עגום היה למצוא בין הנזעקים את שר-הבריאות הנכבד, שהנושא כולו הוא באחריותו. היכן היה עד עתה? הרי טענות רבות בנושא זה נשמעו עוד לפני החשיפה בטלוויזיה. היכן הייתה המשטרה עד כה? מה פעל שר-הרווחה עם כל מערכות העובדים הסוציאליים? ומה על ראשי העיריות שהכפופים להם מוציאים ומחדשים לאותם בתי-אבות רשיונות-עסק מִדֵּי-שנה? (כמעט כתבתי "בתי עֲבוֹט", בהם "מופקדים" הזקנים מבלי שיפדו אותם בעתיד). כלום מלאכתם של כל אלה אמורה לְהֵעָשׂוֹת בידי עיתונאים?
הזועק הבולט ביותר היה דווקא שר האוצר מר
משה כחלון, אשר אמר, ויפה אמר, שכל המכה זקן או זקנה גורם לו לחוש כאילו היכה את אמו או אביו של השר. השר הנכבד קרא להילחם מלחמת חורמה בתופעה והבטיח כי למלחמה זו יִמָּצֵא כל התקציב הנחוץ.
דא עקא ששר אוצר נכבד זה עצמו הכה מכה אנושה עשרות אלפי קשישים ברחבי ישראל בְּהילָּחֲמוֹ בכל כוחו, ובשלמונים לחברי-כנסת מכספים שהמדינה העמידה לרשותו, לחקיקת חוק המס על דירה שלישית.
בעלי דירה שלישית בישראל ניתנים לאפיון למספר קבוצות. הקבוצה הראשונה היא המשקיעים לשם השקעה בלבד: משנחסמה הדרך להשיג ריבית סבירה על כספם ולא נמצאו דרכי השקעה אחרות רכשו אותם משקיעים דירות כדי שהונם יִשָּׂא פרי עם עליות המחירים. אחרים הם עולים או יהודים המתגוררים בחו"ל וראו לנכון להשקיע בישראל ליום סגריר וגילויי אנטישמיות בארצות מושבם.
קבוצה שניה היא של אלו שבאופן מקרי הפכו לבעלי שלוש דירות, כאותו אדם הגר בדירתו ולפתע יורש דירה מהוריו ועוד דירה מסבו, או היורש דירה מכל אחד מהוריו שהתגרשו וגרו בדירות נפרדות.
אולם רוב רובם ומניינם של בעלי שלוש דירות ויותר הם קשישים חסרי-פנסיה, אשר השקיעו כל פרוטה שיכלו לחסוך, אם מעבודתם, ואם מפיצויים מגרמניה, פיצויי-תאונה או פיצויי -פיטורין, על-מנת שיוכלו לכלכל עצמם בְּזִקְנָתָם מהכנסה צנועה. הנמנים על שכבה רחבה זו הם אנשים זקנים בני 70-80 שנה ומעלה כיום, (ואין ביכולתי להציג סטטיסטיקות בנדון, ואני כותב מִהֵכֵּרוּתִּי האישית עם רבים מאלו - הן מטיפול בצוואות והן מהתנדבות בזמנו ב"עמך" המסייעת לניצולי שואה) והם רוב רובם של בעלי הדירות השלישיות להם מתנכל שר האוצר.
אדוני שר האוצר - המכה שהנחתת בחוק רע זה כואבת להמוני קשישים, כאב וסבל העולים כמה מונים על כאב הנובע מסטירת-לחי או מכת-אגרוף. אני מאמין לך שההתעללות בזקנים בבתי-האבות אכן חוֹרָה וכואבת לך, אך בדוק נא את מעשיך אתה. אתה אמרת שתקציב כל סכום שידרש למלחמה בנגע זה, ואכן כשאתה רוצה משהו אתה מוצא לכך תקציבים, כך גם מצאת 235 מיליון שקלים (235.000.000!!) כדי לחלקם בין חברי-כנסת חסרי-בושה על-מנת לקנות את קולם למען יצביעו בעד אותו חוק. האם דמעותיך בעניין אומללות הזקנים המוכים טהורות? איני חפץ להשתמש באותו ביטוי המזכיר דמעותיו של זוחל ענק החי ביאור. בטרם תדמע על גורל הזקנים המוכים אנא טול קורה מבין עיניך.
אולי תחזור בך, אדוני השר, מחוק זה ותביא לביטולו ותחסוך דמע, חסרון- כיס, סבל ועוגמת נפש מאותם עשרות אלפי קשישים שאין להם מפלגה שתיצגם או ישע פוליטי. עדיין אין זה מאוחר.
