כדי להשוות את ההתפתחויות במאזן סחר החוץ של ישראל לאלה שחלו במדינות המערב המובילות, נסקרו נתני הבנק העולמי לשנים 1996 ו-2015 לגבי ישראל, ארה"ב, אנגליה, צרפת ואיטליה.
עבור כל מדינה מוצגים שיעורי הגידול ביצוא וביבוא בין השנים 2015-1996, וברור שכששיעור הגידול ביצוא גדול יותר משיעור הגידול ביבוא, המצב משתפר, ולהפך.
ישראל: גידול ביצוא - 210%, גידול ביבוא - 121%. ההפרש: 89% +.
ארה"ב: גידול ביצוא - 165%, גידול ביבוא - 189%. ההפרש: 24% - .
אנגליה: גידול ביצוא - 121%, גידול ביבוא - 135%. ההפרש: 14% - .
צרפת: גידול ביצוא - 106%, גידול ביבוא - 130%. ההפרש: 24% - .
איטליה: גידול ביצוא - 75%, גידול ביבוא - 97%. ההפרש: 22% - .
האמת היא שההבדל בין מצבה של ישראל, ששופר בצורה מדהימה, למצבן של שאר המדינות שנסקרו, ושבכולן הורע המצב, נראה ממש כמו פטה מורגנה. ואני מודה בשמחה שבדקתי שוב ושוב את הנתונים לגבי ישראל כדי להיות בטוח שאינני חולם בהקיץ.
כתוצאה משיפור מדהים זה, בשעה שבשנת 1996 עלה היבוא לישראל על היצוא ממנה בשמונה מיליארד דולר, עלה בשנת 2015 היצוא על היבוא בתשעה מיליארד דולר.
וכשאנו מתבוננים בנתונים מרנינים אלה, ובד בבד שומעים מסביב את שלל היללות על מצבה הכלכלי הנורא של מדינת ישראל, אנו מקבלים את ההרגשה שהעם מטומטם.
אלא שהעם לא מטומטם, ורק התקשורת, המלאה שקרנים כרימון, היא זו שמשמיעה את שלל היללות במסגרת מאמציה להפיל את שלטונו של נתניהו, שיחסה אליו דומה ליחסה של מועצת זכויות האדם של האו"ם למדינת ישראל.
ובכל זאת, מי שמשוכנע שהכלבים נובחים, ושיירת נתניהו עוברת, עלול אחרי הבחירות הבאות להעלות על פניו את מבטה של
יונית לוי בבוקר שאחרי הבחירות בארה"ב.