בית חווה נטוש המוקף בדונמים רבים של כרמים יכול להיות תפאורה לסרט, יכול להפוך למלון בוטיק, יכול להיות זירה למשחקי פינטבול. הרבה יותר קשה לחשוב עליו כאנדרטה להפסדי עתק של הבנק העתיק ביותר בעולם - אבל זה בדיוק מה שהוא. אחוזת אקולאיה שבטוסקנה מסמלת, כותב ביזנסוויק, את מיליארדי האירו שירדו לטמיון בבנק מונטי די-פאשי די-סיינה.
הבנק, שנוסד בשנת 1472 - שני עשורים לפני גילוי אמריקה - מהווה כאב ראש אדיר לממשלת איטליה, שהודיעה בחודש דצמבר שהיא תשתלט עליו, ולמשלם המיסים שיצטרך לכסות לפחות חלק מהפסדיו. את שנת 2015 הוא סיים עם חובות מסופקים של 47 מיליארד אירו. אפילו באיטליה, שהבנקים שלה סוחבים חטוטרת של חובות מסופקים בסך 360 מיליארד אירו (6,000 אירו לתושב), זה מאוד יוצא דופן.
בשנת 1999 הנפיק הבנק מניות, והכסף שזרם לקופתו שימש להגדלה מטורפת של תיק ההלוואות. שנה לאחר מכן הוא עמד על שיא של 155 מיליארד אירו - ועד מהרה התברר, שחלק ניכר מן הלווים לא יכולים לפרוע את חובותיהם. בנק מונטי קיבל סיוע ממשלתי ב-2009 וב-2013, טוען שכבר מחק את רוב החובות המסופקים, אבל הצהרה זו כשלעצמה מתקבלת בספקנות. ראש עיריית סיינה לשעבר, פיילואיג'י פיצ'יני, שהיה מנהל בסניף הבנק בפריז, בטוח שבנק מונטי יצטרך סיוע ממשלתי נוסף.
חלק מההסתבכות קשור לנכס בו נפתח הסיפור בביזנסוויק ולנכסים ציוריים אחרים. הנכסים הללו מושכים מזה מאות שנים תיירים, ייננים ומגדלי זיתים; הם לא מושכים משקיעים. לאחוזת אקולאיה לבדה הלווה בנק מונטי 3 מיליון אירו, במטרה להקים שם יקב שייצר מיליון בקבוקי יין בשנה. כעת הוא תקוע עם נכס שאיש אינו רוצה לקנות, אפילו כאשר המחיר ירד ל-1.3 מיליון אירו. בפעם הבאה ייעשה למכור אותו במחיר נמוך עוד יותר, אבל זה לא יקרה לפני סוף 2018, בגלל התור בבית המשפט המפקח על המכירה.
כישלון נוסף של בנק מונטי ניצב ב-סקנסנו הסמוכה. שם הלווה הבנק 1.6 מיליון אירו להקמת מתחם תיירותי המשקיף על חווה וכרם. כאשר הוצא הנכס למכירה בשל אי-פרעון ההלוואה, נקבע לו תג מחיר של 2 מיליון אירו בלבד. אחרי שישה נסיונות, טרם נמצא הקונה. בפעם הבאה יעמוד מחיר המינימום על 733,000 אירו; ההערכות הן שגם זה לא יספיק. לפני המשבר הפיננסי של 2008, פיזר בנק מונטי הלוואות לחוות כאלו תמורת מכירות יין של ארבע שנים. התוצאה הייתה מיזמים רבים בלא תוכנית עסקית מאחוריהם, והכישלון היה ידוע מראש.
גם מקומות יוקרתיים בהרבה קשה למכור כעת. במרחק נסיעה קטן מ-סקנסנו ניצבת טירת מונגטו, שנבנתה בימי הביניים ומוקפת במאות דונמים של כרמים ומטעי זיתים. הבעלים, יקובו ביונדי-סנטי, לווה מבנק מונטי 18 מיליון אירו. כאשר ההלוואה לא נפרעה, הוציא הבנק את הטירה למכירה תמורת 13 מיליון אירו; איש לא התעניין. למזלו של הבנק, ביונדי-סנטי הבטיח לפרוע את ההלוואה לאחר שמשפחתו מכרה נכס אחר.
כל אלו מקומות סמליים, אבל ממש כסף קטן ביחס לכשלונות הגדולים של הבנק. אחד הבולטים שבהם: הלוואות לקבוצת ImpreMe, שהקימה בנייני מגורים בפרברי רומא. אלא שהמכירות נתקעו והחברה נותרה חייבת לו 200 מיליון אירו - כשני שלישים מכלל חובותיה.
מונטי לא יכול היה לשאת בהפסדיו, וממשלת איטליה לא יכלה לסייע לו משום שהדבר נוגד את כללי
האיחוד האירופי. הוא גם לא יכול היה למכור את חובותיו, שכן הדבר היה מוריד את הונו מתחת לדרישות המינימום של הבנק המרכזי האירופי. וגם עם הנכסים הוא תקוע, כפי שראינו.
הבנק ניסה לגייס 5 מיליארד אירו במכירת מניותיו, אבל שלא במפתיע - נכשל. הממשלה הודיעה שתזרים לו 8.8 מיליארד אירו - זה בסדר לפי הכללים האירופיים - אך ספק רב אם זה יספיק. החשש הוא, שגם אחרי ניקוי האורוות - יצוצו הלוואות רעות נוספות, כפי שאירע בבנקים אחרים להם סייעה ממשלת איטליה.
