הטרור ברשת האינטרנט וגבולות חופש הביטוי

מעצרם של מספר בלוגרים, הכותבים ומפרסמים רשימות שלהם, במרשתת, הלא הוא האינטרנט, בחשד שהוגדר על-ידי המשטרה, כ"טרור ברשת האינטרנט", מעלה מחדש הסוגיה של חופש הביטוי וגבולות חופש הביטוי, אל מול הגבלת חופש הביטוי, שעה שמי שמפרסמים כתבות, מבצעים - לכאורה - עבירות פליליות, שאותן מבקש הממסד למנוע, בדרך של המשך פרסום שכזה, במרשתת.

מבלי להתייחס, באופן ענייני ודווקני, למקרה זה או אחר של אותם בלוגרים שנעצרו, בידי בית המשפט, לתקופות מעצר שונות, הרי מעניינת היא התייחסותה של משטרת ישראל, לתופעה זו. נציג משטרת ישראל שהופיע באולם המעצרים, בבית משפט השלום בתל אביב, טען בפני שופט המעצרים התורן, כי מדובר בפרסומים חמורים שהקימו עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, זילות בית משפט ועוד עבירות מסוג פשע ברף הגבוה. עוד טענה המשטרה, כי מדובר במספר תלת ספרתי של קורבנות ושל תיקי חקירה שהפגיעה בהם הייתה מתוזמנת, מוזמנת ומתוזמרת היטב. במקרה אחד טענה המשטרה כי נוכח היקף הפרשה, חומרתה ופעולות החקירה הרבות המבוקשות, כמו-גם המסוכנות של החשודה והחשש הממשי לשיבוש הליכי חקירה מצידה, יש להאריך מעצרה ב-15 יום.

במקרה של חשוד אחר טענה משטרת ישראל שמדובר בחקירת פרשייה של עבירות חמורות ברשת האינטרנט בפלטפורמות שונות בפייסבוק ובאתרים ברשת, על סף טרור רשתי. לטענת המשטרה נחקרו ונחקרות סל של עבירות עם המדרג הגבוה ביותר של עבירות פשע. כללו אלפי קורבנות ואלפי פרסומים לאורך זמן. לאור ריבוי הקורבנות, חומרת העבירות, דחיפות העבירות, האופן המתוזמן שהכתבות עלו למרשתת, נתבקשה, גם בעניינו של אותו חשוד, הארכת מעצר ב-15 יום. כלפי אותו חשוד נטען עוד כי הוא הגיע יום לפני מעצרו, לביתה של שופטת בבית משפט לענייני משפחה, בליווי 15-20 איש רעולי פנים, תוך שהם עושים שימוש במכשיר כריזה, מחוץ לביתה של השופטת.

שופט המעצרים, עלאא מסארווה, שהאריך מעצר החשוד בכריזה מול בית של השופטת לענייני משפחה, כתב בהחלטתו, כי מסוכנות יכולה ללבוש צורות שונות. מסוכנות יכולה להתבטא ותתבטא בפגיעה פיזית בשלמות גופו של האדם, מסוכנות יכול שתתבטא בפגיעה ברכושו של הזולת. כמו במקרה שלנו, מסוכנות יכול ותתבטא בפגיעה בכבודו של אדם, בשמו הטוב ובפרטיותו.מעשה פגיעה שכזה יכול לזעזע עולמו של אדם. פגיעתה של עבירה כגון העבירה המיוחסת כאן בכבודו של אדם או בשמו הטוב יכולה בנסיבות מסוימות להיות חמורה שבעתיים מפגיעה פיזית. כל שאמרתי עד כה, בהנחה שהחשדות ישתכללו לכדי הרשעה בסוף הדרך. בשלב זה על בית המשפט לבחון האם קיים חשד סביר.

בעניינה של חשודה אחרת, בפרשת "הטרור הרשתי", שהתבררה גם היא, בפני שופט המעצרים, עלאא מסארווה, כתב הוא - בהחלטתו להאריך מעצר החשודה - שבמחלקת סייבר במשטרת תל אביב התנהלה חקירה סמויה בעניין פרסומים שונים באתרי אינטרנט אנונימיים וכן בקבוצות מדיה אחרות. הפרסומים כרוכים בעבירות פליליות שונות, לרבות, פגיעה בפרטיות, עבירות מין, זילות בית המשפט והעלבת עובדי ציבור. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי הוצג בפניו חשד סביר הקושר בין החשודה לאתרי האינטרנט הפוגעניים וכי מדובר בעילת מעצר מסוג מסוכנות בהינתן החשד הסביר, שהינה בעוצמה גבוהה ביותר, בצד עילות נוספות, בעוצמות גבוהות במיוחד, המצדיקות הארכת המעצר.

לא הרחבנו דברים במכוון כלל היסודות הכלליים והכוללניים הנדרשים, לצורך הארכת מעצר, כגון חשד סביר, שיבוש הליכים אפשרי, מסוכנות העבירות המיוחסות לחשודים, אלא נותנים אנו דגש, ברשימה זו, דווקא לעובדה שבתי-המשפט, רואים מקום לעצור חשודים בביצוע עבירות פליליות, לכאורה, כאשר אין הם מוכנים להניח לנושא חופש הביטוי וחופש הפרסום, לדחוק אל צד קיום נורמות חברתיות מחייבות, לרבות - ביצוע עבירות פליליות, לכאורה, בחסות חופש הביטוי והפרסום.

בעניינם של חשודים אלה, טרם הוגשו כתבי אישום ונראה - כי לאור מורכבות החקירות והעובדה כי מדובר בכ-300 מקרים, לטענת נציגי המשטרה, כפי שנטענו דברים, באולמות המעצרים כי יוגשו כתבי אישום נגד החשודים או נגד מי מהם, עם סיום שלב המעצרים. מעניין יהיה לראות, לבחון ולקרוא, פסקי-הדין שיינתנו, בעניינים אלה, שעה שמדובר במי שעיסוקם העיקרי ולפעמים היחיד הינו היותם בלוגרים במרשתת ואשר פרנסתם באה להם, מעיסוק זה. פסקי-הדין שיינתנו, בעניינים אלה, צפויים להגיע עד כדי מתן פסקי-דין עקרוניים, בבית משפט העליון בשאלת ההתנגשות בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, אל מול זכות הציבור שמי העוסקים במלאכת העיתונות במרשתת, לא יעברו אגב עיסוקם זה - לכאורה - עבירות פליליות.