|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

דב ברנע – אבי רעיון החינוך השוויוני בבאר שבע

זכותו של כל תלמיד לסיים 12 שנות לימוד דב ברנע היה בין אלה שלא מוכנים היו לחנך את הנערים הללו במסגרות שהתאמו לבני הארץ וחיפשו בהתמדה דרכים חדשות שתאפשרנה להתמודד עם אתגר זה
20/02/2017  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
עיר קולטת עליה

באר שבע הייתה בראשית שנות החמישים לעיר קולטת עלייה וראשיה ביקשו למצוא שיטות לימוד וחינוך המתאימות לנערים ונערות שבאו מגלויות שונות שלא דיברו עדיין את השפה העברית לא הכירו את הארץ, תרבותה ומנהגיה. דב ברנע היה בין אלה שלא מוכנים היו לחנך את הנערים הללו במסגרות שהתאמו לבני הארץ וחיפשו בהתמדה דרכים חדשות שתאפשרנה להתמודד עם אתגר זה. ברנע ואחרים אף העיזו ויצאו אל מחוץ למדינה ללמוד שיטות חדשות ובכוח חזונם יצרו מסגרת חדשה ("מקיפה") שנתנה לכל תלמיד את הסיכוי השווה לסיים את בית הספר עם תעודת בגרות וגם בלתה.

קורות חיים
לאחר המלחמה גויס לצבא הצ'כי והשלים בשנת 1946, תאר דוקטור למשפטים והתמחות במינהל ציבורי באוניברסיטת קארל בפראג
▪ ▪ ▪

דב (ברמר) ברנע נולד בשנת.1.17 במורביה, צ'כיה. התחנות החשובות בחייו: בראשית שנות השלושים עבר ברנע לפראג על-מנת ללמוד באוניברסיטה. הוריו שנותרו במורביה נשלחו כמו מרבית יהודי צ'כיה למחנות הריכוז וההשמדה טרייזנשדאט ואושויץ; הוא למד כמה שנים ומאחר שהאוניברסיטה נסגרה על-ידי הגרמנים, הוא הצטרף להכשרה ציונית והיה בין מייסדי תנועת הנוער "אל על".

בשנת 1944 מונה לסגן מנהל מעון ילדים באושויץ-בירקנאו; לאחר המלחמה גויס לצבא הצ'כי והשלים בשנת 1946, תאר דוקטור למשפטים והתמחות במינהל ציבורי באוניברסיטת קארל בפראג; בשנת 1949 עלה ארצה עבד בחיפה, בגבעת חיים ובשנת 1953 היה יחד עם רעייתו מגדה מבין ראשוני כפר הנוער "נעורים"; בשנים 1953 - 1972 ניהל את (מחלקת) אגף החינוך והתרבות בעיריית באר-שבע; בשנת 1972 לאחר פרישתו מונה למתכנן במשרד החינוך והתרבות מחוז דרום ושימש כיועץ חינוכי במועצה אזורית "מרחבים". בין השנים 1989 - 1992 הציג ברנע שש תערוכות יחיד של צילומיו שהקנו לו שלושה תארים בינלאומיים באמנות הצילום לחובבים.

עלייה והגעה ארצה - ימי באר שבע
בית סולל ובונה [צילום: אלי אלון]

סופו של דבר ירדו דב ברנע ומגדה לבאר-שבע והתמקמו בדירה זמנית שהועמדה לרשותם בשכונה א'
▪ ▪ ▪

לאחר שהגיע ארצה בשנת 1949, שהה בקיבוץ גשר הזיו, שם פגש את מגדה שעמה יקים משפחה, אשר עלתה לפניו בשנת 1948 ונקלטה בקיבוץ רמת יוחנן. בשנת 1950 למד עברית באולפן "עציון" בירושלים וחיים יחיל (מי שיותר מאוחר היה למנכ"ל משרד החוץ), שיכנע את המשפחה הצעירה לרדת לנגב.

