"העולם הגיע לנקודת הזמן הכי קרובה להשמדה טוטלית שבה הוא נמצא מאז 1953, כשארה"ב החלה לפתח פצצת מימן" - כך הצהירו במים אלה ראשי "ביטאון מדעני האטום", לורנס קראוס ודיוויד טיטלי, האחראים על "שעון יום הדין" המופעל באוניברסיטת שיקגו, כאשר הזיזו קדימה את מחוגי השעון בחצי דקה. המדענים הסבירו כי קידום מחוגי השעון נובע מכך שהקהילה הבינלאומית לא הצליחה להתמודד עם שני האיומים הגדולים המרחפים כיום מעל ראש האנושות - התפשטות הנשק הגרעיני וההתחממות הגלובלית. אבל את האשמה המרכזית להזזת מחוגי השעון קדימה הם תלו בנשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ.

"שעון יום הדין" הוא אמצעי המחשה המנסה לאמוד את ההסתברות לקטסטרופה העלולה לסכן את עתיד האנושות - פריצתה של מלחמה גרעינית ופגיעה בגלל ההתחממות הגלובלית. את המידע מציג השעון ב"דקות לחצות", כאשר חצות היא הנקודה שבה תפרוץ מלחמה גרעינית. כאשר הותקן השעון לראשונה הייתה השעה בו שבע דקות לחצות. המרחק הרב ביותר מחצות היה בשנים 1994-1991, עם תום המלחמה הקרה - 17 דקות. הקירבה הגדולה ביותר לחצות הייתה בשנים 1959-1953, שנות מרוץ החימוש הגרעיני - שתי דקות. כיום מראה השעון כי השעה היא שתי דקות וחצי לחצות.

אחד האלמנטים המשפיעים על ההתקרבות לשואה הגלובלית הוא פיתוח נשק גרעיני וניסויו כמו בקוריאה הצפונית, וגם שיגור טילים בליסטיים המסוגלים לשאת נשק גרעיני בראש החץ שלהם, כדוגמת הטיל ששיגרה אירן לפני כשבועיים. סוכנות הידיעות האירנית, שדיווחה על השיגור, טענה כי הטווח המתוכנן של הטיל הוא 2,000 קילומטר. כלומר: הוא מסוגל להגיע לישראל.

הטיל שבו מדובר נקרא "חוראמשר" על שם עיר השוכנת מזרחית לטהרן. מטרת הניסוי, לדברי האירנים, הייתה לבחון את החלק האחראי להשבת הטיל לאטמוספירה. הטיל האירני - בעל כושר נשיאת מטען נפץ של 500 ק"ג - משתייך לקטיגוריית הטילים לטווח בינוני. לצערם של האירנים, הטיל התפוצץ באוויר כאשר הגיע למרחק של 965 קילומטרים מנקודת השיגור.

על-פי פרסומים זרים, ישראל מקדימה בהרבה את אירן בכל הנוגע לפיתוח טילים בליסטיים ולא רק בטווח הבינוני. בידי ישראל, כך נטען, אמצעי חשוב נוסף: טילים בליסטיים בין-יבשתיים מסוג "יריחו" וטילי שיוט המשוגרים מצוללות מדגם דולפין.

רבות פורסם בעולם על טילי "יריחו" לסוגיהם השונים. בנושא זה לא פרסמה ישראל הרשמית דבר וחצי דבר, כולל לא בעקבות שיגור הטיל שנחזה נוסק מאתר פלמחים לפני כעשור. אולם מבין כל טילי "יריחו" שפיתחה ישראל סיפורו של "יריחו 3" הוא המרתק מכולם.

כל הפרסומים הזרים, כולל "ג'יינס מערכות נשק", המפרסמים פרטים על הטיל הזה, מוסרים פחות או יותר את המידע שלהלן: טיל הענק הזה הוא תלת-שלבי. הוא מונע בדלק מוצק ובעל כושר נשיאת ראשי חץ במשקל של 1,000 עד 1,300 ק"ג. הטיל מסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני אחד במשקל של 750 ק"ג או שניים-שלושה ראשי חץ גרעיניים קטנים יותר הניתנים לשיגור למטרות נפרדות. בשפה המקצועית המדובר בראשי חץ מתפצלים. משקל הטיל בעת השיגור 30 טונות, כולל הדלק, אורכו 15.5 מטרים וקוטרו 1.56 מטר. לפי הערכות המומחים, מדובר בטיל הדומה ביכולותיו לטיל "שביט" המשמש את ישראל לשיגור לווינים. גורמי מודיעין בעולם מעריכים כי הטווח של הטיל נע בין 4,800 ק"מ עד ל-11,500 ק"מ, תלוי במשקל המטען שבראש הטיל.

על-פי תמונות של הטיל הזה המופצות בעולם, ניתן לשגר את "יריחו 3" ממתקני שיגור במחפורות וגם ממערכת מתנייעת. על-פי ההערכות בעולם, הטיל הפך למבצעי והוכנס לשימוש במהלך 2008 אחרי שלטענת מומחים נוסה בהצלחה ב-17.1.2008 מבסיס שיגור בחוף פלמחים.

סביר להניח כי אירן מכירה את הפרסומים על אודות המיוחס לישראל, ולכן אין בדעתה לפתוח במתקפת טילים נגד ישראל מחשש בעיניהם למהלומת נגד ישראלית קשה ביותר. אבל ברור כי הניסוי של "חוראמשר" מכוון לשימוש במועד שבו תחליט אירן לתקוף את ישראל בנשק גרעיני המשוגר באמצעות טילים.