|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?

יהודה עמיחי - עקבות נוף הנגב הצפוני בשיריו <br>

"העברית הייתה פעם שפת הרחוב של אלוהים; והיום אני אומר בה דברי אהבה קדושים"
23/02/2017  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
עמיחי. הרהור אהבה [צילום: משה שי/פלאש 90]


משורר שעיצב את חווית "האני" בקרב

באחת הפעמים שישבתי בחנות הספרים הצמודה "לארומה" באוניברסיטה ראיתי ספר חדש שכותרתו - "בין מלחמה לאהבה". העורכות אדית ריים ורנטה איי כמאייר ותורגם על-ידי חנה לבנת. באדיבות חנה סוקולוב-עמיחי הוכנסו במהדורה העברית גם כמה בתי שיר, טיוטות ראשונות לשירים שלא הושלמו ונמצאו בעזבונו.

בספר רוכזו כמה וכמה זוויות חדשות על אישיותו ושירתו של יהודה עמיחי. עטתי על הספר כמוצא שלל רב ונזכרתי בימי השמינית שספריו עמדו בכל חדר וידענו לצטט מהם בתים שלמים וכמובן את השיר הנצחי "אלוהים מרחם על ילדי הגן". ביקשתי לבחון את השפעת נופי הנגב שהיו זירת קרב עבורו ומצאו הד בשירתו. כתב רוני סומק במבוא לספר כמה עמודים שכותרתם: "חמישה הרהורי אהבה על שירת עמיחי".

סומק הבליט את דרכו השירית הייחודית והחדשנית של עמיחי והכתירה בתשובה שקיבל פעם מהמשורר: "העברית הייתה פעם שפת הרחוב של אלוהים; והיום אני אומר בה דברי אהבה קדושים". ובכלל הוסיף המשורר עמיחי - "באותו עט שבו אני כותב שיר, אני חותם על טופס מס הכנסה". לדעת עמיחי (כפי שהעיד סומק) שיר צריך להיות כמו שביל במדבר, בדומה לשירו "מי שמטייל במדבר". סומק קבע כי עמיחי, הוא שהוריד את העברית לרחוב.

קורות חיים ויצירות בולטות
הדים רבים [צילום: ליאור מזרחי/פלאש 90]

פרס יוקרתי
בשנת 1982 זכה עמיחי בפרס ישראל היוקרתי לשירה. בשנת 1994 הוזמן על-ידי יצחק רבין לטקס קבלת פרס נובל לשלום וקרא שם את אחד משיריו.

עד שנת 2000 (שנת פטירתו), יפרסם עמיחי 13 ספרי שירה, ספר סיפורים קצר, רומנים, ספרי ילדים ומחזורי טקסטים ותסכיתים
▪ ▪ ▪

יהודה עמיחי נולד כלודויג פפויפר בשנת 1924 למשפחה יהודית-אורתודוכסית בגרמניה. בשנת 1936 היגרה המשפחה לפלשתינה והשתקעה בפתח תקוה. בשנת 1937 עברה המשפחה לירושלים והשתקעה בעיר. בשנת 1942 סיים יהודה עמיחי את חוק לימודיו (שקוצר בשל המלחמה) והתנדב "להגנה".

עוד לפני תום השנה, התנדב עמיחי לבריגאדה ושירת שם עד תום מלחמת העולם השנייה. בשנת 1947 החליף את שמו מלודויג פפויפר ליהודה עמיחי. בקרבות מלחמת השחרור השתתף עמיחי כחייל "בחטיבת הנגב" ולחם בזירות הדרום והנגב. לאחר המלחמה, למד בסמינר בית-הכרם ובשנת 1949 התחתן ונולד בנו הראשון, רון.

הוא הצטרף לחבורת "לקראת" יחד עם נתן זך, משה דור ואחרים ובהמלצתם פרסם בשנת 1955 את ספר שיריו הראשון "עכשיו ובימים האחרים" שעורר הדים רבים. על ספר זה זכה בשנת 1961 בפרס שלונסקי. באמצע שנות השישים, הקים משפחה חדשה עם חנה סוקולוב ונולדו לו שני ילדים, דוד ועמנואלה.

בשנת 1982 זכה עמיחי בפרס ישראל היוקרתי לשירה. בשנת 1994 הוזמן על-ידי יצחק רבין לטכס קבלת פרס נובל לשלום וקרא שם את אחד משיריו. ספריו תורגמו ליותר מארבעים שפות וקצת משיריו הוכנסו לתוכניות הלימודים במערכת החינוך. עמיחי הפך למרצה לספרות באוניברסיטה העברית בירושלים ואף הוזמן מדי פעם כמרצה אורח באוניברסיטאות ניו-יורק, ברקלי וייל.

