השופטת גאולה לוין צפויה להתמנות בשבוע הבא (21.3.17) לשופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע - במה שנראה כתפירה מתוכננת של המשרה עבורה. כך מעלה תחקיר News1.

לוין היא המועמדת היחידה לתפקיד במחוזי בבאר שבע, וזאת לאחר שבשלושה סבבי מינויים קודמים היא לא נבחרה כאשר הייתה אחת מבין מספר מועמדים. בנובמבר 2014 היו שבעה מועמדים, בפברואר 2016 היו שישה מועמדים, ובספטמבר 2016 - תשעה מועמדים. כעת, כאמור, בחירתה של לוין מובטחת בשל העדר מועמדים אחרים.

ללוין יתרון נוסף: היא משמשת כשופטת בפועל במחוזי בבאר שבע מזה שנה. המינויים בפועל לבתי המשפט המחוזיים אינם מצריכים את אישור הוועדה לבחירת שופטים, אלא נעשים בידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. כמעט תמיד נבחרים מאוחר יותר אותם שופטים למינויים קבועים בבתי המשפט המחוזיים.

המצב של מינוי בפועל ייחודי במידה רבה למערכת בתי המשפט, לאחר שברוב השירות הציבורי נמנעים ממנו בעקבות ביקורתו הקשה של מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, על חוסר השוויוניות שיוצרים מינויים אלו. הוא הסביר בזמנו, כי כאשר מתקיים מכרז לאיוש המשרה - ניתן באופן טבעי יתרון למי שממלא אותה בפועל.

לאן נעלמו המועמדים האחרים

לוין משמשת מאז 2010 כשופטת בבית המשפט למשפחה בבאר שבע, לאחר שמילאה במשך 12 שנים תפקידים שונים בבית המשפט העליון - מה שהפך אותה למקורבת לראשי המערכת. בשנים 2003-1998 הייתה לוין העוזרת המשפטית של השופט יצחק אנגלרד; בשנים 2007-2003 הייתה עוזרת משפטית בכירה לנשיאים אהרן ברק ודורית ביניש; ובשנים 2010-2007 הייתה רשמת בית המשפט העליון.

תפירת מינוי לבית המשפט אפשרית אם הגורמים המעוניינים בכך, משכנעים מועמדים אחרים שלא להגיש את מועמדותם. רשמית, המועמדות מוגשת באחת משלוש דרכים: בידי שלושה מחברי הוועדה לבחירת שופטים, בידי נשיא בית המשפט העליון או בידי שר המשפטים. אולם ברור שאיש לא יציע כמועמד את מי שאינו מעוניין להתמודד. יתרה מזו: מכיוון ששלושה משופטי בית המשפט העליון חברים בוועדה וכמעט תמיד הם מצביעים כגוש אחד, קל להם להימנע מהעלאת שמותיהם של מועמדים. בהתחשב בכך שנשיא בית המשפט העליון יכול להציע לבדו מועמדים, הרי ששתיים מתוך שלוש הדרכים מצויות למעשה בשליטת השופטים.

במקרה של לוין, העדר מועמדים אחרים בולט במיוחד - משום שרק לפני חצי שנה היו לא פחות משבעה מועמדים בנוסף אליה: אחמד אבו-פריחה, אור אדם, גרשון גונטובניק, גיל דניאל, דינה כהן, עמית כהן ועידו רוזין. גונטובניק ודינה כהן מונו בסבב הקודם, ואין סיבה נראית לעין מדוע חמשת המועמדים הנותרים לא יתמודדו שוב, ומדוע לפתע לא נמצא מי שיראה אותם כמתאימים למחוזי.

זאת ועוד: מבדיקת News1 עולה, כי זוהי הפעם הראשונה בשנתיים האחרונות (התקופה שנבדקה) בה יש מועמד אחד בלבד לכהונה בבית משפט מחוזי כלשהו. המקרה הדומה היחיד היה מועמד אחד לתפקיד שופט מיסים במחוזי ירושלים בפברואר 2016 - תקן ייחודי שממילא אין לו מועמדים רבים. לשם השוואה: בעוד לוין היא כאמור המועמדת היחידה בבאר שבע, הוצגו לוועדה לקראת הדיון הקרוב שני מועמדים לשופטי מיסים בבאר שבע, שישה מועמדים למחוזי בחיפה, עשרה מועמדים למחוזי בירושלים, 16 למחוזי מרכז ו-22 למחוזי בתל אביב.

בשנתיים האחרונות היו בממוצע 28 מועמדים למחוזי מרכז (בו מכהנים 38 שופטים), 25 מועמדים למחוזי בתל אביב (בו מכהנים 56 שופטים), 11 מועמדים לחיפה (מול 37 מכהנים), 11 מועמדים לנצרת (מול 19 שופטים כיום), עשרה מועמדים לירושלים (מול 31) ושישה מועמדים למחוזי בבאר שבע (בו מכהנים 21 שופטים).

"יש להצטער על עצם השאלה"

News1 שאל את הנהלת בתי המשפט כיצד אירע שלוין היא המועמדת היחידה לכהונה במחוזי בבאר שבע והאם הייתה קומבינה למינויה. התשובה: "יש להצטער על עצם השאלה. בהתאם לסעיף 7 לחוק בתי המשפט, שרת המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ושלושה חברי ועדה כאחד רשאים להציע מועמדים לדיון בוועדה לבחירת שופטים. אף לא אחד מגורמים אלה בחר לכלול ברשימה הנוכחית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע מועמדים נוספים. אגב, לא רק לגבי בית המשפט המחוזי בבאר שבע הוצע מועמד יחיד".

עוד שאל News1, האם אין ללוין היכרות אישית ואולי אף קרובה עם שופטי ביהמ"ש העליון החברים בוועדה, לאור 12 שנות עבודתה בביהמ"ש העליון. תשובת הנהלת בתי המשפט: "היכרותה של השופטת לוין עם שופטי בית המשפט העליון המכהנים בוועדה איננה בגדר היכרות אישית קרובה. השופטת לוין לא עבדה במישרין עם מי מהשופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים. אין מניעה שהשופטים החברים בוועדה יצביעו על מועמדותה בהתאם לנוהל למניעת ניגוד עניינים שקבעה הוועדה לבחירת שופטים ביום 16.9.2011".

אותן שאלות הופנו גם לשרת המשפטים, איילת שקד, אך היא בחרה שלא להגיב.