"הרפובליקנים לא כשירים לשלוט"

הבעיה של הממשל בוושינגטון אינה מתחילה ואינה מסתיימת בדונלד טראמפ. המפלגה הרפובליקנית כולה אינה כשירה לשלוט – טוען חתן פרס נובל, פרופ' פול קרוגמן, במאמר שפרסם השבוע (6.3.17) בניו-יורק טיימס. מדובר במבקר חריף במיוחד של טראמפ בעיתון שהוא מבקר חריף במיוחד של טראמפ, ובכל זאת יש עניין בדבריו בשל מעמדו האקדמי והציבורי הבכיר.

טראמפ הוא האדם הכי פחות מתאים שישב אי-פעם בחדר הסגלגל, טוען קרוגמן; "הוא עושה חיקוי מצוין של מישהו שסובל מהתמוטטות". אבל הכישלון הוא של המפלגה הרפובליקנית כולה, שאינה מסוגלת לקיים את הבטחותיה. המפלגה כולה זייפה במשך שנים; הרטוריקה של מנהיגיה הייתה ריקה מתוכן; אין להם מושג איך להפוך את ססמאותיהם לחקיקה, משום שהם מעולם לא טרחו להבין כיצד הדברים החשובים פועלים.

קרוגמן מביא כדוגמה את שני הנושאים המרכזיים שעל סדר היום הרפובליקני: ביטול אובמה-קר ורפורמה במיסוי חברות. הסיפור של אובמה-קר היה מצחיק אלמלא היה מדובר בחייהם של מיליוני אמריקנים, הוא טוען. הרפובליקנים הבטיחו במשך שבע שנים להציע חלופה לתוכנית של הנשיא לשעבר, אך לא עשו זאת. מאז נובמבר 2016 הם אומרים שאו-טו-טו יפרסמו את פרטי התוכנית החילופית שלהם – אבל גם זה לא קרה. למה? כי הם גילו, שהדרך היחידה להבטיח ביטוח בריאות ל-20 מיליון אמריקנים היא משהו שיהיה דומה מאוד ל...אובמה-קר.

התוכנית שבדרך נראית כמו גירסה מבושלת-למחצה של אובמה-קר, ומבחינה פוליטית זה הדבר הגרוע ביותר – טוען קרוגמן. היא מספיק דומה לאובמה-קר כדי להרתיח את השמרנים, ומספיק שונה כדי למנוע כיסוי ממיליוני אמריקנים שהצביעו בעד טראמפ. הרעיון הוא כנראה להעביר את התוכנית לפני שמישהו יבין מה משמעותה, אומר קרוגמן בארסיות.

נעבור לרפורמה במיסוי החברות. התוכנית שמקדם יו"ר בית הנבחרים, פול ריאן, היא לא רעה – לפחות ברמת העיקרון. יש גם כלכלנים פרו-דמוקרטיים התומכים ברעיון של מיסוי על בסיס תזרים המזומנים. אבל ריאן טרם חשף את מלוא תוכניתו בפני עמיתיו לקונגרס ובפני בעלי העניין. מדוע? "משום שהוא עצמו לא מבין את העיקרון של הרפורמה", משיב קרוגמן.

הרעיון של מיסוי על בסיס התזרים הוא טכני למדי; הוא יסיר את העידוד שנותנת המערכת הנוכחית לחברות לצבור חובות ולעסוק בתכנוני מס. אבל הרפובליקנים תומכים בתכנוני מס, כפי שמלמדת הצעתו של טראמפ לקצץ בתקציבה של רשות המיסים (IRS). בעולם של הרפובליקנים, טוען קרוגמן, יש להציג כל תוכנית מס כדרך להקל את הנטל מעל מי שיוצרים משרות. לפיכך, ריאן מציג את הצעתו – בצורה כוזבת למדי – ככזו שתהפוך את התעשיה האמריקנית לתחרותית יותר. אבל בכך הוא גורם לתוכניתו להיראות כאילו נולדה בממשל טראמפ – שדיבר בדיוק על יעד זה בנאומו בקונגרס בשבוע שעבר. ויעד זה גורם להתנגדות נחרצת מצידם של ענקי השיווק והמסחר, המעוניינים בייבוא זול.

בנקודה זו, התוכניות הרפובליקניות תקועות בלי שום קשר לטראמפ ("המצייץ העליון", לועג לו קרוגמן), אלא בגלל האפסיות הבסיסית של המפלגה. "אנחנו עדים למה שקורה כאשר מפלגה שמוותרת על חשיבה מעמיקה לטובת ססמאות ריקות, מקבלת את האחריות על המדיניות המעשית. וזה מחזה לא נעים", מסכם קרוגמן.