עד שנת 2000 (שנת פטירתו), יפרסם עמיחי 13 ספרי שירה, ספר סיפורים קצר, רומנים, ספרי ילדים ומחזורי טקסטים ותסכיתים. נזכיר כאן רק כמה מקבציו (שירה וסיפורת) הבולטים: עכשיו ובימים האחרים, 1955; במרחק שתי תקוות, 1959; ברוח הנוראה הזאת (סיפורים), 1961; שירים 1948-1962; שלווה גדולה: שאלות ותשובות, 1979; גם האגרוף היה פעם יד פתוחות ואצבעות, 1989; פתוח סגור פתוח 1998.

עמיחי בקרבות הנגב
חטיבת הנגב

הלוחמים חצו את שדות הדורה שסביב למשלטים וספגו תוך כדי כך אש כבדה שנורתה מהצד המצרי והפילה חללים ופצעה רבים
▪ ▪ ▪

כחייל בחטיבת הנגב השתתף עמיחי בקרבות חוליקאת. במהלך מבצע "מוות לפולש" ערכה חטיבת הנגב פעולת הסחה אל עבר משלטי חוליקאת. הכוח כלל פלוגת ג'יפים ("חיות הנגב")

ופלוגת חי"ר מהגדוד השביעי של הפלמ"ח בפיקוד חיים (דיקי) לקסברגר בה שירת עמיחי. על הפעולה כולה פיקד מרחוק מיכה פרי לאחר שהמג"ד וסגנו סירבו לעשות זאת מחשש כשלון.

הלוחמים חצו את שדות הדורה שסביב למשלטים וספגו תוך כדי כך אש כבדה שנורתה מהצד המצרי והפילה חללים ופצעה רבים. רוב המחלקות נסוגו בהשאירן 33 פצועים והרוגים בשטח ביניהן דיקי. 21 חללים נמצאו כעבור 4 חודשים בקבר אחים.

רק בשנת 2010 הונצחו שמות החללים באתר הזיכרון המרכזי בחוליקת, על גבעה 138.5. בקרב זה נשא עמיחי את דיקי הגוסס לתחנת האיסוף. בעקבות הקרב, כתב עמיחי שלושה שירים וסיפור אחד על חברו ומפקדו. בין השירים נכלל שירו הידוע: "גשם בשדה הקרב".

דוגמאות לשירי קרב ומספד

עמיחי מדמה את חברו הפצוע שנותר לעמוד כשם שמגדל המים החצי הרוס של יד-מרדכי התעקש לעמוד גם לאחר סדרת הקרבות המרים של המצרים על הקיבוץ

מותו של מפקדו דיקי הותיר בעמיחי עצב רב ותחושת צער על חסרונו של החבר הקרוב ביותר
▪ ▪ ▪

כתב עמיחי: "בדרך לחזית לנו בגן ילדים/ למראשותיי שמתי דובון צמר/ אל פני העייפות ירדו סביבונים/ וחצוצרות ובובות/ לא מלאכים/ רגלי בנעלים הכבדות/ הפילו מגדל קוביות צבעוניות1 שעמדו זו על זו/ כל קובייה קטנה מזו שתחתיה/ ובראשי היו זיכרונות גדולים וקטנים בערבוביה/ ועשו בו חלומות/ ומעבר לחלון היו שריפות וכן בעיני שמתחת לשמורות". מותו של מפקדו דיקי הותיר בעמיחי עצב רב ותחושת צער על חסרונו של החבר הקרוב ביותר: "נפלתי בקרב באשדוד/ במלחמת השחרור/ אמי אמרה אז, הוא בן 24/ ועכשיו היא אומרת הוא בן 24/ ומדליקה נר זיכרון./...כי נפלתי בחולות החיוורים של אשדוד" (מתוך "שלווה גדולה, שאלות ותשובות", ת"א 1980).