ברנע שהיה אז בן 33, פגש את דוד טוביהו במשרדי "סולל בונה" בתל אביב בקיץ 1950, שהציע לברנע להצטרף לבוני באר-שבע. בשנת 1952 השתתף במשלחת מטעם מוסד "נעורים" הסמוך לכפר ויתקין ואף השתתף בטקס הנחת אבן פינה לבית הספר "אשל הנשיא".

בעת הטקס בדרום קיבל הצעה מאריה סימון להצטרף למחלקת החינוך בבאר-שבע. באותה שנה היה מצב החינוך בעיר כדלהלן: כיתה אחת (ט') של בית-ספר תיכון שמוקמה בחדר קטן בשכונה א' וכללה 13 תלמידים מרומניה ומעירק. באותה שנה הקימה רשת "עמל" כיתה מקבילה עם 22 תלמידים.

סופו של דבר ירדו דב ברנע ומגדה לבאר-שבע והתמקמו בדירה זמנית שהועמדה לרשותם בשכונה א'. ברנע קיבל משימה ממחלקת החינוך - להפעיל בית ספר תיכוני-עירוני בן 2 כיתות וכן לסייע לרשת "עמל" לאסוף את תלמידיה שהתפזרו. ברנע אסף ברחוב 60 נערים בני 14 ושכנעם ללמוד במגמת מסגרות. הוא תבע מההורים למסור את ילדיהם לכיתות וכן החל בסדרת דיונים על יחסי מורים-תלמידים. רבים מהנערים חזרו כך לספסל הלימודים.

עבודת היום-יום ועיצוב ה"חזון"
ברנע לא וויתר ונלחם בעירייה כדי למצוא להם לאלה שנפסלו, מקום חינוכי
▪ ▪ ▪

בעשור הראשון לעבודת ברנע החלו להתעצב העקרונות שאפיינו את המחלקה לחינוך: קליטת ילדי העולים ללמידה בכל מחיר; אינטגרציה בחינוך, דאגה לחלשים ולחריגים והנחת היסודות לבית הספר "המקיף הראשון בארץ".

כבר מהתחלה, זימן ברנע בוחנות פסיכו-טכניות מתל אביב עבור 33 תלמידים למבחן שנערך בבית הקולנוע "פרדייס" (שהיה לאחר מכן למשביר לצרכן). הבוחנות מיינו 20 מועמדים לכיתה ט', אחרים לכיתה נמוכה יותר וכמה מהם נפסלו לחלוטין.

ברנע לא וויתר ונלחם בעירייה כדי למצוא להם לאלה שנפסלו, מקום חינוכי. ברנע נעזר רבות בשרה ב"ץ, שלמדה בירושלים וסייעה בניסיונה הרב בהכנת מערכת השעות. באותן שנים הייתה מגדה לגננת מיומנת ויותר מאוחר עסקה בחינוך מיוחד. מגדה הכירה היטב את אורח חייהם של המתיישבים החדשים והקימה את המוזאון לראשית ההתיישבות באזור במרחבים.

"המקיף" הראשון בארץ
12 שנות לימוד [צילום: פלאש 90]

הרעיון היה הקמת בית ספר בן 6 שנות לימוד בו מסיימים כולם 12 שנות לימוד חלקם עם תעודות בגרות וחלקם בלעדיה
▪ ▪ ▪

בעת ניהול האגף בעירייה נתקל ברנע בקשיים רבים. כך למשל ההורים שילדיהם שובצו לבית הספר "נטעים", שנחשב אז לבית ספר גרוע, פרצו הורים בעת השעורים והפריעו למורים בעבודתם ובפיהם דרישה - להעביר את ילדיהם לבית ספר שנחשב מעולה: "דגניה".

המחלקה לחינוך נאלצה להזמין משטרה על-מנת להמשיך ביום הלימודים. על-רקע הפערים הגדולים בין רמת התלמידים ובשל הרקע הסוציו-אקונומי הנמוך של מספר תלמידים בהשוואה לאחרים שבאו ממשפחות בעלות יכולת, החל ברנע לעצב את רעיון "ההקבצה הבין-מוסדית", שיותר מאוחר זכה שיזכה לכינוי "ניסוי באר-שבע". ברנע נשלח לאנגליה כדי להתרשם ממערכת החינוך החדשה שצמחה שם לאחר המלחמה.

