בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מכוניות חשמליות בכבישי ישראל
|
הן מגיעות השנה סוף-סוף לארץ במסגרת פרויקט מיוחד להקמת מערכים עירוניים לשיתוף כלי-רכב "ירוקים". יתרונן הגדול הוא בכך שאין הן פולטות דלק ולא מזהמות את האוויר
לאחר ניסיונות, שכשלו בעבר, מסתמנת עכשיו בארץ עדנה למה שקרוי "מכונית חשמלית". זה צפוי עוד לקרות במרוצת השנה, כשעל כבישי ישראל יעלו סוף-סוף מאות מכוניות חשמליות, במסגרת פרויקט מיוחד, שיזכה לסבסוד על-ידי המדינה. הזיהום ההולך וגובר באוויר בשל רכב המונע בבנזין ובסולר הוא זה שהביא למפנה הצפוי. יתרונה הגדול של המכונית החשמלית לעומת המכוניות הנעות כיום על הכביש, הוא בזכות היותה נטולה מפליטות, והיא גם תהיה זו שתזכה בשל כך את בעליה בבונוס של הטבות-מס מפליגות. ממילא ברור ומובן מאליו שהשינויים שהונהגו בישראל ב"מיסוי הירוק", הם שהופכים את השנה הנוכחית לכדאית ביותר לרכישתו של רכב חשמלי בכבישיה. יתרונות וחסרונות עם זאת, ראוי לציין שבהבדל מהעבר, שבו התמקד השוק הישראלי בלקוחות פרטיים ובחברות ליסינג בלבד, יתמקדו השנה מאמצי השיווק בפרויקטים לאומיים, שיזכו כאמור לסבסוד המדינה. למי שעדיין אינו מאמין איך שגלגל מסתובב לו עכשיו, כדאי להזכיר שעד להתעוררות העניין במכונית החשמלית, בלטו דווקא שני חסרונותיה הגדולים: מהירותה המוגבלת, בצד טווח-נסיעתה הקצר. אלא שהבשורה המעודדת היא שהיצרנים נערכו, בינתיים, למול שני המכשולים האלה, והמכונית החשמלית של עכשיו מסוגלת להגיע למהירות של 120 קמ"ש ולטווחי-נסיעה של 100-150 ק"מ. עם זאת, אבני הנגף העיקריות בשימוש הרכב החשמלי הן עדיין בהטענתו האיטית של המצבר, ובמחיר תפעולה של המכונית, הכפול יחסית מזה של המכונית הממונעת בבנזין. האם אלה אכן יעמדו לה לרועץ? - ימים יגידו.
|
תאריך:
|
05/02/2017
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2017
|
|
ראובן לייב
|
מכוניות חשמליות בכבישי ישראל
|
|
שום דבר בעלילת עמונה אינו כפי שהוא נראה. לכאורה, פינוי כפוי של 40 משפחות מתנחלים ע"י כוח מחץ של אלפי שוטרים הוא ניצחון אדיר לחולמים וללוחמים למען פלשתין, יהודים וערבים. אלא, ששמחתם מהולה בתוגה: אותה הממשלה שהורתה על הפינוי (אופייני, שהפעם גם המתנחלים אינם משתמשים במונח 'גירוש') - הודיעה על הקמת כ-6000 יחידות דיור חדשות מעבר לקו הירוק והקפידה לציין שחלקם ייבנו מחוץ ל"גושים", ואת זאת הגדירה כ-"חזרה לנורמליות". עמונה היא גם הטריגר לחקיקת חוק-ההסדרה שימנע בעתיד "עמונות" נוספות, ועצם חקיקתו ע"י כנסת ישראל דווקא, שוללת את הפרדיגמה של "כיבוש". גם פסילת החוק ע"י בג"ץ מסוכנת לשמאל, כי התגובה הצפויה גרועה מכל: החלת הדין הישראלי. ובכלל, מה בצע בניקוי גבעה אחת בבנימין ממתנחלים, כשהטרקטורים כבר מחממים מנועים להקים במקומה - לא מאחז, יישוב חדש!
|
|
|
ממשלת ישראל אמונה על אריגת השתי והערב של מארג יחסינו הבינלאומיים. שיקוליה הם אסטרטגיים, מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, משפטיים, קשרי מדע ותרבות וכהנה, והם נבחנים בעיקר בסרגל מדד התועלת או בלע"ז האינטרסים ההדדיים המדידים, בארץ ובמדינות עמה נרקמים הקשרים. המדינה מפעילה רשת של נציגויות בעולם ועושה את מלאכתה הבינלאומית באמצעותם, כשם שהמדינות מקיימות נציגויות שלהן כאן וממשות בעזרתן את מדיניותן הן כלפי ישראל. הכנסת, עוקבת אחר המארג הזה, מפקחת עליו, מבקרת אותו, התקשורת מלווה אותו, ודומה כי בכך מתמצית גם המעורבות האישית של האזרח בנושאי החוץ של המדינה.
|
|
|
"פתרון" שתי המדינות הוא עובר שנולד מת. מן הרגע הראשון לא היה לו סיכוי ולא היה בו היגיון, כי ארץ ישראל המערבית היא יחידה גאו-פוליטית אחת, שאינה ניתנת לחלוקה. החלוקה האפשרית היחידה היא חלוקתה של ארץ ישראל השלמה באמת, זו המשתרעת בשתי גדותיו של הירדן. חלוקה זו - ופשרה נדיבה זו - מומשה בהסכם השלום עם ירדן. במוקדם או במאוחר יגיע הרוב הפלשתיני בגדה המזרחית לשלטון, וירדן תהפוך למה שהיא באמת, המדינה הפלשתינית. אז גם יתממש הפתרון: שתי מדינות, שני עמים, שתי גדות, ללא הצורך לגרש אוכלוסייה כלשהי ממקומה.
|
|
|
השקט המדומה ברצועת עזה הוא מטעה, באחרונה פחת "טיפטוף" הרקטות לעבר ישראל על-ידי מה שנקרא "הארגונים הסוררים", כנראה בגלל גל המעצרים שעושים מנגנוני הביטחון של חמאס בשורות הארגונים הסלפים הגי'האדיסטים התומכים בדאעש, כדי לרצות את מצרים, אך אין בדבר להעיד על כוונותיה של התנועה כלפי ישראל.
|
|
|
ביום 8.12.16, התקיים בלשכת עורכי הדין כנס אשר נשא את הכותרת "זכויות חולי נפש" - כותרת בעייתית כשלעצמה, היות ש"חולי נפש" הינו מושג מעורר סטיגמה, והיה עדיף להשתמש בביטוי "אנשים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי" (זהו נושא לרשומה נפרדת).
|
|
|
|