|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
להפקיע את מתן היתרי הבנייה מהרשויות המקומיות
|
הרשויות המקומיות מהוות היום חסם מוביל בהורדת מחירי הדירות בדרך התנהלותן. נבחרי הרשויות והפקידים כמעט ואינם מאשרים תוכניות בניה מאושרות שמגיעות מוועדת התכנון הארצית או המחוזית, ומערימות שלל קשיים בדרך לקבלת היתר במקרה הטוב, ועד סירוב מוחלט במקרה הרע
|
מאוד קל ופופולרי לייחס את מחירי הדיור הגבוהים לקבלנים ול"כוחות השוק". אבל האמירה הזו מנותקת מהמציאות בכל הקשור לבנייה חדשה, בין אם בפרויקטים שקמים מהיסוד ובין אם בפרויקטים של תמ"א 38 והתחדשות עירונית. קשה למצוא היום יזם נדל"ן או קבלן בישראל שלא נתקל בביורוקרטיה האינסופית הקשורה בהוצאת היתרים מצד הרשויות המקומיות לתוכניות בניה. הביורוקרטיה הזו הופכת להיות חלק משמעותי במסגרת הזמן שעובר עד שהפרויקט עומד על תילו. זה לא הגיוני שיעבור פרק זמן בלתי סביר של למעלה משנתיים מהרגע שהיזם פונה לרשות ומבקש ממנה להוציא היתר לפרויקט. מדובר בשנתיים ארוכות מאוד, שבפועל מגדילות את הפער בין הביקוש בשטח ובין היצע הדירות. אותן שנתיים הן לא פחות מויה דה לרוזה שעושה הרשות המקומית ליזם או לקבלן של "לך ושוב", של חילופי פקידים ושל שרשור מסמכים ופעולות נדרשות, שלא פעם אין דמיון בין הדרישה הראשונית של הרשות ובין זו שבסופה היזם צריך לעמוד בה. חשוב להבין שהרשויות המקומיות מהוות היום חסם מוביל בהורדת מחירי הדירות בדרך התנהלותן. נבחרי הרשויות והפקידים כמעט ואינם מאשרים תוכניות בניה מאושרות שמגיעות מוועדת התכנון הארצית או המחוזית, ומערימות שלל קשיים בדרך לקבלת היתר במקרה הטוב, ועד סירוב מוחלט במקרה הרע. לא פעם, בפרק הזמן שעובר בין הגשת הבקשה להיתר לקבלתו בפועל, נגלה שהתוכנית כבר אינה מותאמת למציאות בשטח ויש להתחיל את כל התכנון מחדש או פשוט לוותר. כולם יוצאים בסיטואציה הזו מופסדים: היזם שאיבד את הונו וזמנו, מקבלי ההחלטות שהתרחקו עוד פסע מחזונם לפתור את משבר הדיור, והאזרחים שמבקשים לקבל לעצמם ולבני משפחותיהם קורת גג במחיר שפוי. הפתרון המתבקש הוא להפקיע מהרשויות המקומיות את תהליך קבלת ההחלטות בנושא מתן היתרי בניה ליזמים וקבלנים. במקומם יש להקים מינהלת שתפרק את סבך הביורוקרטיה מתוך ראייה כוללת ורחבה, ונטולת שיקולים זרים. מצד שני, אפשר להבין את הרשויות המקומיות שמעדיפות לתת היתרים לבניית משרדים ומסחר על פני היתר למיזמי מגורים. בסופו של דבר, מסחר ומשרדים מכניסים לקופתן הרבה יותר כספי ארנונה מאשר דירות מגורים, וגם הטיפול בצרכיהם דורש מהרשות המקומית מעט מאוד משאבים ביחס לטיפול בבתי תושבים העיר. אם מקבלי ההחלטות רוצים לשנות את התיעדוף הזה, עליהם לתמרץ את הרשויות ולעודד אותן בעבור כל יחידת דיור משהן מאשרות לבנייה. רק בדרך הזו נוכל לראות סממנים ראשונים אמיתיים לפתרון משבר הדיור. |
|
הכותב הוא מנכ"ל קבוצת אב-גד.
|
|
| תאריך:
|
21/02/2017
|
|
|
עודכן:
|
21/02/2017
|
|
ראם רצון
|
|
להפקיע את מתן היתרי הבנייה מהרשויות המקומיות
|
|
|
עוד השופטים מתכנסים ביחד עם התובע הצבאי שגויס למילואים על-מנת להעניש חייל יהודי שנהג נכון, הציל חיים ועשה צדק עם רוצח ערבי, ניתן כבר כעת לומר שפסק הדין המרשיע, גזר הדין יהא אשר יהא, הפקרת החייל על-ידי מפקדיו שבגדו בו, נטישתו על-ידי מערכת מתקרנפת ועלובה - כל אלה גורמים לצבא הגנה לישראל נזק בל ישוער.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב-1946 הוקם האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל על בסיס התארגנות פדרטיבית של שלוש אגודות עיתונאים מקומיות: תל אביב, ירושלים וחיפה. האיגוד היה מסונף לפדרציה הבינלאומית של העיתונאים. איגוד זה שימש כאיגוד מקצועי יציג של עיתונאי ישראל במשך שנים רבות וחתם בשמם על הסכמי עבודה קיבוציים ענפיים. במקביל נעשה הדבר גם ברמת הארגונים המעסיקים הן הציבוריים והן הפרטיים בעיתונים וכן בשידור הציבורי. בשל השינויים הארגוניים והטכנולוגיים המפליגים בעיתונות ובתקשורת בשלושים השנים האחרונות, החלו עיתונאים חדשים להיקלט בעבודה בהעסקה ישירה שלא באמצעות הסכמי עבודה קיבוציים, אלא ב"חוזי עבודה אישיים", וכן כפרילנסרים וספקי שירותי כתיבת תכנים לתקשורת.
|
|
|
|
|
ההפרטה מתעללת ב-21 אלף קשישים סיעודיים בישראל ב-340 מוסדות. כל מהלך החיים של חלק הארי מהקשישים הסיעודיים תלוי בזולת. בלעדיו אינו יכול הקשיש לבצע פעולות אלמנטריות בחיי יום-יום. והזולת, למרבה הצער, נחשף בקלונו ובחרפתו בתחקיר של ערוץ 2, שהסעיר את הצופים. נותר רק להתפלל, שהמראות בתחקיר ערוץ 2 אינן מעידות על הכלל.
|
|
|
|
|
במאמר זה נסקרים שני הגורמים העיקריים לשינויים בהרכב האוכלוסייה הישראלית: העלייה והריבוי הטבעי. הגורם השלישי הוא הירידה מהארץ, אבל כיוון שמספרם של היורדים הגיע בשנים האחרונות לשפל חסר תקדים, כשהחל משנת 2008 מספרם בכל שנה קטן מ-10,000, אין להם השפעה משמעותית על הרכב האוכלוסייה. עם זאת, כפי שיובהר בהמשך, חלק מהעולים אינם נקלטים ויורדים, ולכך יש השפעה על הערכת תרומתם לגידול שחל באוכלוסייה היהודית.
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