הרעיון היה הקמת בית ספר בן 6 שנות לימוד בו מסיימים כולם 12 שנות לימוד חלקם עם תעודות בגרות וחלקם בלעדיה. בשנת 1953 ייסדה שרה ב"ץ את תיכון א' ובשנת 1954 קיבלה לידה פועה מנצ'ל את תפקיד ניהול מקיף א', אותו מילאה עד 1966.

משנה זו עבר שרביט הניהול לידיו של מנחם שריד (אביו של יוסי שריד) שניהל את מקיף א' עד שנת 1979. באופן כללי ריכזו ילדים מכמה בתי ספר אשר חולקו לרמות לימוד שונות במקצועות העברית, החשבון והאנגלית. פועה מנ'צל יצאה אף היא לסיור בבתי ספר בבריטניה והתרשמה מבית ספר מקיף (בתמיכת מפלגת הלייבור) שהיה ערבוב של תלמידים מעל כיתה ט', הלומדים מקצועות עיוניים ומעשיים והלבושים יחד, באותם מדי בית הספר על-מנת למנוע תחושת אי-שוויון.

בבתי הספר למדו במסלולים עיוניים רגילים וכן ב-25 מסלולים (מגמות) מקצועיות. הרעיון התאים לעולים החדשים בבאר-שבע ובשנת 1961 הוקם מקיף שני, "מקיף ג" ובשנת 1964 כתבו במחלקה חוברת מיוחדת בהובלת ברנע, שחזתה קדימה שבע שנים את התפתחות מערכת החינוך בבאר-שבע. החוברת תורגמה לאנגלית ונשלחה לבריטניה ולמדינות העולם השלישי כחומר הדרכה. ברנע הקפיד שכל ילד במערכת החינוך, בלי חשיבות למוצאו ולרקעו - יזכה לחינוך "במקיף" ויקבל זכות זאת ללא פרוטקציות.

עיצוב עבודת האגף
למעברת חצרים נהרו אלפים שם התמודדו נציגי המפלגות ונוצרה שם תרבות נמוכה כולל פשע וזנות
▪ ▪ ▪

ברנע הזמין את ד"ר פרי ממשרד החינוך לראות כיצד בונים בית ספר תיכון עבור ילידי העולים שאינם יודעים עברית. פרי נדהם אך אישר את תוכנית המקיף. הוא ביקר בכמה כיתות בעת השיעורים ולמד להעריך את רצונם של התלמידים ללמוד את השפה ולהיטמע באווירה הישראלית. מבית הספר הזה ודומיו יצאו לאחר מכן טייסים, רופאים, עורכי דין קצינים ועובדי ציבור בכירים.

במקביל הטילו על ברנע לנהל בית ספר ערב לנערים עובדים במבנה בית הספר "בארי" בו למדו עד השעה 2100. במקום שררה מתיחות רבה בין ילדי העדות השונות שסבלו מרגשי נחיתות וחלקם היו מעורבים אף בעולם הפשע. סא"ל מיל. אריה סימון שעמד בראש המחלקה, מונה למפקד הגדנ"ע בבאר שבע וכך פרשה המחלקה את כנפיה על עוד ועוד נערים.

המפלגות בעיר נערכו למאבק על נפש הנוער והמפלגות הדתיות בחשו אף הן בקדרה. למעברת חצרים נהרו אלפים שם התמודדו נציגי המפלגות ונוצרה שם תרבות נמוכה כולל פשע וזנות. בשנים 1955 - 1957 בראשות ברנע, הוקמו בתי הספר: נתיבות סיני, קורצ'אק, רמב"ם, ובית ספר לילדים חרשים-אילמים. נפתחה תחנת סיוע פסיכולוגית לתלמידים וכן הוקמה חווה חקלאית (בשטח בית החולים סורוקה של היום). נוספו עוד בתי ספר שברנע טיפל בהם: קארו, נירים, מוריה והבולט ביניהם: יעלים.

