עוד השופטים מתכנסים ביחד עם התובע הצבאי שגויס למילואים על-מנת להעניש חייל יהודי שנהג נכון, הציל חיים ועשה צדק עם רוצח ערבי, ניתן כבר כעת לומר שפסק הדין המרשיע, גזר הדין יהא אשר יהא, הפקרת החייל על-ידי מפקדיו שבגדו בו, נטישתו על-ידי מערכת מתקרנפת ועלובה - כל אלה גורמים לצבא הגנה לישראל נזק בל ישוער.
עבדכם מסתובב לא מעט בקרב חיילים, על-פי רוב כאלה המוצבים בעמדות שמירה ברחבי הישו"ב (יהודה שומרון ובנימין). בשיחות רבות עם חיילים אלה, כולם קרביים, נשמעת תמיכה גורפת ב
אלאור אזריה ובמעשהו. אמנם, החיילים מדגישים שעמדת מפקדיהם (ממג"ד ומעלה) שונה ואלה מטיפים להם בעניין ואף מזהירים אותם לבל יחזרו על "מעשה אלאור" אך באהדה לאלאור מחד ובסלידה מהתנהלות הצבא מאידך - לא ניתן לטעות.
לא נחזור על מסכת העובדות אך ניתן בהחלט לקבוע כמה מסמרות בעניין:
המחבל הערבי המנוול שחוסל בזירה ניסה רגעים קודם לכן לשחוט חיילים יהודים.
המחבל השוכב ונחזה כמנוטרל הראה סימני חיים בטרם חוסל.
היו בעבר מקרים דומים בהם התברר בדיעבד שעל גוף המחבל היה מטען חבלה.
מחבל כזה עם מטען עלול לגרום להרוגים ופצועים, היו דברים מעולם.
אלאור אזריה נבחר בעבר לחייל מצטיין!
ועוד, רבים הסוברים ועבדכם בכללם, שאסור לאפשר למחבל לצאת בחיים מזירת פיגוע אותו ניסה לבצע. ידוע לי שיש אנשים בעלי השפעה העתידים לפעול בניסיון לחוקק חוק ברוח זו, הלוואי שיצליחו ובכך יתרמו רבות לעשיית צדק. בכל מקרה, מה שברור על פניו הוא שאסור שאלאור אזריה יישב בכלא ולו יום אחד!!
הצבא שאיבד כל בושה, ו/או הממונים עליו, שלחו את מח"ט כפיר שידבר על לב האב וישדלו להימנע מהגשת ערעור. פעולה זו, שהינה חמורה ביותר ועולה כדי הדחה ושיבוש הליכי משפט, גם היא אסור שתיוותר בלא טיפול נאות.
ערעור יש להגיש ומיד. בעבודה משפטית יסודית ומעמיקה יש להוקיע את התערבות הדרגים הפוליטיים עוד בטרם נוקה דם הרוצח הערבי מהכביש עליו נורה, יש לגנות את התנהגות המפקדים הבכירים שחרצו דין, יש להרשיע ולו ציבורית את מפקדיו הישירים של אלאור שהפקירוהו, נטשו אותו ובגדו בו בפועל.
בערעור כזה יש לבחון בקפידה מנין נובעת הלהיטות שאחזה בפרקליטות הצבאית להאשים את אלאור - תחילה ברצח (!) ובהמשך בהריגה, למרות שמדובר בחייל שחיסל מחבל בזירה, ועל כך אין חולק. מי קבל החלטה לשכור עורך דין חיצוני ויקר לחודשים ארוכים?
בערעור כזה יש להעמיד לבירור השאלה היסודית בדבר הצורך "לדאוג להעמדה לדין בפני בית משפט" של מחבל רוצח ערבי הקם לשחוט יהודים באשר הם. אנכי למשל, אוחז בטענה שלמפלצת ערבית שאבדה צלם אנוש (כדוגמת המפלצת ששחטה במיטתה את הלל יפה אריאל או בני משפחת פוגל הי"ד) אין כל זכויות אדם כלשהן. מפלצות כאלה, במהותן ובמעשיהן אבדה כל "זכות אדם" מכל מין וסוג, בוודאי את הזכות להעמדה לדין.
בערעור כזה יש לקעקע מן היסוד את האפשרות שחייל המחסל מחבל יכול להיות מואשם בעבירה כלשהי, בעוד שהתגמול הראוי לו מצד האמת הוא קבלת פרס וציון לשבח על העברת מפלצת לה אין זכות קיום מעולם החיים לעולם המתים.
ערעור כזה ישיב את השפיות למקומותינו, ירומם את רוח הציבור החש נבגד מרומה ומושפל, יחזיר את הצבע ללחיי החיילים וישיב להם את כושר הפעולה, את החיוניות ואת ההעזה בעודם עומדים על משמרתם וירפא את הסירוס האוחז בהם כיום.
ערעור כזה יעשה צדק!