החולות החיוורים, שגבעות חוליקאת היו חלק גאולוגי- מורפולוגי שלהם ובלילה ודאי בלטו בלובנם - היו רקע לדם האדום של הנופלים. עמיחי הנגיד אותם לחולות הזהב של תל אביב וערי החוף. אלה היו חולות בהם נהרגו חיילים צעירים והשאירו אימהות שתבעו חשבון עם עמם, עם הבורא ועם שאר בני גילם - מדוע נהרגים כל כך צעירים? רק בני 24. וממשיך עמיחי בשיר אחר: ...חברי הטוב שמת בזרועותיי ובדמו/ בחולות אשדוד. 1948.יוני/ ...הו חברי/ אדום החזה./ דיקי נפגע/ כמגדל המים ביד-מרדכי/ נפגע.חור בבטן./ הכול זרם מתוכו,/ אבל הוא נשאר כך עומד/ בנוף זכרוני/ כמגדל המים ביד-מרדכי./ ...לא רחוק משם נפל/ קצת צפונה/ ליד חוליקאת.(מתוך שירי יהודה עמיחי, ירושלים 1980). עמיחי מדמה את חברו הפצוע שנותר לעמוד (כלומר עד מותו אינו נכנע) כשם שמגדל המים החצי הרוס של יד-מרדכי התעקש לעמוד גם לאחר סדרת הקרבות המרים של המצרים על הקיבוץ.

השיר על "תל גת"
אש כבדה

בדצמבר 1948 ישבו המצרים "בכיס פלוג'ה" וניתקו את הנגב מהצפון. הכפרים פלוג'ה ועירק אל מנשיה היו בשליטה מצרית וכוח נוסף שלהם ישב על תל שיח' אחמד, שזוהה בזמנו בטעות כתל גת. בשלהי החודש הוטל על חטיבת אלכסנדרוני לכבוש את "הכיס" במבצע "חיסול". גשמים חזקים שירדו הפכו את קרקע הלס לעיסת בוץ טובענית והקשו על ההתקפה הישראלית.

גדוד 35 היה אמור לפוצץ את הגשר שחיבר בין שני הכפרים. מטוסי הרברד של חיל-האוויר הישראלי הפציצו את הכוחות המצריים שהתבצרו בכפרים אלא שהאויב גילה התנגדות קשה, ירה אש כבדה על כוחות אלכסנדרוני וגרם להרוגים ופצועים רבים. רוב הפלוגות נסוגו לאחור לאחר קרבות מרים. 87 מההרוגים נקברו בקבר אחים לא רחוק מהתל. בצה"ל ראו בכישלון צורב זה מפלה קשה לכוחותינו.

בקרב זה השתתף עמיחי (הקרב השני על התל) וכתב: "הבאתי את ילדי אל התל שבו היו לי קרבות/ לפנים/ שיבינו למעשי שעשיתי/ ויסלחו לי על מעשי שלא עשיתי./ המרחק בין רגלי הצועדות ובין ראשי/ הולך וגדל ואני הולך וקטן./ הימים ההם הולכים ממני והלאה/ וגם הזמן הזה הולך ממני/ ואני באמצע, בלעדיהם, על התל הזה עם ילדי./ רוח צהריים נושבת קלה/ אך רק מעטים נעשים ברוח הנושבת,/ מתכופפים קצת עם עשב ופרחים,/ חרציות רבות מכסות את התל/ ואפשר לומר כחרציות לרוב./ הבאתי את ילדי אל התל/ וישבנו "על גבעה וצידה"/ כמו בשיר של שמואל הנגיד/ איש תל ואיש מלחמות כמוני/ ששר שיר ערש לחייליו לפני הקרב/ אך לא דיברתי אל ליבי כמוהו/ אלא אל ילדי והיינו תחיית המתים של התל/ וגם היא זמנית כאביב הזה/ ונצחית כמוהו." תמונת החרציות על התל ליוותה את עמיחי והייתה עבורו מצבה אמיתית לחבריו שנפלו. כידוע, תל גת ואזור שוחררו רק עם פינוי "הכיס" לאחר הסכמי רודוס בפברואר 1949.

כך שוחררה גת מלחץ המצרים ומההפגזות (הקיבוץ ספג כ-2000 פגזים ו-12 גלי הפצצה של מטוסים). הייתה זו הנקודה האחרונה בארץ ששוחררה וחזרה לחיי שיגרה.

עוד כמה שירים על הנגב
נוף מדבר [צילום: סטודיו רובין]

עמיחי מייחס לנגב את האמת העובדתית ואת סמלי הנוף של עץ ומים אשר במדבר הם יקום שלם
▪ ▪ ▪

על-מנת לחזק את הטענה כי עמיחי ספג את הנוף הנגבי ונתן לו ביטוי, בעיקר בשירי הזיכרון, המספד והקרב - הבאנו עוד מספר דוגמאות קטנות. מתוך שלווה גדולה (1977): נער צעירה יושבת תחת עץ אשל בנגב בשעת הצהריים/ היא מחכה למכונית/ היא לבושה/ שמלה קלה מאוד./ קצרה מדי./ היא שרה שיר מן המלחמה:/ המלחמה שכוחה בשיר/ והמתים שכוחים במלחמה./ וכד קצה האופק המישור סביב/ מכוסה אבני צור מתנוצצות בשמש/ ... לפנינו שימוש בעץ האשל האופייני ובמישורי החמדות המעניקים לשיר את תחוש המקום המרוחק והשכוח כפי שקרה לזיכרון המתים.