קצב זה לא הספיק ומספר התלמידים שלמדו במשמרת שנייה (ערב) עלה ל - 1500. ברנע התגייס כולו למשימת פיזור התלמידים במסגרות החינוך וסייע לאריה סימון לספק כוח חינוכי ראוי בנגב ולהקים את המדרשה למורים; המחסור בכוחות הוראה הוביל את ברנע בעצה אחת עם בן-גוריון ומ' דיין ליצור את מסלול "חיילות-מורות" שהקלו על המחסור במורים בבתי הספר.

כך למשל בתחום הדתי, נאלצו בתי הספר לקחת מתלמידי השמיניות כדי שישמשו כמורים. ברנע דחף כל העת להעלות את רמת השכלתם של המורים ודיווח כי בשנת 1960 מתוך 25 מורים בכיתות העיוניות היו רק 15 בעלי תארים. למרות קשיים אלה ובניגוד לרצון ההורים, החל ברנע לקדם את רעיון האינטגרציה בבית ספר "בארי" "ובאחווה", כאשר הוא נאלץ להתגונן מהתקפות שכוונו אליו מצד בעלי משרות בכירות בעיר.

רפורמות בחינוך - "מר חינוך"
מערכת החינוך גדלה מ-2000 תלמיד בשנת 1953 עת קיבל את תפקידו ל-25 אלף בפרישתו
▪ ▪ ▪

באביב 1968 הגיע שר החינוך זלמן ארן בהסתר לבאר-שבע כדי ללמוד את סדרי ההוראה במקיפים ולהכין עצמו לקראת הדיון בכנסת בעניין הרפורמה בחינוך. לקראת המפגש הכין צוות בראשות ברנע חוברת על הישגי הרפורמה והחינוך/לימוד במקיפים בבאר שבע בעשור שבין 1970 - 1980.

בבאר שבע הקדימו את קבלת הרפורמה והעירייה אישרה תוכנית זו כבר בשנת 1964 כולל הקמת בתי ספר מקיפים נוספים בעיר. לא תמיד ראו קברניטי העיר נכונה את ההתפתחות ומקיף ז', שנבנה צפונה מהמרכז, נחשב שנים רבות "לפיל לבן". סגן ראש העיר בנץ כרמל, היה מעורב בכל התחום החינוכי וניסה באמצעות הרפורמה לקדם את מעמדו לקראת ראשות העיר. בשנת 1972 החליט ברנע לפרוש מתפקידו בעירייה.

מערכת החינוך גדלה מ-2000 תלמיד בשנת 1953 עת קיבל את תפקידו ל-25 אלף בפרישתו. בשנת 1972 למדו כבר 4000 תלמידים במסגרת התיכוניים. מנכ"ל משרד החינוך א' שמאלי הבטיח לברנע משרה חלקית בירושלים וברנע השלים באותו הזמן כתיבת חוברת על מערכת החינוך בבאר-שבע.

ברנע שילב את עבודת הייעוץ במועצה האזורית מרחבים עם חצי משרה ברשות ליישוב הבדואים. הוא הקדיש מחשבה רבה לפיתוח מערכת ההוראה והחינוך בקרב השבטים, חקר אותה ואף הציע למשרד החינוך פתרונות מקוריים. משולם עד, כתב בעיתון "דבר" בשנת 1972 רשימה על הנעשה במערכת החינוך בבאר שבע והכתיר את פרישתו של ברנע בכותרת: "מר חינוך בבאר שבע פורש מתפקידו".

עיתונאות, צילום וכושר ביטוי
בן גוריון [צילום: פריץ כהן/לע"מ]

כשצבר ניסיון בתחום, נשלח כיועץ חינוכי לאוגנדה יחד עם מהנדס העיר לאור והשניים חזרו נלהבים
▪ ▪ ▪

ברנע נהג לכתוב למוסף לעולים החדשים המנוקד של עיתון "דבר" שנקרא: "אמר". הוא דיווח על הקורה בעמק חפר, על מוסד "נעורים" שנוסד ב 1948 עבור ילדים שפונו מבן-שמן לשרון במלחמת השחרור, ולאחר מכן היה לכתב "אמר" בנגב שדיווח על התפתחות המושבים ועל כל שהתרחש באזור, כולל צילומים.

