המפלגה האבודה, גלגולה העכשווי של
מפלגת העבודה המפוארת של בן-גוריון ואשכול, מידרדרת מדחי אל דחי. המפלגה האבודה, שאיבדה את דרכה, אומנם מתיימרת להיות שמאל-מרכז, אבל אין היא אלא גרורה של השמאל הקיצוני. התוצאה: לא רק הבוחרים, אלא גם העכברים מתחילים לנטוש את הספינה האבודה.
כך מזכ"ל העבודה, האיש שהמקום השביעי ברשימת מועמדיה לכנסת משוריין עבורו, חש ככל הנראה שמקום זה אינו בטוח - ונטש.
כך יו"ר העבודה לשעבר,
שלי יחימוביץ, שהבינה שאין טעם להתמודד על התפקיד שלכל היותר יכול להבטיח את ראשות המפלגה החמישית בגודלה בבחירות הבאות. על כן נטשה והחליטה להתמודד על ראשות ההסתדרות.
כך יו"ר קדימה/התנועה/השותפה למפלגה האבודה,
ציפי לבני, שמיצתה את דרך הזיגזגים בין מפלגות שונות ומחפשת תעסוקה במסדרונות האו"ם בניו-יורק. אכן, הארגון מתאים לה, מזיק ומיותר.
ככל הנראה, המפלגה האבודה הגיעה לסוף דרכה, ויש לקוות שגם האו"ם ילך בדרך כל ארגון. ייתכן שיהיה זה הנשיא החדש של ארה"ב,
דונלד טראמפ, שישכיל לייבש ארגון זה.
במפלגת השמאל/תקשורת לעגו ל-ליכודיאדה. נכון, מדובר באירוע מגוחך ומיותר, אבל אירוע של מפלגה חיה ובועטת. לעומת זאת, ה-אבודיאדה אינה אלא דרכה האחרונה של המפלגה האבודה. יעידו על כך מי שנוטשים את הספינה האבודה.
