|
|
לא מספיק טוב [צילום: צ'רלס דראפאק, AP]
|
|
|
|
|
ג'ון גודינאף אינו נח. השם שלו מן הסתם לא אומר לכם כלום, אבל את המוצר שהמציא כולנו מכירים: סוללת הליתיום. בגיל 94, מדווח כתב-העת פורצ'ן, גודינאף מוכיח שבניגוד לשמו - שום דבר עדיין לא מספיק טוב בשבילו והוא עובד על סוללה מתקדמת עוד יותר.
אחרי שהמציא את הסוללה המותקנת למשל בטלפונים סלולריים, פיתח גודינאף נוסחה שתאפשר להאריך את חיי הסוללות פי שלושה מאשר כיום. הוא וצוותו אומרים, כי בסוללה החדשה תחליף זכוכית את הנוזל האלקטרוני, היא תיטען מחדש מעצמה, לעולם לא תתפוצץ ותפעל היטב בטמפרטורות נמוכות המשבשות את פעילותן של הסוללות הנוכחיות. יתרון נוסף של הסוללה החדשה: נתרן יחליף את הליתיום כמרכיב המרכזי בה. ליתיום אינו יסוד נדיר, אבל הרבה יותר קל להשיג נתרן - הוא מצוי ללא הגבלה במי ים.
לא צריך למהר לחנויות: הסוללה החדשה עודנה בשלבים ראשוניים של פיתוח, לאחר שמאמר מדעי המתאר אותה התפרסם בכתב עת מקצועי. לסוללת הליתיום נדרש עשור שלם עד שעברה משולחן השרטוט לפס הייצור. פורצ'ן מציע גם לא להתלהב יותר מדי, משום שבשנים האחרונות הוצגו סוללות מהפכניות רבות - ואז התברר שהן לא מעשיות או בכלל לא ניתנות לייצור.
עם זאת, הביטאון אומר שצריך לשים לב למה שאומר הממציא הבא-בימים. בשנת 1980 הוא המציא את ליבת סוללות הליתיום, שהפכו לעמוד השדרה של תעשיית הסלולר. יש המתארים את השפעתה של סוללה זו כגדולה כמו זו של הטרנזיסטורים, שאפשרו את המזעור העומד בבסיס המיחשוב והאלקטרוניקה המודרניים. אלא שסוללת הליתיום מתקרבת לקצה גבול יכולתה, כפי שמוכיחות התפוצצויות שלה במכשירי הסלולריים של
סמסונג ואפל. במילים אחרות: היא לא מייצרת מספיק אנרגיה כדי לתמוך במגוון היישומים והשימושים המותקנים ללא הרף במכשירים הסלולריים - ומכאן הצורך בפיתוחו של הדור הבא.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
