|
|
[צילום: חן ליאופולד/פלאש 90]
|
|
|
|
|
להכרה באירוע תאונתי כפגיעה בעבודה עשויה להיות משמעות כספית עצומה עבור הנפגע. הגורם שאחראי לבחינת התביעות הוא המוסד לביטוח לאומי. אם אירוע תאונתי מתרחש במפעל, במשרד או בדרך לשם, והוא קשור לעבודה, לרוב לא יקשה על העובד לשכנע את הביטוח הלאומי שמדובר בפגיעה בעבודה. שונה המצב כאשר הפציעה נגרמת מחוץ למקום העבודה.
עם זאת, הדין קובע שורה של נסיבות חריגות שפועלות לטובת העובד, ושבהן ניתן להכיר בתאונת עבודה אפילו אם התרחשה מחוץ למשרד. על קבוצת אירועים מיוחדים אלה נמנים אירועים תאונתיים שמתרחשים במהלך מה שמכונה "פעילות נלווית". בהתאם לפסיקה של בתי הדין לעבודה, אם עובד נפצע מחוץ לעבודה אך במהלך אירוע שקשור בעבודה, בנסיבות מסוימות ניתן להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. לקבוצה זו נהוג לשייך פעילויות כגון השתלמויות, קורסים, טיולים מאורגנים (אם בארץ ואם בחו"ל), גיבושונים וכדומה. חשוב להבין שהביטוח הלאומי לא יכיר בתאונה כזו אוטומטית. המוסד עורך בחינה מהותית של השאלה אם הפעילות שבמהלכה התרחשה התאונה אומנם קשורה קשר ישיר לעבודה.
פסק דינו החדש (20.2.17) של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ממחיש את הסוגיה. מדובר במהנדסת של התעשיה האוירית שנקעה את רגלה במהלך טיול מטעם המפעל. הביטוח הלאומי סירב להכיר בפציעתה כפגיעה בעבודה והיא פנתה לבית הדין.
וזכתה. בשונה מעמדת הביטוח הלאומי, בית הדין אימץ את טענת העובדת והורה למוסד להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי ניסה להחליש כפי יכולתו את הקשר בין הטיול לעבודה, בציינו, כי הלכה למעשה הטיול אורגן על-ידי ועד העובדים ולא על-ידי המעסיק, כאשר בעיקר עלות הטיול נשאה הנפגעת ולא שולם לה שכר.
אלא שבית הדין לא הסתפק בכך ונדרש למכלול נסיבות העניין, ובתום הבירור הגיע, כאמור, למסקנה שהטיול דווקא מהווה פעילות נלווית המזכה את האירוע בהגדרה של תאונת עבודה. בית הדין השתכנע מהראיות שהובאו בפניו שמטרת הטיול הייתה גיבוש של עובדי המפעל.
אשר לשאלה שנדונה מי ארגן את הטיול, אם המפעל עצמו ואם ועד העובדים, קבעה השופטת מירב קליימן, כי המפעל הוא שארגן את הטיול והוא שגייס למטרה זו את ועד העובדים. עוד בית הדין ייחס חשיבות לעובדה שהטיול התקיים בשעות העבודה והיעדרות התובעת מהעבודה נחשבה כיום השתלמות בשכר.
