לא להציק. ולא לחפור. כי לא אענה. לא אתן שמות ולא אפרט מעבר למה שכתבתי פה.
אתמול ושלשום כמה אנשים
מצוינים, מלח הארץ - ללא מרכאות, שאני מכירה מהחיים - נקראו "לשיחות הבהרה" במשטרה בעקבות מה שהם טענו כ"הסתה" ב
קבוצות וואטסאפ.
החרימו להם את הטלפון(!) ושלחו אותם בשחרור ערבות ו-נו נו נו הביתה.
כמה דברים:
מי שחושב שהוא מוגן "כי זה וואטסאפ" - שיחליף דיסקט. אתם חשופים. בלי מינימום הגנות. ואם המשטרה מחליטה שבא לה לצוטט לכם - זה בדיוק מה שיקרה. משטרת מחשבות. מבלי שתדעו.
אין דרך אחרת להגיד את זה; המדינה הזו הפכה לדיקטטורה נוסח מדינות מרכז אמריקה. יש פה רדיפות שיטתיות
פוליטיות של מגזרים מסוימים, בעלי השקפת עולם מאוד ברורה. הכל מתחת לראדר שלכם. הכל ברשות ובסמכות.
היינו כבר בסרט הזה. בתקופה אפילה מקבילה אחרת; בזמן שלטון מפאי הארורה. אז קראו לזה 'סזון'. היום זה סתם לגיטימי.
כל האסקלציה (הידרדרות) הזו קרתה וקורית בעשר השנים האחרונות. לא כי היהודים הפכו פה יותר מסוכנים. אלא כי ההנהגה הרקובה פה - הפנתה לאותם יהודים עורף, וכי היא מאויימת ונסחטת על-ידי אירגוני שמאל רדיקלי בסגנון מאפיוזי סיציליאני - שעדיף לה, להנהגה - להשמאיל (מלשון 'שמאל') ולרדוף את היהודים "המסוכנים" האלה למען 'סדר חברתי דמוקרטי'.
הם מסבירים לה, להנהגה, שכל הפרקליטות נכבשה על ידם (בוגרי התוכנית למשפטנים של הקרן) - ושאם היא - ההנהגה - לא רוצה לחלוק תא עם אולמרט, עדיף לה לעשות מה שמצופה ממנה.
מה שבעצם רציתי להגיד לכם בפוסט הזה, זה שג'ורג' אורוול גועה בצחוק.
כי זה לא
האח הגדול. ולא '1984'.
זה 2017 - ואתם עבדים.
עבדים דה פאקטו.
עבדים דה יורה.