ברנע נהג לחתום על כתבותיו בשם העט: "בר-אמר". תחת המדור "יומן באר שבעי" הוא שלח החל משנת 1953 עשרות כתבות מהנגב בנושאים הבאים: 2700 ילדים סיימו שנת לימודים בבאר שבע; קורס מסגרות נפתח במפעלי ים-המלח; בן-גוריון מצולם בעת עבודתו בשדה בוקר; עובדות ומספרים על התפתחות המושבים, הקיבוצים ועיירות הפיתוח; קידוח נפט באזור ים-המלח "מזל אחד"; לבנים ראשונות לבניין שיוצרו מחומר גלם בנגב; ז'אן פרו חופר בעיר אתר מלפני 5000 שנה; קיבוץ דבירה רוצה למחוק האות ה' משמו; גידול חדש האגבות; מסיימי המחזור הראשון בבית הספר "אשל הנשיא" ועוד. בשנת 1954 הוא כתב על: הבוטנים והכותנה בנגב; רביבים חוגגת חיבורה לקו מים; בניית המכון לחקר הנגב; הקמת בית משפט בדואי בבאר-שבע; להקת ריקודים של הפועל הרוקדת ללא הפסקה; תיאטרון באר-שבע והרפרטואר, ועוד. במקביל, פרסם לאורך שנות החמישים רשימות במקומון "קול העיר" ובעיתונים וביטאונים נוספים.

כשצבר ניסיון בתחום, נשלח כיועץ חינוכי לאוגנדה יחד עם מהנדס העיר לאור והשניים חזרו נלהבים. בתחום הצילום הגיע ברנע לדרגה גבוהה ביותר. הוא זכה בפרסים בינלאומיים חשובים לצילומי חובבים. פרס ATIAP (אירופה-אסיה); פרס LRPS (אנגליה); פרס EIPAS בישראל. ברנע צילם את הנגב המתפתח, את באר-שבע הנבנית ואת הבדואים שעברו אט אט מאורח חיים נוודי להתיישבות קבע. צילומיו התפרסמו במחקרים רבים, ספרים ואלבומים שהתמקדו בנגב ובבאר-שבע בעשורים הראשונים למדינה.

כתבות מרתקות בעתון המנוקד לעולים "אמר"
ים המלח [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

ברנע ביקר באתר הקידוח ליד ים-המלח ודיווח: "כאן, בסביבת ים-המלח יוכרע... אם המחנה הצנוע של האהלים וסוכות ומגדל הקידוח הראשון שלנגד עינינו יהפכו לעיר נפט
▪ ▪ ▪

באוגוסט 1953 כתב ברנע: "תייר (יהודי) מאמריקה נכנס לקפה "כסית" בבאר-שבע וחיפש הזדמנות לנסוע למחצבים שבמכתש... איזה אבן מחוסנת ביותר בפני האקלים שאל. הסבירו לו את סגולותיהן של אבנים שונות. כשהגיע למחצבה גילה התייר את כוונותיו. ...איזו אבן מאבני הנגב טובה יותר, וגם יפה יותר, למצבה בבית הקברות (שם בארה"ב).

והתייר הזמין כמה טונות של אבנים בצבעים שונים בתור דוגמאות. בימים הקרובים ישלחו...לחיפה ובחורף הבא, יוכלו יהודי ברוקלין והסביבה לבחור לעצמם מצבה מתאימה מן האבנים שיביא בעל היוזמה". בנובמבר 1953 שלח כתבה גדולה על קידוח הנפט "מזל 1 בנגב": הנקודה הראשונה לקידוח נפט במדינה; התנאים הגאולוגיים מעודדים אומרים המומחים; קודחים מטכסס מדריכים את הפועלים שלנו.

