נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ, יפגע בצמיחתו של המשק האמריקני - מזהיר (4.2.17) העיתון ניו-יורק טיימס במאמר המערכת שלו, שפורסם יום אחד אחרי שטראמפ נפגש בבית הלבן עם בכירים במגזר העסקי.
ביום שישי פורסם, כי בחודש ינואר נוספו למשק האמריקני 227,000 משרות, העלייה הגדולה ביותר מזה ארבעה חודשים. אבל מה עשה טראמפ למחרת? - הורה למשרד האוצר לפעול לביטול חוק דוד-פרנק משנת 2010, שלדעת ניו-יורק טיימס מילא תפקיד מרכזי בהתאוששות המשק האמריקני מן המשבר של 2008.
חוק זה, אשר הנוסח המקורי שלו הוצע בידי
ברק אובמה בשנת 2009, הביא לשינויים הרגולטוריים המקיפים ביותר בוול סטריט מאשר המשבר הגדול של שנות ה-30. הוא הרחיב את חובות הדיווח של החברות הציבוריות והעמיק את הפיקוח עליהן, בתגובה להתנהלות חסרת האחריות שהביאה למשבר של 2008 שסחף עימו כמעט את כל העולם. טראמפ לא אוהב את החוק הזה משלוש סיבות: הוא מתנגד לרגולציה נרחבת בכלל, הוא סבור שהפיקוח הממשלתי פוגע בעסקים והוא מתנגד כמעט לכל מה שעשה אובמה.
טראמפ דיבר על תוכניתו לבטל את חוק דוד-פרנק בפגישתו עם בכירים כגון ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק מורגן-צ'ייס; אינדרה נואי מפפסיקו; וסטיבן שוורצמן מחברת ההשקעות בלקסטון. לטענתו, חבריו בעולם העסקים לא יכולים לגייס את הכסף הדרוש לפעילותם, משום שהבנקים אינם מלווים אותו - בגלל חוק דוד-פרנק.
"זה מגוחך", טוען ניו-יורק טיימס. אמריקה התאגידית רושמת רווחי ענק ושוק המניות בוול סטריט חצה לראשונה את קו 20,000 הנקודות; לאף אחת מהחברות שמנהליהן הגיעו לבית הלבן אין בעיה לקבל אשראי. אם טראמפ היה מקשיב למנהלי החברות, ממשיך העיתון, הוא היה מגלה שהם מודאגים מצעדים אחרים שלו, כגון האיסור על-כניסת מוסלמים משבע מדינות. כך למשל, מנכ"ל חברת המוניות אובר, טראוויס קלנצ'יק, החרים את הפגישה והתפטר מהמועצה המייעצת לנשיא בשל איסור זה.
"טראמפ נחוש בדעתו לחבל ביציבות הפיננסית שסייעה לשוק העבודה להתאושש בשנים האחרונות וליצור את הבסיס להמשך הצמיחה", אומרת מערכת ניו-יורק טיימס. טראמפ ירש מאובמה כלכלה בה נוספו 11.5 מיליון משרות, אם כי ברור שיש עוד הרבה מה לעשות: השכר אינו עולה די הצורך ואנשים רבים מדי מוצאים רק משרות חלקיות. אבל הבסיס איתן: צמיחה, יציבות פיננסית, תוספת משרות חודשית ואבטלה נמוכה.
ביטול חוק דוד-פרנק או פגיעה בו יהוו נסיגה משמעותית, מזהיר העיתון. הדבר יחזיר את הדה-רגולציה שהביאה למשברים, כגון משבר הדוט.קום של תחילת המילניום ומשבר הסאב-פריים של 2008. בשני המקרים נגרם מיתון, בו נפגעו שוק העבודה, השכר והנכסים של הציבור האמריקני.
אחת משתיים, מסיק העיתון: או שטראמפ אינו מבין את חשיבותו של חוק דוד-פרנק ליציבות הפיננסית החיונית, או שלא אכפת לו שביטולו תפגע ביכולתו לקיים את הבטחת הבחירות המרכזית שלו - ליצור משרות. ההיסטוריה מלמדת, כי פעילות כלכלית בלא רגולציה מתאימה היא מתכון לאסון לכל מי שרווחתו תלויה בעבודה ובשכר - כלומר: רוב האמריקנים.
ייתכן שטראמפ מאמין שביטול חוק דוד-פרנק יגביר את הצמיחה, משום שהוא יקל על עסקים ללוות כספים. אבל אפילו אם זה נכון ("אם" גדול מאוד, לדעת העיתון) - הבעיה העיקרית כיום בשוק העבודה אינה מעט מדי משרות, אלא שכר נמוך מדי זמן רב מדי. ביטול חוק דוד-פרנק לא יסייע לפתור בעיה זו, אלא רק יפגע ביציבות שסייעה לכלכלה האמריקנית להגיע למצבה הנוכחי.