ועוד, מהקובץ שירים 1948-1962 - מסדקים שבקיר/ מדלתות שלא סגרנו אותן היטב/ מידיים שלא שולבו/ ממרחק בין גוף לגוף שלא התקרבנו זה לזה/ מצטרף השטח הגדול המשתרע,/ המישור, המדבר/ בו תלך נפשנו ללא תקווה אחר המוות.../ גם כאן המוות והמדבר כרוכים יחדיו. בתוכנית רדיו משנת 2006 נשאל עמיחי על המדבר והנגב: "המדבר דל כך ולא ירוק. הכול חשוב כל כך. כל עץ הוא עץ אמיתי, כל מקווה מים הוא מקווה מים אמיתי".

עמיחי מייחס לנגב את האמת העובדתית ואת סמלי הנוף של עץ ומים אשר במדבר הם יקום שלם. כן חש הקורא בפשטות האנושית הקיימת במדבר ביחס לאזורים גאוגרפיים אחרים. בקובץ השירים מאדם אתה ואל אדם תשוב (1985) הוא כתב שיר שהוכתר בשם - "מצפון לבאר שבע" ועוד שיר הנקרא: "בגבעות הנגב". שניהם עוסקים בזיכרון ובנוף. הנה כמה שורות מהאחרון: בגבעות האלה, זעה של אז מה הצמיחה/ ודם שלאז באילו סדקים נבלע./ ראיתי מה האופק עושה לאנשים וחייהם/ ראיתי שדה דורה שבקצהו היה מוות./ ועזובים במבנים/ ועזובים הבנים./...

פרידה מנופי הקרב
פרידה מעמק יזרעאל [צילום: לע"מ]

שלו כינה את עמיחי "הפרשן הגדול" והחשיבו ככותב הגדול ביותר בעברית אחרי אלתרמן ועגנון
▪ ▪ ▪

בארבעה עמודים בשולי הספר, תחת הכותרת "פרידה", מספר מאיר שלו בהתרגשות על יהודה עמיחי שביקש בסוף ימיו להיפרד מנופי הארץ בתקופות השונות של חייו. הוא ביקש את סיועו של שלו על-רקע הכרות קודמת שנוצרה כתוצאה מעיסוק משותף – פרשנות מודרנית לסיפורי התנ"ך.

שלו כינה את עמיחי "הפרשן הגדול" והחשיבו ככותב הגדול ביותר בעברית אחרי אלתרמן ועגנון. עמיחי ביקש את שלו שייקח אותו לשלושה טיולים החוזרים אל נוף חייו: טיול אחד למצפה מכוור במדבר יהודה, לשם הגיע עמיחי עם הפלמ"ח וביקש להיות שם בשעות אחה"צ בעת שהשמש השוקעת מאירה את הרי מואב. טיול שני לאזור גת גל-און בשפלה הדרומית, שם לחם ואיבד חברים רבים.

וטיול שלישי ביקש עמיחי לערוך לעמק יזרעאל שם עבד בנעוריו בשדות קרובי משפחתו במושב שדה יעקוב. מאיר שלו הכין כסא, שמיכה ומיכלי מזון והחל להגשים את בקשתו האחרונה של המשורר. נזכיר כאן את הטיול לאזור גת וגל-און שאליו הצטרפה חנה, אשתו. המסלול שבחר שלו עבר דרך נתיב הל"ה לבית-ניר ומשם דרך השדות לכיוון גת גלאון.

מדי פעם עצרו עמיחי, ביקש לצפות ולחשוב. לבסוף על לתל-צפית ושבו דרך נחל האלה חזרה לירושלים. במקום אחד נשא שליו את עמיחי החלש על הידיים ואז לחש לו עמיחי: "מאיר, עד היום הייה בינינו ידידות. בוא נחליט שמהיום זאת אהבה". מאיר הנרגש חרט משפט זה בלבו ואף השתמש בו באחד מספריו.