ברנע ביקר באתר הקידוח ליד ים-המלח ודיווח: "כאן, בסביבת ים-המלח יוכרע.. אם המחנה הצנוע של האהלים וסוכות ומגדל הקידוח הראשון שלנגד עינינו יהפכו לעיר נפט, אם נקודת הניסיון "מזל 1" תצדיק את שמה". ברנע הרבה בתיאור הנוף הפראי והדגיש את הפואנטה בכתבה על הקידוח: "הטבח, (השף) הגיע לנקודת הקידוח מרמת אביב". בכתבה אחרת שאותה הכתיר בכותרת "הפלחה קודמת לכדורעף" סיפר ברנע על ביקורו בקיבוץ בית קמה ביום חג החמש. הוא דיווח מהשטח על המפגשים והאירועים, מנה את הכלים החקלאיים החדישים בענף הפלחה והרחיב על ההצגה שהכינו החברים "מעין הכבשים" שהוצגה לפני כן ב"הבימה".

לשאלתו מדוע בחרו בהצגה זו ענה רכז המשק: "אם אינני טועה, אומר אני, הציגה זאת הבימה, כן, מפסיק אותי נחום - הם לא הצליחו, בוא ותראה את המחזה אצלנו". ברנע דיווח על בית החרושת "אשלים" שיצא מכונות חיבור וסיכות לטורקיה והגדיל לעשות שתיאר את הישגיה הספורטיביים של קבוצת הכדורעף. "יעקב גרוף, חבר הקיבוץ, הוא חבר נבחרת ישראל בכדורעף, השתתף באליפות העולם במוסקבה וגם בפריס.

...בארון הזכוכית שבחדר התרבות מצאנו שבעה גביעים שבהם זכתה הקבוצה בתחרויות שונות. בחמש השנים האחרונות השתתפה הקבוצה ב-80 משחקים וניצחה ב - 73." בכתבה גדולה אחרת סיפר על "רביבים חוגגת חג-מים" לאחר שחובר הקו באורך 22 ק"מ מירוחם דרך משאבי שדה לרביבים והוביל לשני הקיבוצים 500 מטר מעוקב מים ליום.

בחגיגה הופיעה להקת ריקודים ובמרכז הערב עמדה מסכת שנכתבה בידי יונת ואלכסנדר סנד, "לעולם נשיר למים", אשר הולחנה על-ידי תאודור הולדהיים מבית אלפא. כתב ברנע: "מי שלא יבוא היום לחג המים ברביבים, לא ידע שמחה מהי. חג זה הוא סיום של פרשה בת 12 שנה. פרשת מאבק של חלוצי הנגב, פרשה של צימאון ותקווה ואכזבה - וגמר מוצלח".

ברנע ראה עצמו עיתונאי המדווח על הנעשה בקרב הבדואים ויצא בכתבה מינואר 1955 בשם: "השיכים ישפטו, המדינה תוציא לפועל". המאמר כתוב בנוסח הסבר לעולה החדש מדוע מלבד חוקי המדינה ומוסדות השיפוט שלה, יש לאפשר לבדואים להמשיך במקביל במסורת השיפוט שלהם: "בימי המנדט הייתה לשיכים של הבדואים סמכות לשפוט בעניינים כאלה בתוך השבט (ברנע התכוון בעיקר לתחומי הסכסוכים הקשורים בכבוד האישה והשבט). עתה באה המדינה להסדיר את עניין השיפוט המיוחד הזה...לכן הוחלט לתת לתשעה שיכים בנגב סמכות של שופטים שבטיים. בקרוב יפתח בית דין כזה בנגב בסמוך למושב עומר...ועבריינים מ - 18 השבטים הבדואים היושבים בנגב יובאו לפני שיכים-שופטים אלה...המדינה היא שתוציא את פסקי הדין לפועל".

סיום
מסורת מפוארת שבמרכזה "בית הספר המקיף"
▪ ▪ ▪

תרומתו של דב ברנע במחלקת החינוך העירונית, שהייתה לאחר מכן לאגף הייתה מכרעת. גישתו הבלתי מתפשרת שתבעה ממוסדות העיר וממוסדות החינוך המקומיים והארציים לאפשר לכל נער ונערה ללא התחשבות במוצאם וברקע הסוציו-אקונומי שלהם לזכות ב-12 שנות חינוך - יצרה מסורת מפוארת שבמרכזה "בית הספר המקיף" המקנה לכל תלמיד תעודת סיום ואשר נלמדה לאחר מכן ברחבי הארץ.

