אחרי שמזקקים את כל תילי-התילים של המילים, הציטוטים והפלפולים בתגובת המדינה לבג"ץ בנושא קיומם של משחקי הכדורגל בשבת, אנחנו נשארים עם התובנות הבאות:
1. בישראל קיים מאז שנות ה-50 המוקדמות חוק שעות עבודה ומנוחה, האוסר על העסקת עובד ביום המנוחה השבועי שלו. זהו חוק סוציאלי מבית מדרשה של מפא"י, שאין לו דבר עם כפייה דתית. החוק הזה מופר עשרות פעמים בשבוע מזה עשרות שנים, אך מדיניות רשויות האכיפה היא לא לעשות דבר. לדעת פרקליטות המדינה,
יהודה וינשטיין ו
אביחי מנדלבליט - די בכך כדי לא לעשות דבר גם להבא.
2. כלומר: עבריינות שיטתית ובוטה לאורך עשרות שנים - משתלמת. אוזלת יד מכוונת של רשויות האכיפה לאורך עשרות שנים - מקובלת. לפי אותו קו, המדינה אינה יכולה לפעול נגד עבריינות בנייה מתמשכת, היא לא הייתה יכולה להפעיל את חוק ההגבלים העסקיים שהיה אות מתה, ועוד כהנה וכהנה.
3. המסר הוא: שלטון החוק הוא עניין יחסי לגמרי. אם מדובר במפעל נידח בעיירת פיתוח - החוק ייאכף עליו ביד רמה. אם מדובר בכמה קרוואנים בלתי חוקיים על גבעה טרשית בשומרון - המשטרה תפעל נגדם בזרוע נחושה. אבל אם מדובר בכדורגל, הספורט הפופולרי ביותר, בו פועלים אנשי עסקים מובילים וסביבו שורצים פוליטיקאים ומעורבים בו אמצעי התקשורת הגדולים - החוק לא יחול עליו.
4. אני חשבתי לתומי, שעבריינות סדרתית חמורה בהרבה מאשר עבריינות נקודתית. שלא יהיה ספק: צריך לאכוף את החוק גם על המפעל הנידח וגם על הגבעה הטרשית. אלא שסדר העדיפות אמור להיות כזה, שקודם כל יעקרו מן השורש עבירות שהפכו למכת מדינה, ואחר כך יעסקו בעבריינים הקטנים. אבל אני כנראה או טמבל מוחלט או תמים גמור.
5. זאת ועוד: כל הסוגיה התעוררה אחרי שבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי העסקת כדורגלנים בשבת אינה חוקית. הפסיקה הזאת ניתנה בתביעתם של כדורגלנים שומרי מצוות, שבשל אמונתם - נפגעה זכות היסוד שלהם להתפרנס. באים וינשטיין ומנדלבליט, ורומסים במזיד ובגסות את פסק הדין, תוך שימוש נלוז בכוח שבידיהם כדי להימנע מאכיפתו. אם פוליטיקאי היה עושה את זה, הארץ הייתה רועשת. אבל לרשויות האכיפה זה מותר.
6. יש לחרפה הזאת גם השלכה רוחבית שאין להמעיט בחשיבותה. האנשים הבכירים ביותר הממונים על אכיפת החוק באים ואומרים, שיש חוקים שמותר להתעלם מהם. אז מה להם כי ילינו על מי שמתעלם מחוקי המס, מחוקי התעבורה או מחוק העונשין? איזו זכות מוסרית יש למערכת אכיפה המודיעה שלא תאכוף חוק, לבוא ולדרוש מן האזרחים לציית לחוקים אחרים? אם החוק לא מתאים - ייכבד היועץ המשפטי וייזום לשנות אותו. אבל להותיר אותו חקוק עלי ספר ולהפוך אותו לעפרא דארעא - זוהי המתכונת הבטוחה לאנרכיה.