אפילוג
עוז. ספד [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]

כשאנחנו קוראים עמיחי, אנו חשים כאילו הוא כותב אצלנו במטבח, או בחדר הילדים, או בחדר המיטות, או בגינה או בסלון
▪ ▪ ▪

בכריכה האחורית של הספר החדש כתב עמוס עוז: "השפה של עמיחי היא שפה שמשלבת במפלס אחד אינטימיות, שיחת רעים, קול נמוך, שיחה בשניים לאור מנורת השינה במיטה, עם המונומנטים הגדולים – התנ"ך, סידור התפילה, המיסטיקה היהודית. וכל זאת הוא עושה בעזרת אירוניה דקה, לפעמים עוקצנית...כשאנחנו קוראים עמיחי, אנו חשים כאילו הוא כותב אצלנו במטבח, או בחדר הילדים, או בחדר המיטות, או בגינה או בסלון. ...עמיחי הוא מאותם אנשים שמזכירים לנו שתרבות ישראל לא גרה בבית הכנסת ולא גרה בקברים קדושים, אלא גרה בשפה שלנו, לדורותיה, ומבחינה זאת, עמיחי היה גם בן-בית וגם בעל-בית בתרבות העברית". הקרבות הקשים, מישורי הנגב, הידידות שנוצרה והעצב הגדול עם מות דיקי – כל אלה באו לידי ביטוי בשירים הנפלאים של עמיחי ונותרו כמצבות פיוטיות בלבנו.

לעיון נוסף

אפלפלד א', סיפורי עמיחי, אורות מ"ב, תשכ"א.

בלבן א', שעת חסד, ידיעות אחרונות, 31 בדצמבר 1968.

הולצמן א', סבין שירה ופרוזה ביצירת עמיחי, עיתון 77, פברואר 1986.

צוויק י', יהודה עמיחי, מאמרי ביקורת, תל אביב 1988.

מאור ז', מאזניים 9, אפריל 2016.

מוקד ג', ארבעה משוררים, האוניברסיטה המשודרת, 2006.

שרף-גולד נ', לא כברוש, ירושלים 1994.
תאריך:  23/02/2017   |   עודכן:  23/02/2017
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יהודה עמיחי - עקבות נוף הנגב הצפוני בשיריו
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עכשיו - לאחר תום ישיבת הוועדה לבחירת שופטים, משהתפזר העשן הלבן ונתפרסמו ברבים שמותיהם של ארבעת השופטים שנבחרו לכהן בבית המשפט העליון - מתברר, כי המנצחת הגדולה בקרב שהתנהל בין הפוליטיקאים חברי הוועדה לבחירת שופטים, לבין השופטים חברי ועדה זו, היא לא אחרת מאשר הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון - השופטת, אסתר חיות.
23/02/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
"עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
22/02/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
חוסר יכולתם של הפוליטיקאים החברים בוועדה לבחירה שופטים והשופטים החברים בוועדה זו, להגיע להסכמות בדבר זהותם של מי שיכהנו ויאיישו כסאותיהם של ארבעה משופטי בית המשפט העליון, האמורים לפרוש מכהונתם השיפוטית, במהלך שנה זו, אמור - ככל הנראה - להביא לשינויים חקיקתיים שישפיעו באופן ממשי, מכאן ואילך, על דרך, אופן וצורת התנהלותה של הוועדה לבחירת שופטים. ואין מדובר בשינויים טכניים-קלילים, אלא מדובר בשינויים של ממש, האמורים להשפיע על אופיו וצביונו של בית המשפט העליון, לתקופת זמן ארוכה במיוחד.
21/02/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
מה שנכתב על גב ספרו של בן מזריץ הבאני לקרוא הספר. הכותרת צינה שמדובר ב"דרמה אמיתית על עושר אגדי, פשע, יריבות ובגידה בתוככי עולמם של אוליגרכים רוסיים מיליארדרים", ואני בדמיוני רואה מחקר בלשי-חברתי הכתוב כספר מתח נוסח הסנדק.
20/02/2017  |  יוסי ברנע  |   יומני בלוגרים
באר שבע הייתה בראשית שנות החמישים לעיר קולטת עלייה וראשיה ביקשו למצוא שיטות לימוד וחינוך המתאימות לנערים ונערות שבאו מגלויות שונות שלא דיברו עדיין את השפה העברית לא הכירו את הארץ, תרבותה ומנהגיה. דב ברנע היה בין אלה שלא מוכנים היו לחנך את הנערים הללו במסגרות שהתאמו לבני הארץ וחיפשו בהתמדה דרכים חדשות שתאפשרנה להתמודד עם אתגר זה. ברנע ואחרים אף העיזו ויצאו אל מחוץ למדינה ללמוד שיטות חדשות ובכוח חזונם יצרו מסגרת חדשה ("מקיפה") שנתנה לכל תלמיד את הסיכוי השווה לסיים את בית הספר עם תעודת בגרות וגם בלתה.
20/02/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il