לעיון נוסף

ברנע ד', ראיון אישי, 25 במרס 1981, ארכיון ע"ש טוביהו, מס. 07. 0841.

ברנע ד', "מורים בחינוך הבדווי בנגב", מחוז דרום, באר-שבע, דצמבר 1990.

מאיר א' ודב ברנע, "התפתחות מערכת החינוך הבדווית בנגב" אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ו.

חומרים פזורים במרשתת.
תאריך:  20/02/2017   |   עודכן:  21/02/2017
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דב ברנע – אבי רעיון החינוך השוויוני בבאר שבע
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יש משהו מרענן וחדשני בגישתו של נשיא ארה"ב, דולנד טראמפ, בכל הקשור לגישה לסכסוך הישראלי-פלשתיני המתמשך על פנים שנת דור ואשר בקרוב "נחגוג" יובל שלם, קרי חמישים שנה תמימות, לקיומו. למי שאינם זוכרים, נזכיר כי המונחים "שטחים כבושים" או "שטחים משוחררים", כמו-גם "פלשתין" וכן "ישות פלשתינית" חדרו לעולמנו אנו והפכו לחלק בלתי נפרד וצמוד אלינו, כמו ריח הגוף לגוף, עם תום מלחמת ששת הימים. פתע פתאום הפכנו לגזע של "אדונים" אל מול גזע של "נשלטים", כאשר בשטחי הגדה המערבית ורצועת חבל עזה כבר נולד הדור הרביעי, שלא היה בחיים, בעת שהתרחשה מלחמת ששת הימים.
19/02/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
בליל שבת שעבר, ישבתי בבית הכנסת על-יד יהודי קשיש שמפעם לפעם מבקר בבית הכנסת. איני מכיר אותו אישית אבל מידי פעם יוצא לי לפוגשו וללחוץ לו יד לשבת שלום. מה שאני יודע זה שיש לו מבטא מרוקאי כבד, שאיש לא יטעה חש (חס) וחלילה במוצאו!
19/02/2017  |  אלברט שבות  |   יומני בלוגרים
לעיתים רחוקות מוגשות לכנסת הצעות חוק מקצועיות נטו שמטרתן לתקן עיוותי חקיקה, בדרך של חקיקה מתקנת. בדרך כלל הצעות חוק מקצועיות, קרי, הצעות חוק המתייחסות לנושאים דווקניים, דוגמת ענייני חוזים, מקרקעין, ירושה ושאר עניינים שוטים שבהם מסדירה החקיקה, התנהלות חיינו מהפן המקצועי גרידא, מוצאות ביטוין בדרך של חקיקת חוקים אלה, בחטיבה אחת.
15/02/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
70 ויותר שנה ויותר עברו מאז ש"ועדת החקירה האנגלו אמריקנית" וועדת "מוריסון גריידי" פרסמו המלצותיהן, שנועדו להרוויח זמן עבור ממשלת המנדט, אשר איבדה את יכולתה לפתור את שאלת הסכסוך בארץ ישראל באמצע שנות הארבעים. את שיטת "הקמת ועדה על-מנת לדחות הכרעה" למד הממשל הישראלי מהמנדט הבריטי ומהממשל בלונדון ואימץ אותה בחום לחיקו. מאז, החיים הפוליטיים של המדינה מאז הקמתה, משופעים בוועדות חקירה שהגישו המלצות וכשאלה לא מצאו חן בעיני השלטון - או שהדוח נזרק לפח או שהוקמה ועדה נוספת לבחינת אפשרות יישום ההמלצות והעניין לאט-לאט גווע.
14/02/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
ברשימתו, מיום אתמול ("מחלקה ראשונה" - תאריך 12.2.2017) חושף העיתונאי, איתמר לוין דבר קיומה של המחלוקת הקיימת בין חברי הוועדה לבחירת שופטים, כאשר תמונת המצב המצטיירת הינה, כי ציבור הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, התחבר עם נציגי לשכת עורכי-הדין, כדי לקדם מועמדים משלהם לבית משפט העליון - ואפילו מינויים אלה אינם מקובלים על דעתם של שופטי בית המשפט העליון ונציגיהם בוועדה לבחירת שופטים.
13/02/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il