתורים והעלמות עין מפעילות לא רצויה בשבת. כתבתי על כך במדור זה בפר' בשלח אשתקד: "חוק השבת - טוב במיעוטו". שניתי משנתי בפר' שופטים, "תחזוקת הרכבת על-ידי גש"שים". לאכזבתי
כל ההצעות נמוגו, בין השאר, ולא רק, עקב התנגדות רבנית גם במחנה הדתי-לאומי שהרי "
אין בכוחנו לוותר על חודה של הלכה", בניגוד לפסיקתו של
הרב שאול ישראלי זצ"ל ב'הלכות קואליציה' שחיווה דעת תורה נגד תפיסת 'הכל או לא כלום'.
גויים של שבת
נואשתי מהסכמות לבלימת התרחבות המסחר והבידור בשבת. חשיבה 'מחוץ לקופסה' מוליכה אותי לאפשרות לא-רצויה, אך אפשרית בעיני רוחי; ענפי מסחר ותרבות שיקבעו יופעלו על-ידי
נכרים בלבד, בפיקוח (נכרים!) לפי חוק שעות העבודה והמנוחה (פ"ג 7/ב) הקובע כי ה'שבת' הוא יום מנוחה רק ליהודים, ולנכרים בימי ו' או א'.
ותנאי גדול בדבר: השכר יהיה כמו ביתר ימי השבוע ללא 'תוספת שבת' מפתה... ה'חיל ורעדה' בהבעת עמדה זו היא הסרת אחריותנו מאחינו היהודים, צרכני המסחר והבידור (ו...התחבורה) בשבת. מבטנו הוא כלפי העובדים בלבד; זבנים, מנהלי מרכולים, וכל עובדי מתקנים הפועלים ל'רווחת מחללי שבת' (ואולי גם נהגים) יהיו נכרים שישאו
תעודת 'אינו-יהודי' בחותמת הרבנות! זה תואם בדיוק את החוק ועולה בקנה אחד עם ההלכה, גם אם מנוגד לרוח השבת ולחלום ה'פרהסיא' ו'צביון המדינה היהודית'.
אני מודה כי
הרעיון 'מזעזע', אבל (א) לנוכח המצב הנוכחי שבו ענפי המסחר והבידור פרוצים כליל, (ב)
ולאור-חושך המלצות ועדת המנכ"לים השוחקות וממוטטות את הבלם האחרון שהם חוקי העזר עירוניים, (ג) ואל מול
סכנת הבג"ץ האנטי-לאומי האדוק ב'זכויות וזכויות וזכויות' - אין מנוס מלחשוב 'מחוץ לקופסה' מחשבות נוגות ועגומות. מסקנת חשיבתי לטובת אלפי (רבבות?) היהודים העובדים בשבת היא שיש לאלץ אותם לשבות, לטובת ערכי חברה ומשפחה, וזכויות הפרט הקדושות יסופקו על-ידי 'שאינם בני ברית'. יהודי שבוער בעצמותיו דוקא לעבוד בשבת כשכיר יוכל...
להמיר את דתו.
בראש המדור ציטטנו מימרת חז"ל שגם במצרים נשמרה השבת עד
שפרעה התעורר לשעבד גם את השבת לצרכיו הכלכליים...
התפקוד של הקבינט - לא ברמה גבוהה 
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
